תחתום לי כאן וכאן וכאן
תחתום לי כאן וכאן וכאןצילום: יוסי זמיר. פלאש 90

לא מעט תכניות גדולות כמו רכישת דירה נדחות אצל רבות מקהילות ישראל לימים שאחרי ל"ג בעומר. שוחחנו עם הרב עדו רכניץ ממכון 'משפטי ארץ' על יחסה של ההלכה לחתימה על חוזה, סוגיה אודותיה חיבר הרב רכניץ לא מעט מאמרים הלכתיים תורניים.

באחרונה הוציא מכון 'משפטי ארץ' את הספר הרביעי בסדר 'משפטי ארץ' והוא מוקדש לדיני חוזים והשלכותיהם, תחום בו עוסק המכון מזה כעשר שנים. בשיחה עמו התבקש הרב רכניץ לתאר את המוקשים ההלכתיים שיש להישמר מהם בעולם זה של חוזים, וכבר בפתח דבריו מציין הרב רכניץ כי רבים כלל אינם מודעים לתוכנו של החוזה עליו הם חותמים ואת סעיפי החוזה הם מכירים לראשונה רק אחרי שמתעורר עימות בין הצדדים.

לדבריו בעוד בטרם מתבצעת העסקה נדמה לרבים שדי בכך שהחוזה יקבע שהמוצר יעבור מצד לצד תמורת סכום כזה וכזה, הרי שהסעיפים בתוככי החוזה עוסקים באחריות למצבים שונים ותקלות שונות, במצב של היפרדות באמצע תקופה והשלכותיה של היפרדות כזו ועוד ועוד. "חשוב לקרוא את החוזה ולבדוק אם הוא מתאים לציפיות שלך".

האם כל אלה אינם מתפקידו של עורך הדין? "אכן, בעסקאות הגדולות כמו רכישת דירה עורך הדין הוא שעושה זאת, אבל חוזה של שכירות דירה או חוזה עבודה אנשים מבצעים ללא ליווי משפטי ויש כאן תקלות", אומר הרב רכניץ ומציין כי "גם במקרים שעורך דין מלווה לא תמיד הוא יודע את הצרכים שלך הלקוח. לכן חייבים לקרוא את החוזה".

ובחזרה ל"מוקשים" ההלכתיים שעלולים ללוות את חתימתו של חוזה. הרב רכניץ מציין שלושה פרמטרים עיקריים: "הראשון הוא - חשוב לקבוע בהסכם שבמקרה מחלוקת הוא ידון בבית דין לממונות. אחרי שקובעים את זה בהסכם יש לבית הדין סמכות. אם זה לא נקבע מראש, המקרה יגיע לבית המשפט".

סעיף נוסף הוא ההתמודדות עם איסור ריבית. "במכירת דירה שיש בה תשלומים מדורגים ככל שהעסקה מתקדמת, במצב של קנסות על איחורים יכול להיות איסור ריבית, וצריך להתייחס לכך ויש לכך פתרונות הלכתיים על פי היתר עסקא". הפן השלישי הוא הקפדה על אותם כללים הרלוונטיים בבית הדין, כשם שאם רוצים לדון בבית משפט נערכים על פי אמות המידה והכללים הרלוונטיים בזירה זו. דוגמא לכך היא העובדה לפיה בעוד ניתן להתחייב התחייבות כספית בחוזה, לא ניתן להתחייב התחייבות שלילית, כלומר לא ניתן לקבוע שאחד מהצדדים לא יוכל לעשות מעשה כזה או אחר בנכס. על מנת להתמודד עם סעיף כזה ניתן להתנסח באופן אחר כגון קביעה לפיה אם יתבצע מעשה שכזה הרי שיושת על המבצע קנס.

הרב רכניץ נשאל בשיחה עמו אם קיומם של חוזים התואמים את כללי בתי הדין הרבניים אינם מייצרים שני עמים בעם אחד, כלומר, ישנו חשש שבעוד הציבור הדתי ינהל עסקאות רק בתוך עצמו, שכן רק כך שני הצדדים מעוניינים בסוג כזה של חוזה, יקפיד הציבור שאינו שומר מצוות שלא לעשות עסקאות עם המגזר הדתי בשל מחלוקת על הזירה בה נכון יהיה להתמודד משפטית, בית המשפט או בית הדין.

במענה מספר הרב רכניץ על עורך דין בכיר שתיאר כיצד ייצג אדם דתי שרכש דירה מאדם חילוני שסירב בתחילה לחתום על הסכם ברוח ההלכה, אך לאחר שהדברים הוסברו לו לפרטיהן הסיר את התנגדותו. "לא צריך לחשוש. אין כוונה לאסור על עסקאות בין דתיים לחילוניים. אם אין הסכמה משאירים את זה פתוח, ואם תהיה מחלוקת ילכו בהסכמה לבית הדין ואם לא, אז ילכו לבית הדין", אומר הרב רכניץ המציין כי הביקורת על החוזים ההלכתיים נשמעה רק מפי מי שסבר שהם נוחים מדי... הרב רכניץ קורא לציבור הדתי שלא לוותר על זהותו כשהוא יוצא מבית הכנסת לעולם העסקים.