סגירת מעגל, זו התחושה שחשו מי שהשתתפו בטקס קריאת שמו של המתחם החדש באזור התעשייה בברקן על שמם של השר המנוח רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד ורעייתו יעל ז"ל.
"אני מסתכלת על הגבעה הנפלאה שהולכים להנציח בה את סבא וסבתא שלי, אני רואה את האבן, ואין דבר יותר חזק מזה להראות למדינה ולכולם שאת השם של סבא שלי אי אפשר להכתים, ואת ההיסטוריה אי אפשר לשכתב, לא משנה כמה ינסו", אומרת בהתרגשות כינרת דן, נכדתו של גנדי. "כשמילים כמו ציונות והתיישבות הן מילים גסות, דווקא המקום הזה מאוד מיוחד".
זו לא תקופה לא פשוטה לצאצאיו של גנדי. התחקיר ששודר אודותיו ב'עובדה' הציג באור שלילי את השר שנרצח בידי מחבל ערבי. התוכנית הציגה טענות לקשרים עם העולם התחתון והאשמות בהטרדת נשים, טענות שעליהן גנדי כבר לא יוכל להשיב. "התקשורת מחפשת את מה ששערורייתי, כביכול, מתמקדת במה שצהוב כי לדעתם זה מה שאפשר למכור לציבור", אומרת כינרת. "היום כבר לא מתעסקים באמת, אלא בספקולציות. זה לא חדש וזו לא פעם ראשונה שזה קורה בתקשורת. סבא שלי לא היה יכול להתעמת איתם, וזה הקושי הכי גדול בעניין הזה. התעסקו עם אדם שהזכות הבסיסית שלו להגן על שמו לא עמדה לו".
איך אתם, כבני המשפחה, מתמודדים עם העניין הזה?
"יכולים לנסות ולשכתב את ההיסטוריה ולהאפיל על כל מיני דברים שהוא עשה, אבל מדובר בעובדות שאי אפשר להתווכח איתן. המבצעים והעשייה שלו הם עובדות בשטח. ניסו לערער את זה, אבל זה לא עומד במבחן המציאות. מי שהכיר אותו יודע איזה אדם מיוחד הוא היה ואילו ערכים הוא העביר הלאה, שראוי שיעברו גם לדורות הבאים.
"התמיכה שזכינו לה הגיעה מאנשים רבים, בלי קשר לגבול או שיוך אידיאולוגי או פוליטי. זכינו לחיבוק בעוצמה שלא שיערנו לעצמנו, כולל מאנשים זרים לחלוטין שתמכו בנו, ואפילו חלק מאנשי התקשורת, שכידוע לא מזוהה עם המחנה הלאומי והימין, שהרגישו צורך לבוא ולומר את האמת ולהגן על זכרו. זה חצה את כל המגזרים, ודרך ההנצחה אנחנו גם מוציאים את הצדק לאור".
אביה של כינרת, פלמ"ח זאבי, אומר שלדעתו הציבור פשוט לא קנה את הסחורה שניסו לשווק לו. "רוב הציבור ביהודה ושומרון מורכב מאנשים מאמינים, והם לא במהירות בועטים בסמלים ושועים להכחשות ולרייטינג זול. לציבור הזה היה קשה מאוד, כמעט לא מתקבל על הדעת כל הדברים שהם ראו ושמעו בעת האחרונה.
"בציבור הרגישו כמונו שהדברים האלה לא נדבקים אליו ולו במעט. הכרנו גנדי אחר לחלוטין, ויש דברים שאין להם זכות קיום. קל לבוא ולומר לנו 'בטח קשה לכם, זה אבא שלכם', אבל אנחנו רואים שהציבור לא מקבל את זה. הציבור רוצה שילדיו ייחשפו למורשת של גנדי, בניגוד למי שניסה להשחיר את שמו ואפילו לגרור את זה למקומות של הפסקת ההנצחה, שרק ממשיכה וחזקה יותר מתמיד. במקרה של גנדי, הדברים הללו, שהיו יכולים להרוס שם לכל אדם, לא נוגעים או שורטים. מדובר פשוט בדברים שהם אינם אמת", הוא מסכם.
הפלמ"ח הוא קונצנזוס
פרט לאותה כתבה טלוויזיונית שעוררה זעם רב בקרב המשפחה, וכאמור גם הביאה לגלי תמיכה, באחרונה עלתה לכותרות סוגיית ההנצחה, לאחר שהעבודות לקריאת שער הגיא על שמו של זאבי התקרבו לסיומן. כזכור, הממשלה החליטה על ההנצחה הזאת, פעלה יחד עם העמותה המנציחה את שמו של גנדי, ובמשך כמה שנים נעשו עבודות להכשרת המקום. אלא שלקראת סיום העבודות קבוצת לוחמי פלמ"ח שהשתתפו בקרבות פריצת הדרך לירושלים במלחמת השחרור, קראה לבטל את ההחלטה. בסופו של דבר הודיע ראש הממשלה כי גנדי יונצח במקום אחר.
"לא היה פה עניין של מלחמת אגו, כמו שניסו להציג את זה בתקשורת", מספרת כינרת דן על מה שהתרחש מאחורי הקלעים. "הייתה פה קצת אי הבנה. בדיעבד התברר שהבטיחו הבטחות לעמותת ותיקי הפלמ"ח, ואנחנו לא ידענו עליהן. אנחנו באנו ממקום מאוד נקי וטהור, מתוך גישה לקחת מקום שומם, שאין אליו גישה, ורצינו להפריח אותו ולהנגיש אותו לציבור הרחב ודרכו לספר את הסיפור של הדברים שקרו לעם שלנו. הם מצדם לקחו את זה למקום אישי מדי. צר לי על כך, אבל כבודם של הלוחמים במקומו מונח, ובסופו של דבר מעז יצא מתוק, ואנחנו היום במקום ראוי לא פחות".
