הצלם דוד רובינגר ז"ל
הצלם דוד רובינגר ז"ל צילום: Oren Nahshon / FLASH90

רובינגר התחיל לצלם בשנת 1946, ומשנת 1970 הפך לחבר מערכת השבועון האמריקני TIME והצלם שלהם בישראל.

את רובינגר פגשתי בפעם הראשונה בשנותיה הראשונות של ההתיישבות בחברון, כאשר הגיע לצלם בעיר. רובינגר ראה אותי מצלם, וסיפרתי לו שאני מתגורר בממשל בחברון ומשתדל לצלם לעיתונות ולתעד כל אירוע ואירוע בחברון כדי שיישמר בהיסטוריה של ההתיישבות בעיר.

רובינגר ואני הסתובבנו במשך שעות אחדות בחברון, ובמהלך הסיור הוא נתן לי עצות טובות בתחילת דרכי כצלם. אחת מהעצות שזכורה לי ואני מיישם אותה עד היום, הייתה המלצתו שהמצלמה תהיה זמינה ברשותי בכל רגע נתון כדי לא להחמיץ אירועים. גם רובינגר עצמו נהג להסתובב כל הזמן עם מצלמת הלייקה הקטנה תלויה על צווארו כדי לא להחמיץ הזדמנות לתמונה טובה.

אחת התמונות המפורסמות שלו, שהיא חלק בלתי נפרד מהזיכרון הלאומי, היא תמונת שלושת הצנחנים ליד הכותל המערבי במלחמת ששת הימים. בספרו מספר רובינגר: "צילמתי באותו מעמד עוד תמונה נפלאה לדעתי של הרב גורן תוקע בשופר, נישא על כתפי חיילים. כשהדפסתי את התמונות, ביקשתי מאשתי שתבחר את התמונה הטובה, והיא הצביעה ללא היסוס על תמונת שלושת הצנחנים. העברתי את התמונה לדובר צה"ל בלי להרהר על משמעות מעשיי. לשכת העיתונות הפיצה אותה לכל דורש במחיר דולר אחד. כך הופצה התמונה בכל העולם ובמשך הזמן הפכה למעין סמל בישראל, והפכה לסמל המסחרי שלי. מה שהעניק לה את חשיבותה הן הנסיבות שבה צולמה".

לדברי רובינגר, תמונה הופכת למפורסמת במקרה. למרות שהוא חשב שתמונת הצנחנים לא כל כך מוצלחת, הצלחת הצילום יצאה משליטה וזיכתה אותו במוניטין בעולם כולו.

כשפגשתי את רובינגר בשנים האחרונות הוא התעניין אם הצלחתי לצלם תמונה מיוחדת בחברון או בגוש עציון. עניתי לרובינגר שבמציאות התקשורתית של היום קשה מאוד לצלם תמונה מיוחדת, מכיוון שבעת אירוע רבים האנשים שמתעדים אותו בטלפון האישי שלהם ומפיצים לכל אתרי החדשות. בגלל הכמות הגדולה של התמונות, כל תמונה מחזיקה מעמד כמה שעות ונשכחת. לכן הסיכוי של התמונות להיחרת בזיכרון קלושה. רובינגר הסכים ואמר שאכן התמונות המפורסמות שלו הן רק מהעבר וכיום זה יותר קשה, אך אל ייאוש. יהי זכרו ברוך.