התבן, החמקן והצוללות

מהיכן השיגו בני ישראל את כלי הנשק שהם נשאו איתם ביציאת מצרים? הנס שממשיך ללוות את עם ישראל גם בדורנו

הרב דניאל שילה , י"ג בשבט תשע"ז

אותה ארץ שגמרה אומר להשמידנו, היא שמספקת נשק נחוץ ביותר. צוללת
אותה ארץ שגמרה אומר להשמידנו, היא שמספקת נשק נחוץ ביותר. צוללת
צילום: דובר צה"ל

רבים מכירים את פירושו של רש"י לפסוק "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" - "וחמושים - אין חמושים אלא מזויינים... שלא תתמה, במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין, מהיכן היו להם כלי זין, שהכום ישראל בחרב".

פרשני רש"י אומרים שהוא משתמש במלה "אלא" כדי לומר שלמרות שהמדרשים דורשים את המלה "חמושים" באופן שונה, אין לנו כי אם הפירוש "מזויינים".

ועדיין אתה תמה, מהיכן לקחו כלי זין? לא יעלה על הדעת שייצרו אותם בעצמם במצרים. הרי בספר שמואל נכתב כי "וחרש לא יימצא בכל ארץ ישראל כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית". וכי המצרים לא נשמרו באותה מידה?

אז מהיכן הגיע החימוש של בני ישראל? כך מספרת התורה: "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות: וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים" (שמות יב, לה). אומר על כך מדרש לקח טוב: "ראה כמה גדולים מעשי אלוקינו, שהרי תבן לא היו נותנים להם... וכלי כסף וכלי זהב ושמלות היו נותנים להם. ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך". אותם מצרים שלא נתנו לבני ישראל אפילו לקושש קש לתבן, ועל פי המדרש "כיון שישראל יוצאים להביא ולעשות תבן, היה המצרי רואהו בתוך שדהו ומשבר את שוקיו", הם אלו שבסופו של דבר הביאו להם אפילו את כלי המלחמה שלהם.

בין המצרים לגרמנים

בחורף תשנ"א, בשבועות שבהם קראנו את פרשיות יציאת מצרים כולל סיפור התבן, הותקפה תל אביב בטילי סקאד על ידי הרודן העיראקי סדאם חוסיין. רבים יצאו את העיר, וחלק גדול מתושבי הארץ ישבו בחדרים אטומים מחשש התקפה של גזי רעל. בניסיון להקטין את פגעי הסקאד סיפקו לנו האמריקאים את האמצעי המשוכלל ביותר שהיה בידם אז - טיל הפטריוט. על מידת יעילותו היו דעות שונות, אבל זה מה שהיה להם.

דבר זה הובילני למחשבה אודות מדינתנו והנשק האמריקאי. במלחמת השחרור, כשאנו בודדים מול מדינות ערב וחסרי נשק, הטילה גם ארצות הברית אמברגו על אספקת נשק למזרח התיכון. לערבים היו צבאות סדירים מצוידים יחסית. לנו לא. נשק אמריקאי הובא אז לארץ בצמצום רב ובתחבולות שונות.

במלחמת ששת הימים לא עמד לרשותנו אפילו מטוס קרב אמריקאי אחד, רק מטוסים צרפתיים. רק אחריה העז ראש הממשלה המנוח אשכול לבקש מן האמריקאים מטוסים, וגם אז בתחילה לא את המשוכללים שבהם. במלחמת יום הכיפורים היה עדיין הנשק שבידי חיל הרגלים הישראלי נחות מזה שבידי הסורים והמצרים. רק לאחר הפסקת האש הופיעו רובי ה‑M‑16 המצויים עד היום. משם ואילך הולך המצב וטוב, עד לסיוע האחרון של הנשיא הפורש אובמה, למרות יחסו המדיני הצונן.

עתה ספקה לנו ארצות הברית את המטוס המשוכלל ביותר שלה, זה המכונה החמקן. המרחק הקיצוני שבין שלילת התבן ועד לנתינת "כלי כסף וכלי זהב ושמלות" נסגר גם בעת הזאת. בולט הדבר ביתר שאת באספקת הצוללות מגרמניה. אותה ארץ שגמרה אומר להשמידנו, היא שמספקת נשק נחוץ ביותר נוכח איומי ההשמדה של איראן.

על הפסוק "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים" כותב רש"י: "וישאילום - אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם. אתה אומר אחד - טול שניים ולך". נראה לומר שזה היה מקור הנשק של ישראל במדבר, גם אותו קיבלו מן המצרים.

טבעי שתהיה לנו רתיעה מלקבל נשק מן הגרמנים, אולם היהודים במצרים קיבלו כלי כסף וכלי זהב ושמלות מהמצרים שגירשו אותם מללקט תבן, וחמור מזה אף השליכו את ילדיהם ליאור. בצד הסלידה צריך גם לראות כאן את נפלאות ההשגחה, וגם להבין את גודל השעה וללכת איתה בלי רתיעה. "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות". העוז לעמוד מול עושקיהם ולתבוע את המגיע להם, בא מתוך אמונה בצדקת הדרך.

אז תבענו את היציאה ממצרים. היום יש לתבוע בתוקף את הארץ.