אילוסטרציה
אילוסטרציהIstock

כמידי שנה גם השנה יקיימו הגרעינים התורניים סעודות סדר המוניות ברחבי הארץ. זאת למען משפחות נזקקות ויחידים שאין להם איפה ועם מי לחגוג את החג.

רונאל ביבי, רכז גרעין קרית משה ברחובות, מספר על ההיערכות ועל המשמעות של קיומם של אירועים אלו לתושבים ולחברי הגרעין עצמם.

ליל הסדר אותו מארגן הגרעין של ביבי, גרעין השייך לרשת 'שעלים' בראשות הרב רחמים ניסימי, הוא אחד מעשרים לילות סדר שמארגנים גרעיני הרשת. "הגרעין שאותו הקים ויזם חבר מועצת העיר אמיתי כהן מקיים זו השנה השלישית ליל סדר ציבורי בשכונה שמורכבת שישים אחוז מבני העדה האתיופית ועוד שלושים אחוז עולים, זו אחת השכונות הקשות בארץ".

אירוע זה משתלב בסדרת אירועי חסד שמנהל הגרעין 'אורות חנן'. "השנה נקיים את האירוע בהוסטל בקרית משה, הוסטל שמאוכלס בניצולי שואה, בני העלייה הרוסית אנשים עריריים שלא היה להם עם מי לעשות את הסדר ועבורם ליל הסדר היה עובר כעוד לילה בשנה אילולי ליל הסדר של 'שעלים'".

קיומו של ליל סדר שכזה, אולי כמו עצם היציאה של חברי הגרעינים למגורים בשכונות מסוימות, הוא הקרבה, וביבי נשאל אם הקרבה זו אינה מגיעה בליל הסדר גם לילדים הרכים שהיו רוצים לפגוש את קרוביהם ומוצאים את עצמם בצוותא עם אנשים עריריים שמעולם לא פגשו וספק אם יוכלו להחליף איתם מילה בשל קשיי שפה. "זו הקרבה לא פשוטה, ואודה בכך שיש קושי משפחתי לעשות דבר כזה, אבל עם הקושי המשפחתי יש סיעתא דישמיא. לא סתם פותחת ההגדה ב'כל דיכפין', בגמ"ח שנמצא כבר בפתח ההגדה. ההגדה רוצה להסביר לנו שיצאנו ממצרים כדי לעשות חסד, לבשר בשורה חדשה. יש הקרבה וזה קשה, אבל החינוך למצוות וחינוך הילדים ותחושת ה'כל דיכפין' שמשפחות הגרעין זוכות לקיים נחקקת ויש בה זכות".

על דבריו אלה מתחדדת שאלת יחסם של הילדים לאירועי הגרעין בהם הם לוקחים חלק, האם אין בכך "שריטה" שפוגעת בהם לטווח רחוק? "זו שאלה כבדת משקל, אבל ניתן לספר עליי באופן אישי: עברנו לגרעין לפני שלוש שנים, הגענו בלי חברים ובלי מכרים. הרגשנו כמו חב"דניקים שנוסעים למקום רחוק, והיום הגרעין מונה 35 משפחות ולנו, לילדים ולאשתי, אין דבר אחר חוץ מהמקום כאן. כשיש תודעת שליחות יש גם ברכה, את זה הרב ניסימי מחדיר בנו. גם בתי חב"ד בטקמנדו הילדים שלהם לא שרוטים ולא עם בעיות אלא יותר שמחים מאנשים רגילים, כי השליחות היא שבמרכז. אנשים כאן רודפים אחרי שליחות".