לכינרת חשוב להדגיש שמפעל ההנצחה של סביה חי ופועל כבר תקופה ארוכה. "מהרגע שהתחילה ההנצחה הייתה תמיד היענות ודחיפה מכל הממשלות. ההנצחה מאוד פעילה לאורך כל השנה, ברחבי הארץ ובתחומים רבים. פשוט עכשיו, בגלל החשיפה וההכפשות, זה עלה לכותרות, ופתאום שמים לב שיש הנצחה. אבל היא קיימת ופעילה במשך 15 שנים - זה מפעל הנצחה מאוד עשיר ומגוון".
"לא היה לנו מושג שאנשי הפלמ"ח קיבלו הבטחות בנושא הזה, ומרגע שהבנו שזה המצב אנחנו גם לא נפגענו אישית מהסיפור", מוסיף פלמ"ח זאבי. "טובי הפלמ"חניקים שיצאו למאבק הזה הם בסופו של דבר אנשים שאיבדו את האנשים הכי קרובים אליהם, וגם הם ודור ההמשך שלהם היו רוצים לראות הנצחה של כל ההרוגים האלה", מסביר זאבי.
בעצם אתם ויתרתם, למרות שעבדתם על המרכז בשער הגיא לא מעט זמן.
"אנחנו קיבלנו החלטת ממשלה לפני חמש שנים ואיתה יצאנו לדרך. לא העלינו בדעתנו שלקחנו ממישהו את שלו. כשראינו את עוצמת הכאב שיש להם ושהדברים מתקדמים לכיוון לא טוב, התעשתנו והחלטנו שזה לא מה שגנדי היה רוצה. הוא היה מבטל דבר כזה אם היה נדמה לו שהנצחת הפלמ"ח תיפגע ולו במעט בגלל זה.
"בעקבות כך החלטנו שלא מקובל עלינו שתהיה התנצחות או קרע כזה, מה גם שאנחנו בהרגשה קשה מאוד, שיש יכולות לישראלים להתנגח על כל דבר, ולא היינו מוכנים שיתחילו ויכוחים סביב הפלמ"ח, אותו פלמ"ח שאבא שלי כל כך אהב עד שהוא קרא לי על שמו. נכון, היינו מתוסכלים כי עבדנו על זה חמש שנים, ויש שם תשתיות עפר וכבישים בעשרות מיליוני שקלים והכול מוכן להנצחה, אבל התסכול הזה מתגמד כי זה רצונם של הפלמ"חניקים וזה קודם כול שלהם".
יעל גנדי – המנוע שמאחורי
סגירת המעגל הייתה אפילו כפולה. ביום שלישי נועד ראש הממשלה נתניהו עם חברי עמותת 'דור הפלמ"ח' ועם בני משפחתו של גנדי, ובפגישה סוכמה גם הנצחתו של השר הי"ד בברקן כולל התקציב לשם כך. "המשפחה שלנו התרגשה מאוד ממה שעשה ראש הממשלה, והתבונה שהייתה לו למצוא את הפשרה באופן שבו כל הרצונות להנצחות השונות קיבלו את שלהם. הרגשנו שזה היה המעשה הנכון", אומר לנו פלמ"ח זאבי.
גם כינרת בתו, מרוצה. "מבחינתי אין מקום ראוי יותר להנצחה מאשר בשומרון. דווקא בימים שיש קיטוב וסטיגמות יש פה ערך מוסף, להביא את הציבור הרחב למקומות שפחות נגישים לציבור. אני בעד להביא בני נוער שבעקבותיהם יבואו בני משפחתם לבקר ביהודה ושומרון, ולהבהיר שזה שלנו בדיוק כמו תל אביב ובדיוק כמו שער הגיא. אני מאוד מקווה שזה יצליח בצורה הטובה ביותר.
"זו גם סגירת מעגל עם יוסי דגן. שנינו היינו בנוער מולדת, וזה מדהים לגלות איך הדרכים נפגשות שוב במעמד כזה. זו גאווה מאוד גדולה, ואני חושבת שזה שאנשים שגדלו על המורשת של סבא שלי מרגישים צורך להנציח אותו, מראה עד כמה הוא היה משמעותי בעבורם וכמה כל ההנצחה הזאת היא מאוד ראויה", היא מסכמת.
"אנחנו גאים על הזכות שניתנה לנו להנציח את זכרו של גיבור ישראל כאן בשומרון", אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, ל'בשבע'. "בחרנו להנציח גם את זכרה של יעל אשתו, שהייתה הכוח המניע מאחוריו וידידת שומרון מובהקת".
אתה רואה בזה התייצבות מול הניסיונות לפגוע בשמו?
"מבחינתנו הניסיון הנואל לפגוע בזכרו אין בו דבר מלבד אינטרסים פוליטיים, וצר לי שהמשפחה צריכה לשלם את המחיר על הניסיון של חברי כנסת מהשורות האחוריות לקבל תשומת לב תקשורתית. הבשורה שקיבלנו מראש הממשלה ביום שבו קראנו על שם גנדי ויעל את המתחם החדש באזור התעשייה ברקן, אותה החלטה להקים את מרכז המורשת לזכרו בשומרון, מרגשת ומשמחת, ואין מתאימה מן ההנצחה הזאת לרחבעם שהיה אוהב ארץ ישראל והשומרון".