לוחמות נאלצות להתקלח במקלחות הבנים

דו"ח נציב קבילות החיילים פורש תמונה עגומה אודות המתרחש בגדודים המעורבים. פרק אחר בדו"ח מעלה ממצאים קשים בנוגע לפקודת הזקנים.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ג' בסיון תשע"ז

לוחמות נאלצות להתקלח במקלחות הבנים-ערוץ 7
ארכיון
צילום: דובר צה"ל

גדודי הגנת הגבולות המעורבים, גדוד קרקל הותיק יותר וגדודי ברדלס ואריות הירדן הצעירים, עומדים בחוד החנית של שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל.

אולם, פרק מיוחד שמוקדש לנעשה בגדודים הללו בדו"ח נציב קבילות החיילים שמתפרסם היום (ראשון) מעלה תמונה עגומה ביותר על המתרחש בשלושת הגדודים.

נציב הקבילות, אלוף (מיל') יצחק בריק, פורש תמונה ממנה עולה ירידה קשה במוטיבציה של הלוחמים והלוחמות בגדודים הללו, וכן בעיה קשה בכל הנוגע לאיכות סגל הפיקוד בשלושת הגדודים.

הבעיה הראשונה שאליה מתייחס הנציב היא כאמור בעיית המוטיבציה. "התרשמתי כי כבר בשלבי ההכשרה הראשונית, לא כל שכן, לאחר ההצבה בגדודים הנמצאים בפעילות מבצעית – מסתמנת בקרב החיילות ירידה במוטיבציה לשרת כלוחמות, וכן ניכרת שחיקה של ממש במוטיבציה לשרת שירות קרבי, בקרב הבנים", כותב הנציב בדו"ח.

חלק ניכר מהבעיה תולה בריק באיכותו הירודה של סגל הפיקוד בגדודים הללו, המורכב ממפקדים שהוכרחו לשרת באותם גדודים ולא צמחו במערך הגנת הגבולות. "משיחותיי עם המפקדים הזוטרים עלה כי מרביתם נקלטו כמפקדים בגדודי "חי"ר קל גבולות", "כברירת מחדל" או כאיום "שתישלל מהם היכולת לפקד" (כדברי חלק מהמפקדים), ולא מתוך הבנה כי מדובר בזכות גדולה לפקד על חיילים במערך חדש הנמצא בהקמה", מספר בריק.

בריק מוסיף ומתאר את שראו עיניו, "המפקדים נעדרי מוטיבציה לשרת ביחידה מעורבת המשלבת בין לוחמים ללוחמות, ועל כן יש קושי בהיותם דוגמה אישית לפקודיהם. פעמים תחושות התסכול של הפיקוד מגיעות מסגל המפקדים הבכיר יותר בפלוגות".

הלוחמים והלוחמות בגדודים המעורבים מבצעים את הכשרתם בבסיסי אימון חטיבתיים שונים של חטיבות החי"ר, דבר שלדעת בריק יוצר בעיות נוספות, ובין היתר פוגע בטיפול הרפואי, בעיקר בלוחמות. בריק טוען כי המצב הנוכחי מביא ל"מענה הרפואי חסר לפרט, ובעיקר ללוחמות בשלבי ההכשרה הראשוניים. התרשמתי כי מלבד הגידול במספר החיילים והחיילות בכל בא"ח, תשתית מתקני הרפואה לא השתנתה, ולא הותאמו השינויים בתקני גורמי הרפואה המטפלים, לרבות גורמי בריאות הנפש. למותר לציין כי ככל שהמוטיבציה לשירות יורדת, כך עולה מספר הפניות לגורמי הרפואה ובריאות הנפש".

בעיה נוספת שמעלה נציב הקבילות היא תשתיות שאינן מתאימות לשירות מעורב של לוחמים ולוחמות בבסיסי ההכשרה, "יש פער בתשתיות הנדרשות למימוש פקודות הצבא בנושא השילוב הראוי, כגון כניסת מפקדים בנים למגורי בנות כדי לערוך מסדרי בוקר, להדריך או לשוחח שיחות אישיות – ללא התראה מוקדמת, תוך פגיעה בפרטיות החיילות. גדולה מזו, הלוחמות נאלצות להתקלח במקלחות ובתאי השירותים של הבנים בשל מספר זעום של מקלחות ושירותים ביחס למספר הלוחמות".

בניסיון להביא לשיפור המצב מציע הנציב ראשית להקים בסיס נפרד שבו תתקיים ההכשרה של כל הלוחמים בגדודי הגנת הגבולות. בנוסף הוא מציע להשקיע בבחירת סגל הפיקוד והכשרתו, וכן בפעילות שתיצור מוטיבציה בקרב הלוחמים והלוחמות.

