עצם חקיקת חוק ההסדרה בידי הכנסת יש בה הצהרה ציונית פומבית, גם בתוכנו וגם כלפי אומות העולם, לפיה אנו הריבון גם ביחס ליהודה ושומרון.
אין ספק שיש בסיס לקריאות הצווחנים משמאל לפיהן מדובר בתחילתו של סיפוח. כך למשל ביטול החוק על ידי בג"ץ יכול להביא לכך שלכנסת לא תיוותר הברירה והיא תצטרך לבצע מהלך חקיקתי של סיפוח יהודה ושומרון, או לפחות גושי ההתיישבות או שטחי C בשלב הראשון, וכפי שתמיד אירע בהתיישבות - מעז יצא מתוק.
פרט לכך, ברמה העקרונית הכנסת צריכה לעשות את תפקידה ואת אשר בסמכותה, גם אם רשות אחרת - במקרה דנן הרשות השופטת - צפויה אולי לחרוג מסמכותה. נבחרי העם לא צריכים להיבהל, ואל להם לשכוח כי בידיהם המנדט מהעם ולא בידי עוטי הגלימות השחורות הספונים במגדל השן, ואשר מינו את עצמם בשיטת חבר מביא חבר. לא יעלה על הדעת שהזנב יכשכש בכלב, וכל מיני יועמ"שים יקבעו מראש למחוקקים מה בגיץ ומה לא בגיץ. היו חוקים, כמו חוק המסתננים, שבג"ץ ביטל, ולא פעם אחת, אך לבסוף נעשו בהם כוונונים מסוימים, והם עברו גם את מבחן בג"ץ.
וגם אם חוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ, יש בכך רווח. כל חוק שבג"ץ מבטל פוגע באמינותו וגורם להפלת עוד לבנה מהקיר הווירטואלי של המהפכה החוקתית שיצר אהרון ברק יש מאין. הציבור לא טיפש והוא מבין כל פעם ביתר שאת כי יש בבג"ץ שופטים ששמו את עצמם מעל נבחרי העם. הדבר יביא למחאה עממית נרחבת, ובסופו של דבר יוביל לשינוי של כללי המשחק, החל משיטת מינוי השופטים לבית המשפט העליון, דרך פיצול סמכויות היועמ"ש לממשלה והתביעה הכללית ועוד.
בינתיים, לכל הפחות נוכל להתנחם בכך שכשארגוני השמאל ושופטי בג"ץ יוציאו אנרגיה רבה במאבק בחוק הזה, הם יגרמו פחות נזקים במקום אחר.
דורון ניר צבי
עו"ד מומחה לענייני קרקעות ביו"ש