בית המשפט העליון דחה את ערעורה של מיכל אלוני, שהודתה והורשעה ברצח בכוונה תחילה של שתי בנותיה.
אלוני ערערה על גזר הדין שהטיל עליה שני עונשי מאסר עולם מצטברים. בית המשפט דחה את טענתה כי היא עומדת בתנאי החוק המאפשר להטיל עליה ענישה מופחתת.
"מדובר באחד מן המקרים הקשים והבלתי נתפסים, האכזריים ומעוררי החלחלה, שבו נטלה המערערת את חייהן של שתי בנותיה הקטינות, בשר מבשרה, לאחר שחנקה אותן למוות באמצעות גרב, בזו אחר זו", ציין השופט אורי שהם בפסק הדין.
אלוני הודתה שרצחה בשנת 2010 את בנותיה נטלי ורוני, בנות 6 ו-4, בדירה השייכת לאמה ברעננה.
בעדותה בבית המשפט טענה, כי "כוח עליון", אותו כינתה גם בשם "שטן", הכריח אותה לבצע את המעשים.
בית המשפט המחוזי מרכז דחה את בקשה להחיל את חריג הענישה המופחתת לעונש מאסר עולם חובה בגין ביצוע עבירת רצח, לאחר שקבע שהיא אינה עומדת בתנאיו.
בית המשפט העליון קבע, כי חריג הענישה המופחתת שבסעיף 300א(א) לחוק העונשין, נועד למקרים חריגים ביותר, בהם מצבו הנפשי של נאשם הינו חמור במידה כזו, המביאה אותו עד לסף דלתו של הפטור המוחלט מאחריות פלילית, עקב קיומה של מחלת נפש, גם אם אינו חוצה את הסף.
ההקלה האפשרית בעונש מותנית בקיומם של שלושה תנאים מצטברים: התנאי ראשון, כי הפגם הנפשי ממנו סובל הנאשם הוא בגדר "הפרעה נפשית חמורה" או "ליקוי בכושרו השכלי" של הנאשם; התנאי השני, כי התקיימה הגבלה ניכרת על אחת מבין האפשרויות הבאות – יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, יכולתו של הנאשם להבין את הפסול המוסרי הטמון במעשהו, או יכולתו של הנאשם להימנע מעשיית המעשה; והתנאי השלישי, קיומו של קשר סיבתי בין שני התנאים הקודמים.
עוד צוין, שגם אם נאשם מצליח להוכיח שהוא עומד בתנאי הסעיף, עדיין מסור לבית המשפט שיקול הדעת האם להפחית מעונש מאסר העולם, ובאיזו מידה, והכל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לאחר שבחן את טענותיה של אלוני, קבע בית המשפט העליון כי לא נתקיימו בה התנאים הדרושים להחלת ענישה מופחתת עליה. "טענת ההגנה, לפיה יכולתה של המערערת להימנע מביצוע המעשים; להבין את אשר עשתה; או את הפסול שבמעשים, נפגעה במידה ניכרת, לא הוכחה כנדרש – ודינה להידחות".
השופטים ניל הנדל ומני מזוז, שהצטרפו למסקנתו של השופט שהם, אף ציינו שאין מדובר במקרה גבולי.