נציב קבילות החיילים יצחק בריק
צילום: עדן מולדבסקי, משרד הביטחון

פקודת הזקנים

תת פרק בדו"ח נציב הקבילות מוקדש לפקודת גידול הזקנים והטמעתה הבעייתית ביחידות צה"ל השונות.

הנציב בריק מברך על עצם פרסומה של הפקודה ועל כך שהיא "עושה סדר" במה שהוא מגדיר "תחום פרוץ זה".

עם זאת, נציב קבילות החיילים מציין שבתקופת ההטמעה של הפקודה קרו מקרים שאסור היה להם להתרחש, ומביא לכך שלוש דוגמאות מתוך רבות:

"חייל בשירות החובה הגיש קבילה, שבה הלין כי מפקד יחידתו ביקש מכל חייליו להתגלח עד לקבלת התשובות לבקשות לגידול הזקן שהגישו, דבר אשר עומד בניגוד לאמור בפקודות הצבא, ולפיו חיילים ייהנו מ'חמת הספק' ויורשו לגדל זקן עד להשלמת ההליך ועד לקבלת תשובה סופית בעניינם.

בקבילה אחרת הסביר מפקד גדוד לחייליו כי ימליץ על אישור בקשות לגידול זקן לחיילים דתיים ולבעלי ליקויים רפואיים בלבד, ובכך קבע כלל גורף אשר, כשלעצמו, מנוגד לפקודות המורות להקפיד על בחינה פרטנית של כל בקשה לגופה.

בקבילה אחרת נאמר לחייל כי בקשתו, שזה לא מכבר אושרה, נשללה ותיבחן מחדש בשל 'הנחיה מלמעלה', ולפיה רק עשרה אחוזים מכל חיילי האגף שבו הוא משרת – יורשו לגדל זקן מאיזושהי סיבה. שוב משתמע, בניגוד לפקודות ולרוח ההנחיות אשר אינן מגדירות מכסת אישורים, ובלבד שכל האישורים יאושרו ברוח הפקודות".

בריק מציין כי "לאור התערבותי הופסקו תופעות אלו, ושכיחות אלה בשורות הצבא ירדה ירידה של ממש בזכות חידוד והסברה נכונה של ההנחיות, של האיסורים ושל הדגשים בהליך הגשת הבקשות ומתן מענה מדוקדק לשאלות ולפניות של מפקדים 'בשטח' מטעם הגורמים המוסמכים בענף המשטר והמשמעת אשר באגף כוח האדם. עם זה, התופעות לא נעלמו באופן מוחלט, וצפויה לצה"ל עוד עבודה במיגורם".

עם זאת, בריק קובע כי גם כיום, לאחר תום תקופת "חבלי הלידה" של הפקודה, נותרו בה בעיות הדורשות תיקון. בעיה ראשונה היא חוסר בהירות בכל הנוגע למקרים חריגים. בעיה נוספת, קריטית במיוחד, אותה מציג הנציב, היא הקביעה בפקודה לפיה רק קציני השלישות הפיקודיים וראשי המטה של הפיקודים והזרועות מוסמכים לבחון את הבקשות לגידול זקן.

"רוצה אני לשאול מה מותר קצין השלישות או ראש המטה בבואו לבחון בקשות לגידול זקן? כדי לבחון אם זקנו של חייל אכן הוא חלק מאישיותו אין צורך בניסיון צבאי עשיר, אלא במיומנויות הנחוצות לבדוק אם זקן הוא מרכיב מהותי בדמותו ובאישיותו של חייל כלשהו – מיומנויות אשר מחייבות היכרות עם החייל עצמו או עם הגורמים הקרובים אליו ומכירים אותו", כתב בריק.

בריק מוסיף ומציין, "ריבוי הבקשות לגידול זקן ומיעוט הגורמים המוסמכים לבחון אותם – יוצרים מצב עניינים שבו הם אינם יכולים לבחון כל בקשה לגופה בצורה מעמיקה ורצינית ולהמשיך בתפקידם הצבאי העיקרי. לפיכך, החיילים נתונים כיום במצב בו לגורמים המוסמכים אין את התנאים לבחון את בקשותיהם מבחינה מהותית, והעומס שבתפקיד זה מביא לעיתים לידי בחינה בלתי מעמיקה של הבקשות".

מספר התלונות בנושאי דת שהוגשו בשנת 2016, השנה אליה מתייחס הדו"ח עמד על 36, ירידה של 20% לעומת 45 תלונות שהוגשו בנושאי דת בשנת 2015.

לקריאת הדו"ח המלא של נציב קבילות החיילים לחצו כאן

לקריאת תגובת דובר צה"ל המלאה לדו"ח לחצו כאן