בית המשפט משתמש בסמכותו לביטול צוואות, במקרים בהם מוכח כי המוריש היה נתון להשפעה חיצונית לא הוגנת שמנעה ממנו להחליט על יורשיו באופן עצמאי.
במקרים כאלה, לרוב מדובר במנוח או מנוחה שהיו במצב פיזי או נפשי ירוד בערוב ימיהם ולכן קיימו יחסי תלות עם אדם שביקש לנצל לרעה את מרותו עליהם. מקרה אחד מספר על בת שביקשה לנשל מצוואת אמה את אחייניה. מקרה אחר עוסק בהשפעתה של מטפלת זרה על צוואתו של המטופל. מקרה נוסף מציג עורכי דין שעיצבו את צוואת מרשתם, והמקרים הם רבים ומגוונים.
כיצד בוחן בית המשפט התנגדויות לקיום צוואה
כאשר קיימת התנגדות לקיום צוואה מצד כלשהו, בטענה של ניצול לרעה את מצבו של המוריש, בית המשפט מבקש לבחון האם באמת היה ניצול לרעה מצדו של היורש על המוריש, או שמא מדובר בהשפעה נורמטיבית והוגנת. כדי לבחון זאת, בית המשפט בוחן ארבע נקודות של הקשר בין הצוואה וטיב מערכת היחסים בין היורש למוריש, כאשר כל נקודה נבחנת בהתאם לתוצאות הנקודה הקודמת:
- עצמאות המוריש: בית המשפט בוחן האם המוריש היה עצמאי מבחינה פיזית, שכלית ומנטאלית בסמוך לעריכת הצוואה.
- תלות וסיוע: במידה והמוריש לא היה עצמאי, בית המשפט בוחן את מידת התלות שהייתה למוריש ביורש.
- קשרי המוריש עם הסביבה: כדי לבחון היטב את טיב התלות, נמדדים הקשרים של המוריש עם אחרים מלבד עם היורש. במידה והמוריש היה מבודד ומנותק מאחרים, הדבר מצביע על תלות גבוהה של המוריש ביורש.
- נסיבות עריכת הצוואה: מעורבות של היורש בעריכת הצוואה עשויה ללמד על השפעה בלתי הוגנת וניצול לרעה של יחסי התלות.
ארבע נקודות אלה מהוות קווים מנחים ומבחנים ראשוניים מצד בית המשפט לקבלת החלטה על טיב ההשפעה של היורש על המוריש. החלטה על ביטול צוואה, אינה נעשית תוך הסתמכות על ארבעת הנקודות הללו בלבד, אך הן מהוות בחינה ראשונית של המקרה.
דוגמאות ומקרים לדוגמא:
פנינו למשרד עורכי דין דוד סער במטרה לסקר עבורכם מספר דוגמאות למקרים מתוך ניסיונם בתחום והבאנו לכם את תמצית המקרים:
מקרה ראשון: הנכדים נגד הבת
במקרה אחד מסופר על מנוחה שצוואתה הורתה להעביר את רכושה לבתה ולנכדותיה מצד בתה. התנגדות לקיום צוואה הוגשה על ידי נכדיה של המנוחה מצד בנה, שהלך לעולמו עוד קודם לכן. לאחר שהדברים נבחנו על ידי בית המשפט, התברר כי בתה של המנוחה קיבלה ייפוי כוח נוטריוני לטפל בענייניה משנת 2000, והבת ניצלה זאת כדי לשלוט ברכוש המנוחה, לבודד אותה מנכדיה ולייצר תלות בלעדית של המנוחה בה. לבסוף החליט בית המשפט כי עריכת צוואה כך שהמנוחה תוריש את כל רכושה לבתה לנכדותיה מצד הבת התקבלה תוך השפעה בלתי הוגנת מצד הבת. לפיכך, ההתנגדות לקיום הצוואה התקבלה.
