"נדרשת רפורמה מקיפה לחזקת הגיל הרך"חזקי ברוך

הוועדה המשותפת לבחינת הצעת חוק הכשרות המשפטית בראשות ח"כ יעקב מרגי קיימה היום את ישיבתה הראשונה. הוועדה הוקמה כדי לדון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון חזקת הגיל הרך) שהגישו חברי הכנסת יואב קיש, דוד ביטן, יואב בן צור, רועי פולקמן, מנחם אליעזר מוזס., רוברט אילטוב, בצלאל סמוטריץ' ויוליה מלינובסקי.

כיום, חוק האפוטרופסות קובע כי אם לא באו הורים בנפרד לידי הסכם לעניין האפוטרופסות על הקטין, מי יחזיק בקטין, זכויות ההורה שלא יחזיק בו לבוא עימו במגע ועוד, רשאי בית המשפט לקבוע את האפוטרופסות כפי שיראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

כלומר, לפי 'חזקת הגיל הרך' , במקרה בו ההורים נפרדו וילדם או ילדתם בני פחות משש שנים, הם יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה המשותפת מציעה לשנות את הגיל הקבוע בחזקה לשנתיים.

ח"כ יעקב מרגי אמר בפתח הדיון כי יקיים דיון מכובד וללא התלהמות וקריאות ביניים. "הצעת החוק המוגשת היום לדיון היא הצעת חוק לאחר פשרה. מדובר בסוגיה מורכבת ונחליט רק לאחר שנשמע את כל הדעות".

ח"כ יואב קיש, יוזם החוק ציין, "אני לא רואה את זה כמאבק בין גברים לנשים. יש לחוק תומכות נשים ויש תומכים גברים שחושבים ההיפך ממני. לכולם חשובה טובת הילדים. בדבר הזה אנחנו רוצים ככל האפשר שלא יפגעו. אנחנו צריכים להעביר מעבר של יישום המלצות ועדת שניט שהגישה את מסקנותיה בשנת 2011. להערכתי אחד הכלים שנלחמים בהצעת החוק הוא דרך המסמוס. יש קבוצות גדולות שרוצות למסמס את תהליך הזה, אבל אנחנו צריכים לקבל החלטה ובהקדם".

ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) מהתומכות בהצעת החוק אמרה כי "צריך שיהיה לילד אבא ואמא ולא משנה אם הם נשואים או גרושים. אנחנו מדברים על הרבה מאוד אלמנטים שקוראים לשוויון הורי, גם בשביל לשחרר את האישה מהכבלים ההיסטוריים. השאלה העיקרית שנשאלת היא האם כשאנחנו מתגרשים כל התפיסה של שוויון מגדרי והורי כבר לא רלוונטית? בואו נייצר שיוויון הורי".

ח"כ מאיר כהן הוסיף כי "יש כאן תופעה איומה ונוראה של קבוצות שהתארגנו והתפקדו למפלגות בכנסת והם משפיעים על חברי הכנסת. הגיעו אליי גם קבוצות לחץ כאלה שאמרו לי שאם אתמוך בחוק הם יתפקדו למפלגה שלי ואני סירבתי. אחר כך קראתי שהתפקדו למפלגה אחרת". הוא פנה לח"כ קיש ואמר לו "הקבוצות הללו התפקדו למפלגתך. מה שעשו לי כשר רווחה זה פשוט נורא. טוב שאנחנו דנים בסוגיה הזאת אבל אני מבקש לשמוע את כל המומחים, תוך מתן שיקול דעת וכמובן לגנות את כל האנשים שמאיימים על פוליטיקאים". ח"כ קיש הגיב ואמר: "אני מגנה את התופעות הללו אבל אל תקשר את זה להתפקדות לליכוד".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) אמרה כי "השנאה הכי גדולה קיימת איפה שהיתה האהבה הכי גדולה. הלוואי שבדיאלוג נמשיך את השיח ונוריד את הבריונות. ההורים לא מסוגלים לקחת אחריות והם מבקשים מאיתנו לקחת את האחריות. בראשית הדיון אנחנו לא צריכים לשמוע את סיפורי החיים האישיים הנקודתיים, היום אנחנו צריכים לראות כמה נשים במדינת ישראל מגדלות אחרי גירושים את הילדות שלהן לבדם".

קרן הורביץ ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן הסבירה: "אנחנו רוצים כלל משפטי שיהיה טוב לחברה הישראלית. המשמעות שאין חזקה משפטית במקרה מחלוקת, יש כאוס משפטי. כרגע הכלל שמוצע בהצעת החוק של קיש היא טובת הילד וטובת הילד היא עקרון עמום ונתון לפרשנות לפי דעה של כל שופט ושופט. אנחנו מבינים שהכלל המשפטי הקיים כרגע יש עליו הרבה טענות ונחשוב על כלל משפטי מיטבי בצורה שבית המשפט יוכל להכריע בקלות. אנחנו מציעים את חזקת הקירוב כפי שקיימת בארה"ב – טובת הילד היא שמירה על חזקת הזמן טרם המחלוק. אנחנו רוצים לעודד הורות שוויונית במהלך הנישואין ומציעות המשכיות ורצף בחייו. רוצים הליך פשוט".

פיליפ מרקוס, שופט לענייני משפחה בדימוס תיאר את המורכבות: "המשמורת היא עניין ששאוב מעניינים פליליים, ילד הוא לא למשמורת. כלל הקירוב שהומלץ על ידי ארגוני הנשים נדון לכישלון מקצועית משום שהיא מניחה שהמצב של הילדים וההתעסקות בילדים אחרי שבני הזג נפרדים הוא אותו דבר לפני שהם נפרדים.. עכשיו אם המחוקק יסכים לחוקק כזה דבר אזי כל הורה שמתכוון להתגרש ידאג שיהיה מעורב יותר בטיפול בילד כדי לזכות בנקודות. גם כאן יהיה מצב של מניפולציה. על פי הספרות המקצועית חזקת הגיל הרך אינה נכונה על פי הילד. משום כך, שנתיים הוא ודאי לא הגיל הנכון. חזקת הגיל הרך אין לה מקום מבחינת טובתו של הילד".