נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה, אירחו הערב (ראשון) את חוג התנ"ך ה-12 במיזם 929, המציע קריאה קבועה בתנ"ך מזווית חברתית ישראלית.
המפגש הערב עסק בנושא "'הלילה הזה כולנו מסובין' - פסח ותהלים בקריאות משפחתיות שונות".
באירוע נשאו דברים נשיא המדינה, שר החינוך נפתלי בנט והרב בני לאו. לאחר מכן הקריא דן כנר את מזמור קל"ו בתהילים עליו דנו הרב דוד פוקס, איש חינוך, ובנו הרב שלמה פוקס, ואת מזמור ע"ח, עליו דנו הסופרת יוכי ברנדס ואחיה האדמו"ר ברוך רבינוביץ.
בדבריו התייחס ריבלין לסיפור יציאת מצרים וקריאת ההגדה,: "אנחנו נספר את סיפור ההווה. אנחנו נשתמש בסיפורי האבות כבסיס לסיפור הבנים, כבסיס לתיאור הדורות האלו, הדורות שיצאו לחירות מהגטאות והמחנות, הגירושים והרדיפות ובנו להם מדינה ריבונית, עצמאית ומוסרית אחר אלפיים שנות גלות".
עוד אמר הנשיא: "אגדה יהודית עתיקה מספרת שכאשר נגאל עם ישראל ממצרים, נגאלו כל העבדים בעולם ויצאו לחירות. אם אגדה זו אמת היא או שהיא רק חלום, זה לא משנה, זו אגדה שמזקקת אמת יהודית עמוקה. איננו יכולים לחוג את גאולתנו אם לא נגאל העולם איתנו. איננו יכולים לחגוג את החירות השלמה, אם יש כאלה שעוד לא יודעים את טעמה".
ריבלין הוסיף, "משורר תהילים רואה ביציאת מצרים לא רק אירוע גאולה לאומי, אלא אירוע גאולה כלל-עולמי. אירוע שהוא כולו סמל לניצחון רוח האדם על מעגליות הטבע. אכן, איתנים הם כוחות הטבע אך איתנה מהם רוחו של האדם בן החורין".
הנשיא התייחס בדבריו לספר שיריו של נתן אלתרמן "מכות מצרים", שפורסם בתקופת השואה ב1944, בו בחר אלתרמן להביא לידי ביטוי את סבלם של המצרים החפים מפשע שהוכו אף שאישית לא חטאו כלפי עם ישראל בסדרה של דיאלוגים המקבילים לעשר המכות.
"דומני שלמרות הכל, אלתרמן ביטא רגש יהודי עמוק", אמר ריבלין, "רגש שבא לידי ביטוי בדברי חכמינו על האל המסרב להקשיב לשירת המלאכים בשעה שהמצרים טובעים בים סוף. 'מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?' הרגש הזה כך אני סבור, בא לידי ביטוי גם בקריאה ובתקווה הקוסמית של משורר תהילים.
"בשעה שנסב לליל הסדר ונחגוג את גאולתנו ואת פדות נפשנו, מותר לנו וראוי שנחשוב על הסובלים סביבנו, החפים מפשע במזרח התיכון, קרבנות של אלימות - שלא הם בחרו, ונתפלל שהגאולה שלנו, של מדינת ישראל תמשיך ותוסיף אור ותקווה לעולם. חג חירות שמח", סיכם הנשיא.
שר החינוך, נפתלי בנט, אמר במפגש כי "ייחודו של העם היהודי הוא בהעברת הסיפור הלאה. אנו לא רק מלמדים, השיטה היהודית היא לחיות את הסיפור המיוחד שוב ושוב לאורך אלפי שנים: כולנו היינו ביציאת מצרים, כולנו חשנו שמחה גדולה בשחרור החטופים באנטבה ובקבלת הפרס של ש"י עגנון, כולנו היינו שם.
"אתגר הדור שלנו כיהודים, וכמערכת חינוך, הוא להעביר הלאה את המקל, מקל המסורת, מקל שהעבירו אבותינו ולוודא שהסיפור שלנו נמשך במלוא הדרו. זה חינוך, זו יהדות".