הפורום המוסמך למנות את נשיא או נשיאת בית המשפט העליון. הוועדה לבחירת שופטים
הפורום המוסמך למנות את נשיא או נשיאת בית המשפט העליון. הוועדה לבחירת שופטיםצילום: Yonatan Sindel/Flash 90

1

אחד הנהלים היותר מוזרים בתחום מינוי השופטים בישראל הוא השיטה שעל פיה נבחרים שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון - השופט מספר אחת בישראל.

לנשיא בית המשפט העליון בישראל יש סמכויות רבות. החשובה והמשפיעה מביניהן היא סמכותו לקבוע את הרכב השופטים שידון בכל תיק ספציפי. מכיוון שהנשיא מכיר די טוב את חבריו השופטים ואת עמדותיהם, הוא יכול במידה רבה להשיג תוצאה רצויה על ידי ליהוק הרכב מסוים לתיק מסוים. כך למשל, יש להניח שכאשר הנשיאה הנוכחית מרים נאור ממנה את השופט סלים ג'ובראן לשבת בעתירות נגד מאחזים ביו"ש, היא יכולה לדעת מראש ברמת ודאות די גבוהה מה תהיה הכרעתו.

במהלך השנים היה ניסיון לטעון שליהוק ההרכבים הוא טכני לחלוטין וחף משיקולים מהותיים. תחילה ניסו לטעון שההרכבים נקבעים באופן עיוור על ידי מחשבי בית המשפט. לחילופין, יש טענה שהוותק הוא הקובע מי יישב באיזה תיק. כל ההסברים הללו לא מניחים את הדעת, ורבים משוכנעים שהנשיאים מנצלים את שליטתם בהרכבים כדי לחתור לתוצאה הרצויה בעיניהם - בפרט בנושאים ציבוריים הנדונים בבג"ץ.

הפורום המוסמך למנות את נשיא או נשיאת בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים. על פי החוק, חברי הוועדה לבחירת שופטים יכולים לבחור לתפקיד הנשיא כל אחד מבין שופטי בית המשפט העליון. כך באופן תיאורטי. באופן מעשי יש תמיד רק מועמד אחד, שנבחר פה אחד על פי קריטריון אחד ויחיד: ותק.

כן, שמעתם טוב. הוועדה לבחירת שופטים, הגוף שבידו נתונה סמכות המינוי של נשיא בית המשפט העליון, לא מפעילה שום שיקול מהותי בבחירת האדם המתאים לאחד התפקידים הכי חשובים והכי משפיעים במדינה. חברי הוועדה לא בוחרים את המועמד המתאים ביותר לתפקיד מבין כמה מועמדים פוטנציאליים, אלא משמשים חותמת גומי כדי להחליט על בחירתו של מועמד אחד ויחיד. למה? כי זה הנוהג. נוהג מקודש שאיש לא מעז להפר אותו. ויש לו שם לועזי יפה, לנוהל הזה: סניוריטי. תודו שזה נשמע יותר מרשים מאשר סתם ותק.

2

ניסיון ליישם את המודל הזה בתחומים אחרים ימחיש עד כמה השיטה מופרכת.

האם הגיוני לקבוע שעם פרישתו של מנהל בית ספר ימונה אוטומטית המורה הוותיק ביותר להחליף אותו? ברור שלא. עם כל הכבוד לניסיון, יש עוד כמה כישורים שהם רלוונטיים לא פחות. האם המורה הוותיק ביותר הוא בהכרח גם המשכיל ביותר? האם הוותק שלו מלמד גם על כך שהוא סמכותי, חרוץ, מופת אישיותי וחינוכי, מתקשר היטב עם התלמידים, מסוגל לנהל ולהניע צוות מורים ובעל יכולת ניהול כלכלית? ברור שלא. האם בעת פרישת הרמטכ"ל יתמנה אוטומטית הוותיק מבין האלופים לרמטכ"ל הבא? בוודאי שלא. נהוג אמנם שזקן חברי הכנסת משמש כיו"ר זמני של כנסת חדשה שנבחרה זה עתה, אבל איש לא מעלה בדעתו שבגלל גילו המתקדם הוא יקבל את תפקיד היו"ר באופן קבוע. גם בגופים כלכליים, הוותק הוא שיקול זניח בעת ההחלטה על מינוי מנכ"ל חדש. כי מינוי לתפקיד בכיר הוא לא תור לקופה בסופר, שם מי שחיכה הכי הרבה זמן מגיע לו להיות לפני מי שחיכה פחות.

ברור גם שהדרך הנכונה למצוא את האדם המתאים ביותר היא על ידי בחירת אחד מבין כמה מועמדים. זוהי הדרך להחליט על מינוי במערכת ציבורית שיש בה נוהל תקין: מועמדים רלוונטיים מציגים את מועמדותם, והגוף הבוחר מחליט מי הוא המתאים ביותר מביניהם. ככה זה עובד בכל מקום - מלבד בבחירת נשיא בית המשפט העליון. שם יש רק מועמד אחד. כאשר מוותרים מלכתחילה על בדיקת אופציות נוספות, אין שום ערובה לכך שבחרנו את המתאים ביותר.

