הנשק הנשי הראשי נגד גברים, תחת משטר הפמיניזם הקיצוני, הוא תלונת השווא במשטרה. ומי יודע זאת כמו מידד (שם בדוי), בן 40, המועסק בתפקיד ניהולי בחברה רפואית באזור ירושלים.
מאז 2013 הגישה נגדו גרושתו 15 תלונות בגין תקיפה, איומים, הטרדה, חבלה ברכב והפרת צו חוקי. כל התלונות נסגרו ואף אחת מהן אפילו לא הבשילה לכדי כתב אישום.
בקשותיו החוזרות והנשנות של מידד לשים סוף להתעללות הזו בו, ע"י העמדה לדין של האישה – לא נענו. עדיין, בכל פעם שהאישה מגישה תלונה, עליו להתייצב במשטרה ונפתחת נגדו חקירה. הוא נעצר שלוש פעמים. בשתיים מהן, השוטרים באו בניידות בכדי לעצור אותו במקום עבודתו, מול העובדים האחרים.
במשך שמונה חודשים, נאלצו ילדיו של מידד – היום בני 6 ו-3 – לפגוש אותו רק למשך שעה בשבוע, ב"מרכז קשר" של משרד הרווחה.
מידד מגדיר את המצב כ"רפיסות של הממסד". את הפרסומים לפני כמה חודשים, על כך ששרת המשפטים, איילת שקד, שינתה את הנחיית הפרקליטות לגבי אי-העמדה לדין של נשים המגישות תלונות שווא, הוא מכנה "שטויות". "אין שום שינוי", הוא אומר.
"מפקד משרד חקירות במשטרת מוריה אמר לי במפורש, 'יש לי כמוך אלפי גברים', והרים ידיים למרום ועיניים לשמיים. הוא יודע שהוא לא יכול לעשות שום דבר", נזכר מידד. "מספר פעמים הגשתי תלונות, וכעבור כמה שבועות אני מקבל מכתב לבית, 'תלונתך נסגרה עקב חוסר ראיות'. למרות שאני מגיש עם התלונות שלי תמיד סרט [הקלטה] או הודעות טקסט כתובות או כל ראיה אחרת שתומכת בטענות שלי, רושמים 'חוסר ראיות'".
"לפני סוכות שוב קיבלתי צו הרחקה. הלכתי לבית המשפט השלום בירושלים ושטחתי בפני השופט את הטענות שלי", סיפר לנו. "היא התלוננה שאני תקפתי אותה בזמן העברת הילדים בינינו. לי היה סרט [הקלטה] מהתאריך הרלבנטי שמוכיח אחרת – שהיא זו שמקללת ולא אני – ועדיין לא עשו כלום".
בהקלטה המוטמעת בכתבה זו ניתן לשמוע את סגנון הדיבור של האישה, הרצוף קללות, גסויות, איומים והשפלות.
"היום אני מצטייר כאדם אלים ומסוכן", אמר בכאב. "אני בטוח שאם היום אעזוב את מקום העבודה שאני נמצא בו, ושקלתי את זה לא פעם, אבל נמלכתי בדעתי בגלל כל התלונות שיש לי... יבקשו ממני ר"פ (גיליון רישום פלילי), אני אביא להם את זה ואני יודע שזה אבוד מראש".
מידד מרוויח, לדבריו, בין 6,500 ל-7,000 שקלים בחודש. הוא משלם 3,000 שקל מזונות, למרות שהילדים נמצאים אצלו כמעט חצי מהזמן. והגרושה? "היא מרוויחה בסביבות ה-24,000 שקל ואני מקווה שאתה יושב. בנטו. המשכורת המוצהרת שלה היא 12,000, והיא מקבלת הרבה כסף בשחור שגם לזה יש לי הוכחות, אבל פשוט אף אחד לא מעניין אותו".
איך הוא מסתדר עם 4,000 שקל בחודש? "בבית הדין הרבני התחננתי, ואמרתי שלא יישאר לי כסף להיות עם הילדים שלי, כי מתוך ה-3.5 או 4 אלף שקל האלה שנשארים לי, אני אמור לשכור דירה ואני אמור להחזיק רכב, לקחת את הילדים ולהחזיר אותם, וכמובן לכלכל אותם בימים שהם אצלי, לקנות להם ביגוד, וכהנה וכהנה. זה לא עניין אף אחד".
"אני היום בחובות של קרוב ל-140 אלף שקל", התוודה. "אני יכול להבין גברים שפשוט נוטלים את חייהם, לצערי הרב. והיו לי ימים רבים של ייאוש מוחלט. במשך שמונה חודשים ראיתי את הילדים שלי שעה בשבוע במרכז קשר, על לא עוול בכפי".
"היא היתה במעון לנשים מוכות דתיות באזור בית שמש במשך שנה", אמר. "לפני הכניסה שלה למעון, חודש וחצי לא ראיתי אותה ולא היה לי שום קשר איתה. פשוט, מטעמים אסטרטגיים, היא אמרה שיש חשש לחייה והיא נכנסה למעון הזה. ושם גם, לא פעם השפיעו על הילדים והתערבו לי בשיחות איתם, בשיחה האחת בשבוע שהיתה לי עם הילדים. פשוט גועל נפש של התנהגות מבחינת מקום שאמור כביכול לשמור על טובת הילדים. הדבר העיקרי שהם מתעסקים בו זה כספים".
הקליקו כאן בכדי לצפות ברשימת התלונות שהגישה גרושתו של מידד. נזכיר כי עוד היד נטויה (שתי התלונות הראשונות עדיין פתוחות).
נציין כי שרת המשפטים אמרה בצ'ט חי בפייסבוק לפני כשמונה חודשים כי "בעניין תלונות השווא נגד גברים גרושים, מהרגע שנכנסתי לתפקיד דיברתי עם פרקליט המדינה, ביקשתי ממנו לשנות את תקנה 2.5 – תקנה שבעצם אפשרה להתלונן תלונת שווא בלי להיענש. התקנה הזו שונתה. צריך לדעת שמי שהיום יתלונן תלונת שווא נגד בת זוגתו או בן זוגו ייענש כי זה דבר חמור מאוד. זה באמת צריך להיפסק".