הכותל המערבי
הכותל המערבי צילום: אייסטוק

העם היהודי מציין (ראשון) את צום י"ז בתמוז תאריך בו אירעו על פי דברי חז"ל חמישה מאורעות מהקשים בתולדותיו של העם היהודי.

על פי המשנה במסכת תענית, בשבעה עשר בתמוז שבר משה את הלוחות הראשונים בראותו את עגל הזהב ברדתו מהר סיני. בשבעה עשר בתמוז פסקו הכהנים הנצורים בירושלים מלהקריב בבית המקדש את קורבן התמיד. בשבעה עשר בתמוז הבקיע טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל את חומות ירושלים. בשבעה עשר בתמוז שרף אפיסטמוס ספר תורה, ובאותו התאריך הועמד פסל בהיכל שבבית המקדש בירושלים.

בשל מאורעות אלו, והשפעתם הישירה על החיים היהודיים הרוחניים, תיקנו חכמים לעצור מחיי היומיום הרגילים, ולהתענות ביום זה.

לאתר ישיבה לחצו כאן

ימי הצומות נועדו לתשובה וחשבון נפש שהרי לא העיקר הצום והתענית אלא החזרה בתשובה ותיקון המעשים, וכך כתב הרמב"ם בהלכות תענית פרק ה' הלכה א': "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות - שבזיכרון דברים אלו נשוב להטיב שנאמר 'והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". הרי שעיקר התענית משמעותה חשבון הנפש וחזרה בתשובה.

הצום מתחיל בעלות השחר ומוגדר כ'תענית קלה', כזו שמעוברות, מיניקות וחולים פטורים מלצום בו.

הצום הוא גם היום הפותח את תקופת 'בין המיצרים', תקופה שבה נטלו ישראל עליהם מנהגי אבלות ועצב, ביניהם איסור תספורת, איסור שמחה והאיסור לברך את ברכת שהחיינו, ימי בין המיצרים מכילים בתוכם את 'תשעת הימים' שבין ראש חודש אב לתשעה באב, ימים אלו מסתיימים ביום צום ט' באב.

זמני כניסת הצום:

ירושלים – 4:23

תל אביב – 4:25

חיפה – 4:22

באר שבע – 4:27

זמני יציאת הצום:

ירושלים – 20:14

תל אביב – 20:12

חיפה – 20:16

באר שבע – 20:13

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו