הנחת קו ביוב. ארכיון
הנחת קו ביוב. ארכיוןפלאש 90

ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה היום (רביעי) בתופעה שבה מחנות צה"ל אינם מחוברים למערכת הביוב.

''אני לא מאמין שב-2017 אני צריך לקיים דיון על כך שעשרות בסיסי צה''ל טרם חוברו לביוב. זה לא מוסיף כבוד ולא בריאות, וגם עולה הרבה כסף בנזקים שנגרמים. אני מבקש מהאוצר לשבת עם משרד הביטחון ולצמצם את לוחות הזמנים לביצוע", אמר יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד).

אמסלם תהה, "למה אם תוכנית לחיבור כל מחנות צה"ל לביוב עולה 700 מיליון, החלטת הממשלה מדברת על 400 מיליון? זה אומר שהעבודה הראשונית הייתה לא רצינית".

איתן ארם, ראש היחידה להגנת הסביבה ותשתיות במשרד הביטחון, אמר בדיון כי "במסגרת המעבר דרומה יושקעו כספים גדולים. בבסיסים קיימים התשתיות ישודרגו משמעותית. החדשים ברור שיחוברו.

''יש עקרונות מנחים לתעדוף: זמינות, אפשרות חיבור למערכת אזורית, יחסי עלות-כמות. במקום שאין תשתית ביוב אזרחית משתדלים להתקין מתקנים קומפקטיים, אבל זה מצריך אישור משרד הבריאות ורשות המים", הסביר.

אבנית אשחר, נציגת משרד הביטחון, סיפרה בדיון כי הם "בודקים גם את עלות החשמל והמיקום. במקומות קטנים מצאנו פתרונות כמו בורות רקב. יש 33 בסיסים שאין לאן לחבר את הביוב שלהם. לא בכל מקום יש מה לעשות עם המים. אנחנו עובדים לפי הנחיות משרד הבריאות ורשות המים".

שירי ספקטור בן ארי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אמרה כי "אם יחוברו כל המחנות המיועדים לחיבור במסגרת 'תר"ש גדעון', אז בשנת 2020 עדיין ייוותרו 74 מחנות לא מחוברים, והחיבור שלהם גם לא מתוקצב. מדובר בעלות של 300 מיליון. יש שני מקרים שמדובר בפגיעה סביבתית אקוטית, כשהבסיס הוא ליד קידוחי מים או שמדובר בזיהום קרקעות חקלאיות. בחטמ"ר שומרון היעד לסוף ביצוע הוא 2019".

אבנית אשחר הוסיפה, "בחטמ"ר שומרון חיכינו הרבה זמן עם המועצה המקומית שיתנו להם אישור להרחיב את מת"ש איתמר. מרגע שהם קיבלו אישור זה מתקדם. יש התניות. הייתה לנו סגירה עם קיבוץ שהרים ידיים ונסוג מהתוכנית. נאלצנו להפוך את כל התמונה ולהתחבר מכיוון אחר. אנחנו לא יושבים על הגדר ומחכים".