"הנה הם!" אני מקפצת לשמע ההכרזה, מנסה לראות מבין ראשי האנשים, המזוודות והפנים הזרות שמציצות אליי. אבל את פפי ומטי, סבא וסבתא שלי, אני לא רואה.
אזעקת שווא, כולם ממשיכים לנשום. חם. אני מצטופפת עם האחים והבני דודים, נדחקת אל הסורגים. הטרמינל של נמל התעופה בן גוריון בשנות השמונים עדיין לא מתהדר במזגן ובבתי קפה יקרים.
"זה הם!" הפעם פניהם המחויכות ניבטות אליי. אני מצליחה להשתחל בין האנשים ובני המשפחה ורצה אל בין זרועותיהם של סבי וסבתי. דמעות, צחוק וחדווה משמשים בערבוביה, ואנחנו צועדים עם לב מתרחב לכיוון היציאה.
בכל קיץ הם המריאו מארץ הבגט לארץ הקודש עם מתנות, נשיקות וחיוכים. בכיתה ב', כשהקריאו לנו סיפור על ילד שלא רצה לבקר את סבתא, העניין היה תמוה בעיניי ובלתי נתפס. בשבילי סבא וסבתא היו ויהיו האנשים היותר אהובים עליי. עם השנים הבנתי שדווקא האין הוא שגורם לי להעריך את היש.
חודש תמוז הוא חודש חצוי. החצי הראשון מלא באפשרויות ובחופש פעולה, וכשקרניה הראשונות של השמש נוגעות ביום י"ז בתמוז - החצי השני מתחיל, ותקופה של אין ואיסורים נכנסת לתוקפה.
כמה רעיונות איך ליהנות מהיש ולמלא את האין. אתם רק צריכים לצאת מהקופסה.
מסיבה בלי סיבה
אימא ואבא עסוקים והאח הגדול במחנה קיץ. אוף, איזה שעמום! רעיון קטן מבצבץ מתוך החום והכבדות ומקבל צורה. באותו הקיץ החלטתי לארגן מסיבה! והמוזמנים? כל הדיירים (הקטנים) בבניין.
הכנו הזמנות וחילקנו לאורחים הנכבדים, הסתערנו על המטבח ויצאנו עם יצירת עוגת שוקולד, קנינו פרסים נוצצים ועמלנו על תכנית עם משחקים ושירה. זו הייתה מסיבה שכמותה לא נראתה, ומאז אם קצת משעמם ואפסו כל התקוות, אני מארגנת מסיבה לפעמים גם בלי סיבה.
מה עושים? מדרבנים את הקטנים לארגן מסיבה. אפשר להחליט על נושא, למשל מסיבת כדורגל. מארגנים משחק, מכינים מדליות וכדורי שוקולד בצורת כדורגל ועוד, מחליטים על רשימת מוזמנים או שמזמינים את כל השכונה. התכנון, הביצוע וההתרגשות ימלאו את הימים וישאירו זיכרונות נעימים לעוד הרבה שנים.
לחילופין, אם אין ילדים גם אתם יכולים ליהנות! אפשר לארגן "על האש" עם חברים, או ארוחה חלבית עם קינוח מיוחד בתוספת משחק ניחושים עם פנטומימה בנושא ספרים, סרטים או ידע כללי, לשחק "פסיכולוג" או בעוד שפע של משחקים אחרים. לחילופין, למי שעייף מכל ההתרוצצויות אפשר גם סתם לשבת, להביט בשמי הערב ולהתענג על ערב נעים עם חברים.
מים בששון
אתם במצב רוח לא משהו, משועממים. כל החברים יושבים יחד, ופתאום אחד מהחבר'ה זורק כמה טיפות מים, ומשם הדרך למלחמת מים צוהלת קצרה. לא בכדי הזאטוטים (וגם אנחנו) שרים "מים בששון". כמה רעיונות לפעילויות מים אחרות.
הדחת כלים
כן, בדיוק. זה זמן מצוין ללמד את הקטנטנים את המלאכה המאוסה על המבוגרים (לרוב).
תחילה נותנים להם לשטוף כלי פלסטיק או כלים פחות שבירים או שפחות אכפת לנו שיושמדו. מכינים משטח ייבוש בגובה שלהם, כורכים סינר, מראים להם את הסבון והסקוץ' ו... המים. העיניים של הילד יבריקו מהאחריות החדשה שהענקתם לו.
טיפה יותר: מכינים עם הילד סינר שהוא מקשט. את הסינר אפשר לרכוש בחנויות היצירה.
שוטי ספינתי
יאכטה אין לכם בדיוק בנמצא, אבל ניירות, חום ושעמום יש בשפע. הכינו סירות מנייר (קיפול פשוט, אפשר למצוא ביוטיוב). לחילופין אפשר להשתמש בפיסות עץ מהחצר או במקלות רופא שטוחים שקונים או כל חומר שיצוף על המים. אפשר להוסיף מפרש ולקשט כיד הטובה עליכם.
בחוץ חופרים גומה במשטח אדמה וחורצים תעלות. לחילופין אפשר להשתמש בגיגיות, דליים או מגשי אלומיניום חד פעמיים. ממלאים במים ומשיקים את הנמל, הנהר או האגם החדש. אפשר להוסיף דמויות דייגים ועוד הרבה דברים טובים.
מה שבטוח הוא הילדים (וגם אתם) יהיו בעננים.
טיפה יותר: מזמינים את החברים לחגיגה ועורכים תחרות מפרשיות.
כביסה
בתחתית הסל שוכבים מיותמים החולצות והאריגים שאסור לך להכניס למכונה. את יודעת שאת צריכה לגשת אליהם בעדינות ובזהירות, שני מצרכים שאין לך. זו ההזדמנות להוציא אותם ולתת להם את היחס הראוי. על הדרך את יכולה להפעיל את העוללים לכבס את הבובות שלהם, ידנית! עם גיגית או צינור, במרפסת או באמבטיה, החולצות היפות יחזרו לשימוש והבובות יזכו ליחס מכבד יותר.
טיפה יותר: לחגיגת הכביסה אפשר להוסיף את התיקים והילקוטים, שיהיו נקיים וחדשים לקראת שנת הלימודים.
מים בששון
אפשר לשלוח את הילדים להטביל את הכלים שהצטברו, לשטוף את האוטו המאובק ולהכין משחק עם חכה ודגיגים. בסוף היום תשבו כולכם עם חיוך על הפנים, תאכלו בוטנים ושוקולד ותשתו מיץ פטל בכוסות גבוהות.
כי אחרי הכול, תמיד אפשר לדמיין שזה עוד יום מהאגדות.
פורסם בפנימה