מקרה שני: משפחת המנוח נגד המטפלת
מקרה אחר מתאר מנוח שנישל את אשתו וילדיו מצוואתו ומינה את המטפלת הזרה שלו ליורשת כל רכושו. המנוח אמנם היה מנותק מילדיו, אך הוא נישל מצוואתו גם את אשתו, וזאת על אף שיחסיהם היו טובים. לאחר בחינה מעמיקה, התברר כי ניתוק יחסיו של המנוח מילדיו, נגרם בהשפעת המטפלת הזרה ונראה שהאחרונה דאגה לבידודו וליצירת תלות מוחלטת שלו בה. טיפולה של המטפלת היה לקוי ולכן שלל בית המשפט את האפשרות של עריכת הצוואה מתוך הכרת תודה של המנוח למטפלת. לאור זאת, התקבלה ההתנגדות לקיום הצוואה.
מקרה שלישי: האפוטרופוס הכללי נגד עורכי הדין
במקרה זה, היורשים שנגדם הוגשה ההתנגדות הם עורכי הדין של המנוחה ולפיכך בחן בית המשפט זווית נוספת והיא מידת המעורבות של היורשים בעריכת הצוואה. הצוואה שנערכה, הורתה כי עורכי הדין יהיו מנהלי העיזבון של המנוחה והם יירשו את הרכוש מבתה של המנוחה, היורשת הישירה. הבת סובלת מסכיזופרניה ולכן אינה מסוגלת לנהל בעצמה את כספי העיזבון, אך בשל אינטרס ברור של עורכי הדין לעריכת צוואה שכזו, האפוטרופוס הכללי החליט לבדוק אפשרות של השפעה לרעה. לבסוף התקבלה ההתנגדות לקיום הצוואה ומונה לבת אפוטרופוס ניטראלי שינהל את כספי העיזבון.
מידע ומקרים נוספים בנושא ירושה וצוואה תוכלו למצוא בעמוד העוסק בנושא באתר עו"ד דוד סער .
מערכת היחסים של השפעה בלתי הוגנת
מקרים של ניצול לרעה את מצבו הבריאותי של המוריש על ידי היורש, הם יחסים שכיחים ומגיעים לפתחו של בית המשפט. בית המשפט מבקש לברר את טיב מערכת היחסים בין המוריש והיורש ובעיקר את יחסי התלות ביניהם. את השאלות העומדות לבחינה ניתן לסכם ב-3 הנקודות הבאות:
האם המוריש היה נתון להשפעה? האם הייתה ליורש אפשרות להשפיע באופן בלתי הוגן? האם היו ליורש האמצעים להפעלת השפעה שכזו?
אם שלושת הנקודות מקבלות תשובה חיובית, מתקבל חשד גובר של השפעה בלתי הוגנת מצד היורש על המוריש. בית המשפט בוחן את המקרים לגופם ובאם מוכח כי הייתה השפעה בעלת מאפיינים של ניצול לרעה, תתקבל התנגדות לצוואה.
השפעה הוגנת והשפעה בלתי הוגנת
במקרים בהם מוגשת התנגדות לקיום צוואה מצד יורש כלשהוא, בית המשפט בוחן השפעה בלתי הוגנת בלבד. יש להניח כי כבני אדם בעלי קשרים חברתיים, כולנו מושפעים זה מזה, והשפעה כשלעצמה אינה מהווה בסיס לביטול צוואה. השפעה בלתי הוגנת מתאפיינת בניצול לרעה של יחסי תלות, הנובעים ממצב בריאותי לקוי של המושפע.
רק במקרים כאלה מתערב בית המשפט תוך הבנה כי המנוח לא באמת רצה להוריש את רכושו בהתאם לאופי הצוואה. לבית המשפט יש את הסמכות המשפטית לביטול צוואות במקרים כאלה והוא עושה כן בהתאם לרצון המנוח והיורשים הראויים גם יחד.