תערוכת הציורים של האמן דיוויד לואיס 'בפרטים הקטנים' הוצגה במרכז ז'ראר בכר בירושלים, ונדמה שאין ניגוד גדול בין הרוגע השורר בין כותלי הבניין, להמולה הרבה של אחד הרחובות המרכזיים בבירה.
נראה כי הניתוק הכרחי למבקרים הפוקדים את המקום. אולי ההפוגה הטובה ביותר שאפשר לברוח אליה מתובענות היומיום.
במתחם הגלריה כ‑30 ציורים של לואיס היוצרים יחד אוסף רחב מאוד של רגעים קטנים, אותם הוא מנסה להעביר לצופה בעזרת טכניקות ציור של שמן על בד, צבעי אדמה ומשחקי אור וצל, והתוצאה מרהיבה ביופייה. לואיס, יליד ארצות הברית, הוא גם מוזיקאי מחונן ולא מעט מיצירתו עוסקת בחיבור בין שני תחומי האומנות. כצייר אוטודידקט הוא שואב השראה הן מזיכרונות ילדות והן מחוויית הקבלה והפילוסופיה היהודית, ואחד מציוריו המפורסמים עוסק בהשתלשלות אותיות האל"ף בי"ת על פי המדרש הידוע בבראשית רבה. הציורים מוצגים לצופה בצורה נוחה וידידותית ומשולבים בגדלים שונים, כשאחד מהם, המוצג בתערוכה מקבילה במצדה, משתרע על פני כמטר וחצי. התערוכה תמשיך להיות מוצגת במצדה בשלושת החודשים הקרובים.
על אף שחזותו החיצונית של לואיס מעידה עליו כי הוא שומר תורה ומצוות, אפשר היה לראות בין באי התערוכה גם אנשים שאינם חובשי כיפה. חלקם עוצרים את לואיס ומתעניינים במקור ההשראה היהודי לחלק מציוריו, והוא מצידו מעשיר את ידיעותיהם במדרשי חז"ל, קבלה וחסידות. כשהתיישבנו לשיחה לאחר מכן, הוא גילה לי כי אחד מן המבקרים בתערוכה ביקש מאוחר יותר לקנות ציור מרכזי שלו העוסק בקריעת ים סוף. האיש מעבר לקו סיפר בהתרגשות כי החוויה שנחשף אליה כשעמד מול הציור הייתה רוחנית ועוצמתית כלשונו, והוא חש דחף אדיר שהיצירה תעטר את הקיר בסלון ביתו. לטענת לואיס, זו דוגמה קטנה הממחישה את כוחה של האומנות ליצור גשר אמיתי בין קהלים מגוונים, שאלמלא התערוכה סביר להניח שלא היו מצליחים להיפגש.
ואם כבר דיברנו על גשרים, ראוי לציין כי בשנים האחרונות חלה פריחה משמעותית ביצירות אומנות הנשענות על מקורות יהודיים ואינן נכנעות לתכתיבים אוניברסליים המקדשים פריצת גבולות, יצריות ושחיטת פרות קדושות. לואיס, שמאחוריו עשרות שנות יצירה, נחשב כחלוץ בתחום ועודד אמנים נוספים ללכת בדרכו וליצור אומנות נקייה ואיכותית על פי כללי ההלכה היהודיים, מבלי לוותר כמובן על מקצועיות ורמה גבוהה ובינלאומית. למתבונן מן הצד קשה להעריך את מידת ההשקעה הרבה בכל פרט בציור, אך לואיס מספר כי אוסף הציורים בגלריה מסתכם במאות שעות עבודה בסטודיו שלו בירושלים. שם, לטענתו, עומדת לנגד עיניו משימה אחת, והיא להעביר לצופה חוויה שלמה באמצעות התבוננות בציור.
נוכח התוצאה הסופית שניתן לתארה כמעט כעל-חושית, ראוי שנזכור כי אלמנט דומיננטי שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הקהל. תערוכת ציורים ניזונה בעיקר מציבור המבקרים וחובבי האומנות שפוקדים אותה, ואם חשקה נפשנו בתרבות יהודית עשירה ובועטת, חובה עלינו לקחת חלק פעיל ולתת כתף ליוצרים משכמם ומעלה, שבכישרונם לוקחים על כתפיהם את הרמת קרן התרבות היהודית בארץ ובעולם.