הרב בני אלון
הרב בני אלוןצילום: יח"צ

הרב בני אלון היה איש של קונצנזוס. למרות היותו אחד מסמליה המובהקים של הציונות הדתית, כולם אהבו אותו. חרדים כחילונים, דתיים כחרד"לים. כך בחייו, כך במותו.

בהלוויה מצאנו את כולם. אלפי אנשים עמדו שם במשך שעות, דמעו, התפללו, כיבדו את זכרו. ביקשו ליטול חלק בדרכו האחרונה. היו שם כיפות וכובעים מכל הסוגים וגם כאלה שאינם. כזה היה הרב אלון. איש אחד בשביל כולם במלא מובן המילה. בשבילו כולם היו בניו.

האמונה פיעמה תדיר ברב אלון. הוא היה ענק רוח ורווי באופטימיות אותה הרביץ בתלמידיו ובשומעי לקחו. בניו הנאצלים שהספידו אותו בהלוויה הרבו לדבר על תכונת הנתינה שכל כך אפיינה אותו. על נדיבות ליבו, על מאור הפנים. איך אפשר לשכוח את החיוך הענק שמילא לבבות במשך שנים.

ובאותה עוצמה שהקרין טוב לב החוצה כלפי סובביו הוא ידע להכיל פנימה את הכאב, הסבל והייסורים. ובלבד שהעשייה הציבורית למען הכלל והפרט תמשיך לנוע. "קיבלת את הייסורים באהבה בהכנעה ובהתבדלות", ספדה לו רעייתו הסופרת אמונה אלון. "רק הצטערת שהיא פגעה בעשייה שלך, בשליחות שלך, בלימוד התורה ובעבודה למען עם ישראל". כזה היה הרב אלון.

הפוליטיקה לא הצליחה להקהות את חושיו. לא קלקלה את ליבו. גם לאחר שעזב את הכנסת הוא קידש את העשייה למענם של האנשים השקופים. החלש, הנזקק, אלה שאין להם מי שיגע בהם. אלו שרואים ואינם נראים ביום יום.

הוא היה אחד מלוחמיה של ארץ ישראל השלמה. אחד הדברים שייחדו אותו היה החשיבה מחוץ לקופסה. הרב בני אלון לא רק התנגד לרעיון השמאל הישראלי ויצא חוצץ נגד מדיניות של החזרת שטחים במהלך כל השנים בהם היה חלק ממעגל ההשפעה בכנסת ובממשלה, אלא אף הציג אלטרנטיבה.

לימים חיבר תכנית מדינית אותה הציג לקברניטי המדינה וביקש מהם להישען עליה בעתות משאים ומתנים. הריאליזם היה חלק ממנו. כך הוא ביקש להגן על העם היושב בציון. כך פעל לחיזוקה של מדינת ישראל בקרב יהדות התפוצות.

לאורך כל שנות חייו הוא קידש את אחדות וליכוד השורות בציונות הדתית. הוא שנא את הפלגנות. תיעב את הקנוניות הפוליטיות הקטנות. בז לרווחים פוליטיים מידיים העלולים לקרוע את המחנה הדתי-לאומי.

הרב אלון היה איש ענק, מדור הנפילים בציונות הדתית שהיה ואיננו עוד.

יהי זכרו ברוך.