בוועד מתיישבי שומרון החליטו שנמאס להם מהתגובות שמקבלים תושבים מחברות שמסרבות לתת שירות מעבר לקו הירוק והחליטו להקים כבר לפני שנתיים את 'הלשכה – המחלקה המשפטית להתיישבות' שמבטיחה להתמודד עם סרבני מתן שירות שכאלה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר הוועד, צחי דיקשטיין, שסיפר על הפעילות שבימים אלה מקיימת מבצע איסוף תרומות וכספים.
"מצער שגם ב-2017, עם כמעט חצי מיליון מאזרחי ישראל שנמצאים ביהודה ושומרון ועדיין חברות מסרבות לתת שירות מעבר לקו הירוק", אומר דיקשטיין ומוסיף: "אנחנו רוצים לתת להם כתובת שמטפלת וכבר טיפלה בלמעלה ממאה מקרים".
באשר לשאלת המניע שמוביל חברות שלא להעניק שירות ביהודה ושומרון, אם מניע אידיאולוגי או כלכלי, ולשאלה אם יש לכך משמעות הוא אומר: "אני לא רוצה לקבוע קביעה אחת על כולם, אם זו אידאולוגיה או עצלנות. יש כאן אזרחי ישראל שמשרתים נאמנה ושותפים לכל החובות ואין סיבה שלא יהיו זכאים לכל השירותים. לא הגיוני שבמרחק חמש דקות נסיעה תושב אחד יקבל שירות ואחר לא יקבל".
עם זאת הוא מציין כי במרוצת תקופת פעילותה של הלשכה "יש התקדמות בעניין, אבל עדיין יש עוד עבודה ואין לנו כוונה להרפות".
דיקשטיין מציין כי לא תמיד הפעילות מול סרבני מתן השירות מתמקדת בתביעה משפטית. לפעמים ניתן לסגור פרשיות באופן שקט הרבה יותר. "אנחנו לא ממהרים למישור המשפטי. בהתחלה אנחנו פונים ומשוחחים עם החברה, והרבה פעמים זה פותר את הבעיה. אם זה לא עזר אנחנו מפעילים צוות של יועצים משפטיים".
מדבריו של דיקשטיין עולה כי אין מקום לערוך הנחות לחברות קטנות או פרטיות שאינן נותנות שירות ביהודה ושומרון, על אף שעיקר הטרוניה מגיע כאשר מדובר בחברות גדולות וציבוריות. "יש ציפייה מחברות ציבוריות כמו בזק, חברת חשמל ודואר ישראל להגיע לכל מקום ללא שיקול כלכלי כזה או אחר. גם חברת 'אגד' לא מחזיקה רק קווים כלכליים, אבל הם נותנים שירות ומדינה שרוצה להתקיים ולקיים את הפריפריה שלה מחויבת להקפיד על כך שיינתנו כלל השירותים ללא הבדל או אפליה. לגבי בעל חברה פרטית – אני מצפה שאם רכשו ממנו את השירות הוא גם יעמוד במחויבות לתת שירות".
דיקשטיין מזכיר את החוק שעבר באחרונה בקידומה של חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי ובשיתוף פעולה של 'הלשכה', ולפיו לאחר ביצוע עסקה לא יוכל בעל החברה להתנות את מתן השירות במיקום גיאוגרפי. עם זאת הוא מעיר כי החוק עדיין מאפשר לבעל עסק להתנות תנאי שכזה לפני ביצוע העסקה. "אחרי העסקה הוא לא יכול שלא לתת את השירות. זה יחס בסיסי בתחומי הצרכנות. מדינת ישראל ונותני השירותים צריכים להפנים שתושבי יהודה ושומרון חיים כאן בערים שלמות ובישובים גדולים שעובדים וחיים. תם עידן ה'אי שם מעבר להרי החושך'. יהודה ושומרון כאן כדי להתפתח ולשגשג. זו עוד נקודה בביסוס ההתיישבות כעובדה מוגמרת שמדינת ישראל מתפארת בה".
ומה באשר לתושבים עצמם? מניסיונה של מערכת ערוץ 7 המקבלת אליה לא מעט תלונות מהסוג הזה עולה כי התלונות שאכן מגיעות לכדי טיפול הן קצה קרחון בלבד, שכן התושב הממוצע מקבל בהלגה את שיחות הטלפון בהן נאמר לו שכדי לקבל מוצר או חבילה עליו לשלוח מישהו למחסום כלשהו כיוון שנותן השירות לא יגיע ליישובו. תושב שכזה, ויש רבים שכאלה, מעדיף לפתור את הבעיה המקומית ולהמשיך את חייו למרות אי הנוחות ולא לפתוח ב"מלחמות עולם", אולם דיקשטיין סבור שאין לנקוט בדרך האדישה והמבליגה הזו. "לא הייתי בוחר בגישה של 'נסתדר ונתקדם', כי יש כאן אמירה ערכית עקרונית על מעמדה של ההתיישבות במלאת חמישים שנה להתיישבות. אני מאמין שתושבי יהודה ושומרון הם ציבור ערכי וחלוצי שיודע לפעול ולהזיז דברים, ולא בכדי הוא גר במקום שבו הוא גר. מעבר לחינוך ואיכות חיים יש לנו אמירה ושליחות. לא תמיד בחרנו נוחות. הקמפיין הנוכחי שלנו מבקש להביא לתודעה את העובדה שמגיע לתושבים שירות כמו לכל אזרח".