בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת נחשפו היום (רביעי) שורת כשלים בקליטתם בארץ של בני המנשה.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), "לאחר שהשר זאב אלקין שהיה בדיון הוועדה הקודם, קיבל את דרישותינו להשוות את תנאי קליטתם לאלו של העולים מאתיופיה, ראש עיריית מעלות פנה אלי בנושא והבהיר כי יש חוסר במגשרים ובעובדים סוציאליים.
"יש בעיה בכל מערך הדיור של בני המנשה, ראשית בגלל דרישה להון עצמי לשם קבלת משכנתא, דבר שאינו נדרש מעולי אתיופיה, ושנית בהקצאה בדיור ציבורי לנזקקים.כשלים עמוקים ומתמשכים כאלו, בפרט במערך הקצאת הדיור של בני המנשה – יותירו אותם בשולי החברה", הזהיר.
לפי ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), "זעקה עולה מהשטח. עמותת שבי ישראל עושה עבודה מצוינת אך איננה יכולה להחליף את הממשלה".
יוגב התעמת עם נציגי משרד הקליטה וקרא להם "תרדו אל השטח, אתם מנותקים ממנו. הייתי בקריית שמונה בשבוע שעבר ואין שם מגשרת עבור בני הקהילה מטעם הממשלה. לא יעלה על הדעת שיש מגשרת דוברת רוסית לבני הקהילה". לדברי נציגי משרד הקליטה מדובר בהאשמה חסרת שחר.
הרב חנוך אביצדק, מנהל קליטת העלייה מהודו בעמותת "שבי ישראל", הוסיף כי שיבוץ העולים ברשויות נעשה לפי ארבעה תבחינים: רצון הרשות המקומית, תעסוקה, קהילה תורנית תומכת ותמיכה סוציאלית. "אנו מלווים את העולים שנים רבות לאחר יציאתם ממרכזי הקליטה. על אף הקשיים, אנו רואים בקליטת בני המנשה סיפור הצלחה, אך מאידך התמיכות מצד משרד החינוך אינן מספקות".
לדברי גלית מושקוביץ, מנהלת הקליטה בעיריית מעלות, כמחצית מ-65 משפחות בני המנשה מוכרות לרווחה, "אך רבים מהם לא חייבים להיות כאלו - אם רק ייתנו לנו את הדרך לסייע להם בצורה נורמטיבית. אין לנו שום דרך לתקשר עם בני הקהילה בהעדר שירותי תרגום. עם הילדים אנו חווים את המצוקות הכי גדולות".
יואל חדד, מנהל קליטת העלייה בעיריית טבריה, חלק על הנתונים של מושקוביץ, וציין כי הקהילה התפצלה בין חרדים לזרמים אחרים.
יוסי מנשה, רכז קליטה בן הקהילה ממגדל העמק, הגדיר את הקליטה בעיר כמוצלחת ביותר. לפני כארבע שנים הגיעו 38 משפחות, 120 נפשות שכולם כבר עובדים, אך ניכרת בעיה בסיוע בחינוך לבני הקהילה ואין די תקציבים בבתי הספר. חנוך האוקיף הנמנה על בני המנשה סיפר על בעיות בהסעות לבתי הספר.
ד"ר שרי פייר, אחראית החינוך במשרד הקליטה, השיבה כי "כל עיר עם 150-100 עולים מקבלת 100,000 ש''ח. בני המנשה מוגדרים כעולים חדשים משך 15 שנים, כעולים מאתיופיה. לפחות 30% מהתקציב מיועד לפעילות לצרכי הרשות ו-70% לרכזים".
קובי אריאל ממשרד הבינוי והשיכון הבהיר כי אין תוכנית משכנתאות לבני המנשה, ואילו לדברי ד"ר אמליה אניס ממשרד הבריאות, חיוני להסדיר את מעמד בני המנשה עם עלייתם, כדי שיהיו זכאים לחוק בריאות ממלכתי.
איזיק אבנר, יו"ר העמותה לשימור תרבות הודו, סיפר כי תרבות יהדות בני המנשה דומה מאוד לזאת של יהודי הודו הוותיקים יותר השוהים בישראל, אך "יש שפע בעיות בדיור ובמיצוי זכויות".