מפעיל עליה ועל ראש הממשלה לחץ כבד. מנדלבליט ושקד
מפעיל עליה ועל ראש הממשלה לחץ כבד. מנדלבליט ושקדצילום: תומר נאוברג, פלאש 90

כשהשר לביטחון הפנים ולעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, רצה להקים מאגר מידע על אזרחים ישראלים שמעורבים או תומכים ב‑BDS, הוא נתקל בהתנגדות קשה של היועץ המשפטי לממשלה שבסופו של דבר הוריד את הרעיון, לפחות עד כה, מסדר היום הציבורי. וזה כמובן לא מקרה יחיד או יוצא דופן.

בישראל 2017 החלוקה ברורה – שרים מבקשים לקדם מדיניות ואפילו מורים על צעדים ספציפיים, אבל היועצים המשפטיים מטרפדים את היוזמות. העיכובים בהקמת היישוב למפוני עמונה גם הם דוגמה אחת מני רבות למקרים כאלה.

"הפקידים החזקים ביותר הם היועצים המשפטיים שבאמצעות מונחי הקסם של סבירות ומידתיות מתירים לעצמם להתערב בפעולות הדרג הנבחר, כשהרבה פעמים מדובר בשפה משפטית שהיא כסות לאידיאולוגיה או השקפת עולם אישית", מסביר היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, עו"ד שמחה רוטמן, שקושר בין עליית כוחם של הפקידים לתופעת המשפטיזציה בשירות הציבורי.

התנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בתחום, ומנסה לסייע בקידום יוזמות להחזרת הכוח לשרים ולחברי הכנסת, על חשבון כוחם של המשפטנים והפקידים. "יש שומרים רבים שימנעו מהשרים לפגוע שלא כדין בזכויות האזרחים, גורמים כמו בתי המשפט, מבקר המדינה והתקשורת. לתת לפקיד את היכולת למנות את עצמו כשומר סף ולהחליף את מקבלי ההחלטות, מעלה את השאלה מי ישמור עלינו מפני אותם פקידים שומרי סף שמינו את עצמם", אומר רוטמן.

רק לפני שבוע עמדה שרת המשפטים איילת שקד בכנס לשכת עורכי הדין ותקפה את "שלטון הפקידים", המילה המכובסת שלה כנראה ליועצים המשפטיים. בנאומה אמרה שקד כי "בשנת 2017 אנחנו רואים לא פעם כיצד פקידים מנהלים סדר יום פוליטי במסווה של ניטרליות ומקצועיות, ובשם ערכים אלה נאבקים לא פעם לסיכול יוזמות הממשלה, משל ישבו בספסלי האופוזיציה וביקשו לייצר אלטרנטיבה שלטונית. יש מהם אף כאלה הפונים אל הציבור על מנת לרתום אותו למאבקיהם. הם עושים את זה באמצעות תדרוך עיתונאים, הדלפות ומכתבים ולאחרונה אף בהופעות פומביות". כחלק מפעילותה לצמצום "שלטון הפקידים", הבטיחה שקד גם כי הממשלה תצביע בקרוב על החלטה שתביא לצמצום מספר החברים בוועדות האיתור במשרות הבכירות בשירות המדינה לשלושה, ותהפוך את מינוי המשנים למנכ"ל במשרדים ממשלתיים למשרות אמון.

אלא שדווקא הרפורמה במצבם של היועצים המשפטיים לא באה לידי ביטוי בנאום הזה. ההפך הוא הנכון. עד כה נבלמו לא מעט יוזמות בעניין, כמו זו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' הקוראת לערוך סדר מחודש בסמכויות המופלגות המוענקות ליועץ המשפטי לממשלה. על פי ההצעה של סמוטריץ', היועץ המשפטי לא יוכל למנוע ייצוג של הממשלה בבית המשפט, ולא יביע עמדה המנוגדת לעמדת הממשלה. אחד הגורמים המרכזיים להצעה הוא התנגדותו הזכורה של מנדלבליט לחוק ההסדרה. סמוטריץ' לא מתבייש לומר שהיועץ הנוכחי הוא גם זה שעוצר את החוק שלו.

