העם היהודי מציין (חמישי) את צום י"ז בתמוז תאריך בו אירעו על פי דברי חז"ל חמישה מאורעות מהקשים בתולדותיו של העם היהודי.
על פי המשנה במסכת תענית, בשבעה עשר בתמוז שבר משה את הלוחות הראשונים בראותו את עגל הזהב ברדתו מהר סיני. בשבעה עשר בתמוז פסקו הכהנים הנצורים בירושלים מלהקריב בבית המקדש את קורבן התמיד. בשבעה עשר בתמוז הבקיע טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל את חומות ירושלים. בשבעה עשר בתמוז שרף אפיסטמוס ספר תורה, ובאותו התאריך הועמד פסל בהיכל שבבית המקדש בירושלים.
בשל מאורעות אלו, והשפעתם הישירה על החיים היהודיים הרוחניים, תיקנו חכמים לעצור מחיי היומיום הרגילים, ולהתענות ביום זה.
ימי הצומות נועדו לתשובה וחשבון נפש שהרי לא העיקר הצום והתענית אלא החזרה בתשובה ותיקון המעשים, וכך כתב הרמב"ם בהלכות תענית פרק ה' הלכה א': "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות - שבזיכרון דברים אלו נשוב להטיב שנאמר 'והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". הרי שעיקר התענית משמעותה חשבון הנפש וחזרה בתשובה.
הצום מתחיל בעלות השחר ומוגדר כ'תענית קלה', כזו שמעוברות, מיניקות וחולים פטורים מלצום בו.
הצום הוא גם היום הפותח את תקופת 'בין המיצרים', תקופה שבה נטלו ישראל עליהם מנהגי אבלות ועצב, ביניהם איסור תספורת, איסור שמחה והאיסור לברך את ברכת שהחיינו, ימי בין המיצרים מכילים בתוכם את 'תשעת הימים' שבין ראש חודש אב לתשעה באב, ימים אלו מסתיימים ביום צום ט' באב.
זמני כניסת יציאת הצום:
ירושלים
כניסת הצום: 04:25
יציאת הצום: 20:16
תל אביב
כניסת הצום: 04:26
יציאת הצום: 20:14
חיפה
כניסת הצום: 04:23
יציאת הצום: 20:17
באר שבע
כניסת הצום: 04:28
יציאת הצום: 20:14
מודיעין
כניסת הצום: 04:26
יציאת הצום: 20:15
פתח תקווה
כניסת הצום: 04:26
יציאת הצום: 20:14
נהריה
כניסת הצום: 04:22
יציאת הצום: 20:17
בית שמש
כניסת הצום: 04:26
יציאת הצום: 20:15