מנהל מרכז בגין, הרצל מקוב
מנהל מרכז בגין, הרצל מקובצילום: חזקי ברוך

למרות שיותר ויותר מנהיגים הראויים להנצחה הולכים לעולמם, הרי שתקציב ההנצחה לא גדל.

בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה, בנושא בהנצחת נשיאים וראשי ממשלה, הדגישה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) כי "הנצחתם היא נדבך חשוב בשימור ההיסטוריה והמורשת. אלו אישים שהטביעו חותמם בבניית המדינה – ואנו מחויבים להנחיל את המורשת לדורות הבאים.

"דו"ח מבקר המדינה משקף אי-שוויון רב במשאבים אותם מעמידה המדינה לראשות עמותות ותאגידים, ועל המועצה להנצחה צריכה לתת מענה אמיתי לקושי העמותות", אמרה אלהרר.

לאה עוזיאל, נציגת מבקר המדינה, טענה כי מספר ראשי מדינה זכו למרכזי הנצחה גדולים, ואחרים להנצחה של עמותות דלות-אמצעים. "על הממשלה להתוות מדיניות להנצחה ראויה וממשית לכל ראשיה שהלכו לעולמם".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ), יוזמת הדיון, אמרה כי "יש ראשי ממשלה ונשיאים שהמדינה מצפצפת עליהם. יש נסיבות המחייבות שיקול דעת, ויש כאן הפליה מובנית. מי שאין לו כוח פוליטי וקשרים – לא יונצח כראוי. יש לשקול מהלך יותר דרמטי. גנדי נרצח על רקע לאומני, והנסיבות טרגיות אבל ליצור סימטריה מקוממת בין הנצחתו להנצחת רבין זה זועק לשמיים".

לדברי ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), "לא מתאים שמשרד רה"מ שהוא פוליטי - יטפל בהנצחת יריבים פוליטיים. ההנצחה לא צריכה להיות בידיים פוליטיות, והעובדה היא התוצאות שלפנינו".

דליה רבין, ראש מרכז יצחק רבין, ציינה כי המרכז חריג בשל נסיבות הרצח. "בישראל 2017 כשמשרד החינוך לא לקח על עצמו את האדרת המנהיגים שנפטרו והתכנית לא תוקצבה והועברה לתאגידים, אנחנו נאבקים. אנחנו מתמקדים בחיבור ואחדות בחברה הישראלית. המסר שלנו הוא מעל להנצחה האישית".

יעקב שרת, מנכ"ל העמותה למורשת משה שרת, הסביר כי אין לעמותה עניין בהקמת מרכז הנצחה. "מה שחשוב הוא הנצחת המורשת הרוחנית-פוליטית-תרבותית – עמותה משפחתית הפועלת כהוצאת ספרים. ראשי הממשלה משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר לא זכו לחוק הנצחה. ב-2002 החליטה ממשלה להקצות לעמותות ההנצחה 300 אלף – סכום שרירותי ולא מסייע באמת למימוש תכניותינו".

הרצל מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, ציין כי בנוסף הוא עוסק בהנצחת יצחק שמיר – שגם הוא לא זכה לחוק או עמותה. "אין צורך בחקיקה חדשה, המחסור הוא בתקנות ובהפעלת החוק. יש לזכור כי מהצד השני המדינה לא יכולה לשאת בעלות הקמה ותפעול של מרכזים רבים".

שאול רחבי, יו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, אמר כי "5-6 תאגידים קיבלו תקצוב של 183 מיליון שקלים בין 2007 ל-2011, לעומת העמותות שקיבלו תקצוב של 8.3 מיליון שקלים. יש להקים תאגיד אחד להנצחה שיחלק את כל התקציב באופן שוויוני לכולם". שביט בן-אריה, נציג יד לוי אשכול, סיפר כי לאחר דו"ח מבקר המדינה הודק מערך הפיקוח במשרד רה"מ – העמותות נקנסות ובשנה שלאחריה מופחתות התמיכות.

לדברי ד"ר ניסן לימור מ"יד חיים הרצוג", "אנו היום עושים את עבודת הממשלה במקום שהיא תעזור לנו. מלבד פעילות לנוער, העמותה משמשת כמפעל להוצאת ספרים – אך חסרים חומרים רבים מהשנים הראשונות של המדינה ולא כל דבר נגיש בגנזך המדינה".

דרורית שטיינמץ, מהמועצה להנצחה במשרד רה"מ, טענה כי המשרד פועל להנצחה מתוקף חוקים שונים, וכך מתוקצבים מרכזי בגין, רבין ובן גוריון. חוקי הנצחה נוספים מאגדים את כל האישים המונצחים ולחלקם בנפרד. לדבריה, מועצה ציבורית קובעת את התכנים ותקציבה נחלק לפעילות שויונית של משרד רה"מ להנצחת כל האישים.

עו"ד חנן ארליך, ממשרד המשפטים, אמר כי על התמיכות להתחלק למי שמקיים פעילות. "במציאות, יש עמותות שתכלית הקמתן הוא הנצחה של אדם מסוים, אבל עיקר פעילותן הוא תחום אחר, ולכן יש קושי מבחינת מטרת התמיכות".