"אחת הדרכים של הפקידות לעקוף את העם היא להפוך את האינטרס הציבורי למשהו אבסטרקטי - שהפקידים הם אלה שיודעים מה טוב לציבור", מסביר סמוטריץ', "זה מחזיר אותנו לשלטון המלוכני. גם המלך שירת את האינטרס הציבורי - ואמר לעצמו: מה הציבור מבין? הוא נבער ולא מבין כלום ורק אני מבין בזה. זה בדיוק מה שעושים היועצים המשפטיים. מי שמייצג הכי טוב את האינטרס הציבורי אלו האנשים שהעם בחר כדי שייצגו אותו", הוא טוען.

לעמוד מול הלחצים

חבר כנסת נוסף שמנסה לפעול להחזרת כוחם של היועצים המשפטיים לגבולות הגיוניים הוא אמיר אוחנה מהליכוד. אוחנה העלה לאחרונה הצעת חוק שתקבע כי היועץ המשפטי של משרד ממשלתי יהיה מינוי של השר עצמו, "משרת אמון", בדומה למנכ"ל המשרד.

בשיחה איתו עולה כי לאוחנה אין ספק לאילו "פקידים" התכוונה השרה שקד בנאומה. "אני חושב שזה ברור שהיא דיברה על היועצים המשפטיים. גם איילת שקד, גם אני וגם רבים מחברינו לקואליציה חושבים שדמוקרטיה אמיתית פירושה ששולטים מי שנבחרו על ידי העם. זה לא אומר שהם יכולים להתנהג בעריצות, אבל זה בוודאי לא אומר שהם צריכים להיות מסורסים על ידי יועצים משפטיים שאף אחד לא בחר, בוודאי לא הציבור, ומוצאים את עצמם מטרפדים ומסכלים יוזמות של שרים באצטלה של שלטון החוק", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע'.

"למה באצטלה?", ממשיך אוחנה, "כי החוק אינו מדע מדויק, ובכל עמדה, רעיון או יוזמה אני יכול למצוא לפחות שני משפטנים שיטענו בלהט ובאינטליגנציה את הטיעון הנגדי. הכוונה שלי היא ששר לא ייאלץ לעבוד עם יועץ משפטי לעומתי, כזה שפועל בניגוד לעמדות השר, ולא מאפשר לו להוציא לפועל את תפיסותיו בנושא".

גם הצעת החוק של אוחנה קוראת תיגר על הייעוץ המשפטי של הממשלה, וזוכה להתנגדות עזה מצד מנדלבליט. "היועץ המשפטי לממשלה מפעיל את כל כובד משקלו שהצעת החוק שלי לא תעבור, גם אל מול ראש הממשלה וגם אל מול השרים בוועדת השרים לענייני חקיקה. לכן, אני לא יודע לנבא, אבל אני מעריך שיהיה מאוד קשה לשרים להצביע נגד הצעת החוק הזאת. לכן אני מאמין שהיא תעבור, בין אם באופן עצמאי ובין אם במאוחד עם הצעה ממשלתית. העיקר שזה יעבור והמצב הנוכחי ישונה. נכון לעכשיו היועצים המשפטיים הם ידו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה. אם הם יהיו בחירה של השרים הם לא יהיו 'שרי-על' עם המעמד שנוצר להם, ויהיו מה שהיו אמורים להיות: יועצים. לגבי השרה עצמה אני מניח שההצבעה שלה תהיה תלויה במידת הלחץ שיפעיל עליה היועץ המשפטי לממשלה", מסכם אוחנה.

עם זאת, גורמים בקואליציה מביעים ספק רב ששקד תתמוך במהלך. לטענת אותם גורמים הציפייה משקד הייתה שהיא תביא לשינוי בכוחם של היועצים המשפטיים, אך עד כה השינוי המיוחל לא בא. "השרה הצהירה הצהרות מאוד חשובות בתחום של שלטון הפקידים, אבל בינתיים נותרנו בעיקר עם ההצהרות ודברים ממשיים לא נעשו בשטח. הציפייה של הקואליציה היא שהשרה תצטרף למהלכים קיימים או תוביל מהלכים משלה שיביאו לשינוי המיוחל, שיחזיר את הכוח לידי נבחרי הציבור".

הגורם מוסיף כי "השרה שקד נמצאת, יחד עם רוב הקואליציה, בדעה שיש ליצור מהפכות בתחום המשפטי. היא בעצמה גם אחראית לכמה צעדים מבורכים, אבל צריך להתמודד גם עם סיפור הפקידות, למרות כל הלחצים הכבדים מסביב".