במעמד קבלת הפרס
במעמד קבלת הפרסצילום: גילי צרפתי

פרסי החינוך לשנת תשע"ז הוענקו אתמול (שלישי) וביניהם קיבל את הפרס ראש אולפנת בני עקיבא מודיעין, הרב אשר כורסיה, עמו שוחחנו על משפט מפתח אותו נשא במהלך הטקס כשהוא מבקש לנתח את המתכון להצלחת האולפנה שלו שזכתה בשורה לא מבוטלת של פרסים בהם פרס החינוך הארצי, פרס החינוך הדתי, פרס חינוך ארצי לאקלים חינוכי ועוד.

"אנחנו אולפנה שבחרה לא לסווג, לא לבחור תלמידות. כל מי שביקשה ללמוד אצלנו קיבלנו בתנאי שקיבלה על עצמה להתנהג ברוח האולפנה. הדלת שלנו שבשונה מאחרים פתוחה לכולם הייתה הצעד הראשון", אמר הרב כורסיה במהלך הטקס ובשיחה עמו הוקדש פרק נרחב להבנת הרעיון שמאחורי הדברים.

בראשית דבריו סיפר הרב כורסיה מעט רקע על הקמת האולפנה והישיבה התיכונית הסמוכה כבר בימיה הראשונים של העיר מודיעין ולבקשתו של הרב חיים דרוקמן. כיום, הוא מספר, יש בשני המוסדות 1700 תלמידים. הוא עצמו ממקד את עבודתו כראש האולפנה בשל גודל והיקף המלאכה בשני המוסדות, ובאולפנה "120 מורות, צוות מסור שזכיתי לבחור אותו מתוך עשרות מועמדים. הצוות ידוע במסירותו ובמקצועיותו".

על העיקרון אותו התווה, העיקרון לפיו האולפנה תקבל לשורותיה כל תלמידה שתחפוץ בכך, מספר הרב: "האולפנה שלנו מקבלת כל מי שרוצה ללמוד בה. יש לנו תקנון בסיסי, קוד התנהגות ואפילו קוד לבוש ואלו התנאים המינימאליים. יש לנו דרך חינוכית ידועה מאוד, דרכה של בני עקיבא, דרך של תורה עם דרך ארץ אהבת ארץ ישראל ועם ישראל על פי תורת ישראל. אנחנו לא מסננים אף אחד. כל מי שרוצה לומדת ואנחנו לא מנשירים אף אחת".

עוד מוסיף הרב כורסייה ומספר כי במסגרת האולפנה קיימות גם שש כיתות קטנות של חינוך מיוחד ו-3 כיתות מב"ר, "וכולן מוציאות תעודת בגרות איכותית מלאה" הוא מדגיש ומספר: "קיבלנו מכתב ממשרד החינוך ש-25 אחוז מהבוגרות שלנו קיבלו תעודת בגרות בהצטיינות יתרה, כלומר בציון של למעלה מתשעים. המשמעות היא פי ארבע ממקומות אחרים".

אז איך מצליחים להגיע לתוצאות שכאלה? "הכול מתחיל בראש. האמונה והמחשבות שלנו יוצרות את המציאות. כפי שהרב קוק כתב 'האדם נמצא במקום שבו המחשבות שלו נמצאות'. אם אתה מאמין שניתן לעשות ולתקן זה עובד. הסיסמא שלנו היא אמונה ואהבה באיכות ובמצוינות, אמונה בה' ובאדם שנברא בצלם אלוקים. אנחנו מאמינים בתלמידות ובצוות, אוהבים את התלמידות. אנחנו משרתים של התלמידות בנות מלך מלכי המלכים. אם משתפים שם שמיים בעשייה, גם בעסקים, זה מצליח".

באשר לטענות העשויות לצוץ ולפיהן היעדר סינון הופך מוסד לברירת מחדל של תלמידות שלא התקבלו למקומות אחרים וממילא נקודת הפתיחה של המוסד תהיה לכאורה נמוכה יותר, אומר הרב כורסיה: "הנחת היסוד שיש אנשים חלשים היא מוטעית. גילינו שבכל אדם יש נשמה אלוקית וזו לא סיסמא. הרמב"ם כותב שלא יעלה בדעתך מה שאומרים כל גולמי העולם וטפשי ישראל שנגזר על האדם אם יהיה צדיק או רשע חכם או טיפש. הוא אומר שכל אחד יכול להיות כמו משה רבנו בחכמה, לאחד זה בא בקלות ולאחר בקושי, אבל אם מוכנים להתאמץ ההצלחה מובטחת. יש לנו על זה קבלות של 18 שנה".

ההגעה לרמת המצוינות שאותה מציג הרב כורסיה והאולפנה שבראשותו עוברת גם דרך בחירת המורות והמחנכות. "חשובה מאוד איכות כוח האדם וצריך לפרגן להם ולעודד ולא להעביר ביקורת".

על עידוד הבנות למצוינות הוא מספר: "בכל שבוע אנחנו עושים טקס ובו מוענק פרס הצטיינות שבועי לכל תלמידה מצטיינת. הבנות מקבלות ספר עם מכתב הערכה שבו המחנכת מבהירה על מה היא מקבלת את הפרס, והמכתב חתום על ידי ראש האולפנה ומתקבל לקול תרועות הבנות האחרות. כל בת עוברת חוויה של תלמידה מצטיינת והכרה מסביב. כשזו האמונה ניתן לקבל את כולם"

ולהצלחה הזו, כך מסתבר, יש גם השלכות מעגליות: "אנחנו באולפנה במודיעין היינו הראשונים שהגישו לבגרות מלאה כיתות חינוך מיוחד. תמיד נתנו להם ללמוד להיות ספריות, קונדטוריה ואיפור וכו, אבל אנחנו נתנו להן צוות חינוכי מסור ומעולה והוציאו כולן תעודת בגרות איכותית. משרד החינוך התחיל להתייחס לחינוך המיוחד בתיכון ובתי ספר אחרים במודיעין התחילו להגיש בגרות כיתות חינוך מיוחד. כך תמיד קורה כשיש תקרת זכוכית שיש מישהו שלא מכיר את התקרה הזו ושובר אותה ואז כולם מתקדמים הלאה".

לדברי הרב כורסיה לגישה זו, הנוטעת בלב התלמידים והתלמידות אמונה בעצמם, השלכות גם לסוגיה האמונית והקשר לדת בעיקר בתקופה בה נושא היציאה מעולם האמונה מדובר כל כך בחברה הדתית. "זו נקודה כואבת מאוד שהדגלים שלנו, אמונה ואהבה, יכולים לתת לנו מענה לכך. אם יש בך אהבה היא תנצח".