אז מדוע בכל זאת נבחר נשיא בית המשפט העליון בשיטה תמוהה שכזאת? משום שכך מעדיפים השופטים. הם לא רוצים שתיווצר אווירת תחרות על כהונת הנשיא, שתפר את האחווה המשפחתית השוררת ביניהם. בשיטה הנוכחית ידוע מראש מי יהיו הנשיאים העתידיים כבר בעת כניסתם לבית המשפט, ואין מקום לתחרות. המועמדים לתפקיד גם לא רוצים להיות תלויים בחסדיה של הוועדה לבחירת שופטים, במיוחד הפוליטיקאים שביניהם, ולהוכיח לחבריה את התאמתם לתפקיד. אלה שיקולים לגיטימיים בזכות השיטה הקיימת, אבל הם לא מספיק כבדי משקל מול הצורך לבחור לתפקיד כה חשוב ומשפיע את המתאים ביותר מבין השופטים.

3

אם תימשך הבחירה בשיטת הסניוריטי, כאשר תפרוש השופטת נאור מתפקידה תמונה תחתיה השופטת אסתר חיות לכהונת נשיאות ארוכה של שש שנים. פורמלית, הגוף שיחליט על מינוי הנשיאה החדשה הוא הוועדה לבחירת שופטים, בראשות שרת המשפטים איילת שקד. אבל באמת מי שכבר החליטו מזמן על הבחירה של השופטת חיות הם מי שהיו חברי הוועדה לבחירת שופטים לפני 13 שנים. הם אמנם בחרו בה אז רק לתפקיד שופטת בעליון ולא לנשיאה, אבל כבר בעת בחירתה היה ידוע שעל פי שיטת הסניוריטי היא צפויה להתמנות לנשיאה בשנת 2017. ממש כשם שבעת מינויָם של השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז היה ידוע שכל אחד מהם בתורו צפוי להתמנות לנשיא לאחר פרישת קודמו.

האומנם הגיוני שהוועדה לבחירת שופטים תקבל החלטה שקובעת בו זמנית גם שפלוני ימונה לראשונה לבית המשפט העליון, וגם שבעוד שנים רבות הוא יתמנה אוטומטית לנשיא בית המשפט? האם הגיוני להחליט על מינוי עתידי של שופט לנשיא עוד בטרם כיהן יום אחד בבית המשפט העליון והוכיח את יכולותיו? מה ההיגיון בבחירת נשיא מראש על פי הוותק הצפוי לו בעוד שנים רבות, ולא לאחר ההתרשמות מתפקודו ומהחלטותיו השיפוטיות במהלך אותן שנות ותק שצבר? ולמה שהוועדה בהרכבה הנוכחי, שמשקף טוב יותר את דעת הציבור כיום, תוותר על הפעלת שיקול דעתה ותאמץ אוטומטית בחירה הנובעת מהחלטתו של הרכב ועדה מלפני 13 שנים?

אכן, רבים עמדו על חוסר ההיגיון שבבחירה בשיטת הסניוריטי ואף היו בעבר ניסיונות לשנותה, אך הם התנפצו על חומת ההתנגדות העיקשת של שופטי העליון. במסגרת הרפורמות הדרושות במערכת המשפט ובאופן מינוי השופטים, הגיע הזמן לבצע את השינוי הכה-מתבקש הזה.

4

לקראת החלפתה של הנשיאה הנוכחית מרים נאור בעוד כחצי שנה, יש להשתחרר מהקיבעון המחשבתי כאילו מחליפתה כבר נקבעה, ולבחון באופן ענייני מי מבין שופטי העליון הוא המתאים ביותר לתפקיד. לגבי השופטת חיות, היא כמובן מועמדת ראויה ולגיטימית, אך יש לבחון אם היא רק הוותיקה ביותר או גם המתאימה ביותר.

בכל הנוגע להטיה האידיאולוגית של בית המשפט העליון כלפי השקפה חילונית, שמאלנית וליברלית – חיות כנשיאה לא מבשרת טובות לרוב הלאומי והמסורתי. בעניין יחסי הכוחות בין הרשות השופטת לבין הכנסת והממשלה, היא נחשבת לנציגה נאמנה של אסכולת האקטיביזם השיפוטי. מינויה לכהונה ארוכה בת שש שנים לא עולה בקנה אחד עם המאמץ להביא לאיזון אידיאולוגי בערכאה השיפוטית העליונה. היא גם לא בהכרח נחשבת למצטיינת ביותר מבין השופטים ברמתה המקצועית או במזגה השיפוטי. אז נכון, היא הכי ותיקה, אבל האם זה יכול להיות השיקול היחיד, או אפילו העיקרי?

כמובן, כדי להוציא אל הפועל מהלך של בחירת נשיא בשיקול ענייני ולא על פי ותק, צריך ששופטים נוספים מבית המשפט העליון לא יימנעו מלהציג את מועמדותם. כרגע המצב הוא שהשופטים מצופפים שורות. אם מישהו מהם סבור שראוי לנטוש את שיטת הסניוריטי, מסתבר שהחשש מפני עמיתיו מונע ממנו לנהוג בהתאם לעמדתו או אפילו לבטא אותה. כדי שמשהו ישתנה בנושא הזה, קודם כול יש לעורר סביבו דיון ציבורי ולהפר את ההסכמה שבשתיקה סביב הנוהל התמוה הזה של בחירה על פי ותק.

לתגובות: [email protected]