בתאגיד השידור הציבורי "כאן" החליטו להשעות מהגשת תכנים את העיתונאית סמאח וותד שצייצה בחשבון הטוויטר שלה ציוץ ובו תמיכה מסוימת במחבל שחוסל בידי חיילי צה"ל.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת עורכת הדין יעל דולב, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס, לשאלת היכולת של מעסיק לפטר או להשעות מפעילות עובד בעקבות פרסום ציוצים ופוסטים.
עו"ד דולב מציינת בדבריה כי הסוגיה חוזרת על עצמה בכמה וכמה מקומות ובית הדין לענייני עבודה נתן את דעתו עליה. "הדילמה של המעסיק היא שיש חיים מקצועיים ויש חיים פרטיים. כשמישהו בחייו המקצועיים עושה דברים בעייתיים ניתן לנקוט באמצעים,. הדילמה מתחילה כשעובד מביע את דעתו בחייו הפרטיים. נוצרת התנגשות מול חופש הביטוי שמקודש על ידי הדמוקרטיה שלנו".
"העובד אומר שבשעות הפנאי שלו מותר לו להביע את דעתו, בשעות שינן שעות עבודה לתמוך או לתקוף מישהו", אומרת דולב ומזכירה את "פסק הדין הידוע והמעניין ביותר שהיה כאשר 13 חיילים נהרגו בנגמ"ש ועובדת סוציאלית בלוד פוטרה לאחר שכתבה שהלוואי ויהרגו יותר. בית הדין אמר שהיא עובדת ציבור וככזו היא צריכה להתנהל כעובדת ציבור לכל אורך היום, גם מעבר לשעות העבודה".
"השאלה הנשאלת היא מה קורה במקום פרטי. האם כעורכת דין אני יכולה לפטר עובד שצייץ משהו בשעות הפנאי. סביר להניח שייאסר אלא אם כן מדובר במשהו חמור במיוחד". עם זאת היא מציינת כי פסיקת בית הדין צפויה להיות שונה בהתאם לחומרת ההתבטאות של העובד. בעוד ישנן אמירות שמצויות מחוץ לקונצנזוס בכל פרמטר הרי שיש כאלה שנתונות במחלוקת. זו לטעמה הסיבה להסכמת בית הדין לפיטוריה של העובדת שייחלה למותם של עוד חיילים לעומת פסיקה צפויה של בית הדין שעשוי להיות סלחן יותר להשוואה בין חיילים לנאצים.
לדבריה נכון היה להציג בפני הנכנסים לעבודה בתאגיד השידור הציבורי את כללי ההעסקה וההגדרה של העובדים כעובדי הציבור על כל המשתמע מכך, גם בסוגיית התבטאויותיהם במרחב הפרטי.
באשר לשאלה אם קיים הבדל בין השעיה, שבה נקט התאגיד מול העיתונאית, לבין פיטורין, אומרת עו"ד דולב כי גם אם ישנו הבדל בהשלכות המקצועיות והאישיות הרי שמבחינת סוגיית חופש הביטוי והפגיעה בו הדברים זהים, שכן מדובר בדיון עקרוני על עצם היכולת להעניש משמעתית עובד שהתבטא באופן חריג ובעייתי.