נגד חרמות? אחינועם ניני
נגד חרמות? אחינועם ניניפלאש 90

הזמרת אחינעם ניני ושותפה המוזיקלי הגיטריסט והמעבד גיל דור, פרסמו מאמר בעיתון "הארץ", בו הבהירו כי אינם מחרימים איש, ותקפו את התנהלות שרת התרבות בנוגע לטקס פרסי אקו"ם אמש.

"ככל אזרח, זכותה של השרה להחזיק בדעות כאלה ואחרות ואף להביע אותן. אבל הניסיון לצנזר אמנות, גם כזו המביעה עמדות שכבוד השרה חולקת עליהן, הוא מהלך חסר אחריות והרסני לדמוקרטיה, בעיקר כשהוא נשען על מעמדה הממלכתי כשרת התרבות של מדינת ישראל", טענו השניים.

לדבריהם, "זכות המחאה הדמוקרטית שמורה כמובן לכל אזרח שבחר שלא לצפות בטקס ולכל מועמד שהחליט למחות, למשל על ידי ויתור על הפרס, כפי שעשינו אנחנו בשעתו, כשהזמר אריאל זילבר היה מועמד לפרס מפעל חיים. באותה עת לא ביקשנו זאת ולא שמחנו לאיד על שינוי קטגוריית הפרס. גם לא חזרנו בנו מן הוויתור על אף הפצרות שונות ורבות. המחאה שלנו היתה אך ורק כנגד העמדות שמייצג זילבר ולא נגד אמנותו ושיריו היפים. גם חשוב לנו להדגיש כי לא היתה במחאתנו כל קריאה להחרימו, שכן לתפיסתנו מחאה איננה סתימת פיות וסתימת פיות איננה מחאה".

במאמר טוענים השניים כי אינם מחרימים איש וכי יש להבחין בין המושגים "מחאה" ו"חרם". "מחאה היא נגד רעיון בעוד שחרם נועד לפגוע בפרנסתו של אדם או קולקטיב כאמצעי ענישה. במקרים חמורים ובקונוטציה דתית היסטורית, חרם הוא קריאה פומבית להוצאה מחוץ לגדר הגנת החברה, ופירושו המעשי הוא בעצם התרת דם".

בהמשך ניסו השניים להסביר איך מתיישבת עמדתם זו עם החלטתם לא להופיע בשטחי יו"ש, "אנחנו לא מחרימים אף מתנחל ואיננו בודקים מי ייצר את המוצרים שאותם אנו קונים או שוקלים לקנות. אין בכוונתנו לפגוע בפרנסתו של איש. את המחאה שלנו על מדיניות כל הממשלות, שזרו ועדיין זורות חול בעיני אזרחים תמימים, ואחר כך מביאות עליהם טרגדיה של פינוי כפוי, אנו עושים באמצעות קיפוח פרנסתנו שלנו בלבד".

"יחד עם זאת אנו מודעים לכך שלא כל הופעה חייבת להיות בידור בלבד. לכן, נשמח לבוא לכל מקום ביהודה ושומרון לשיחה כנה ומעמיקה עם התושבים על עתיד המדינה, שם נוכל לדבר, לשיר כמובן ואפילו להתפלל לעתיד טוב וצודק יותר, לנו ולשכנינו", הוסיפו השניים.