בעקבות הדיון המתחדש סביב הטבח שלא היה בדיר יאסין קיימנו ביומן ערוץ 7 שיחה עם ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי וממנה עולה כי ההסתרה הממוסדת של הנתונים הפורכים את עלילת הטבח קיימת כבר עשרות שנים.
יצחקי מספר על התקופה בה נחשף לנתונים מתוך מסמכים סודיים של הצבא והואשם כי חשף פרטים בניגוד לחוק. מי שיצא להגנתו היה מנחם בגין, חבר כנסת באותם ימים.
"בשנת 66', שנה לפני מלחמת ששת הימים, הודיעו לי שכדי להתקדם במערכת אני צריך לעשות תפקיד של קצין מטה במטכ"ל", מספר יצחקי על הנסיבות שהובילו אותו לתפקיד בו נדרש לפתוח את הכספת הסודית של הרמטכ"לים, הכספת בה מניח כל רמטכ"ל בסיום תפקידו את המסמכים של הפרשות השנויות במחלוקת מתקופתו, ולתחקר את העולה מהם.
מי שעמד מאחורי ההחלטה להציב את יצחקי בתפקיד זה היו אברהם אלזון, ראש מחלקת ביטחון שדה, מוסא פלד ואריק שרון. "החתימו אותי עם קבלת הקוד והמפתחות על מסמך שאסור לי לדבר 25 שנה", הוא מספר ומוסיף כי לאחר שהכספת נפתחה "מצאתי שם פלאי פלאות, ובין השאר היה תיק דיר יאסין", פרשה שאותה הכיר עוד מימיו כתלמיד בבית הספר.
בין השאר נמצאה בתיק זה "העדות המקורית של מאיר פילבסקי (פעיל), דו"ח בכתב ידו שנכתב אחרי הביקור שלו בשדה הקרב. למרות שהעדות המקורית נכתבה בכתב יד הייתה שם גם העדות במכונת כתיבה ויש שם שינויים ותוספות", מספר יצחקי המציין כי בין השאר נכתבו הערות בנוסח המלצות להוספת פרטים וציון הערכה לפיה האמור בעדות עשוי לשמש כחומר תעמולה בידי הפורשים, הלא הם לוחמי האצ"ל והלח"י.
כמו כן גילה יצחקי בכספת מעטפה חומה ובה הצילומים המקוריים שצולמו מיד לאחר הקרב על ידי הצלם של מאיר פעיל. "אני אחד הבודדים שראו את הצילומים הללו", הוא אומר ומוסיף כי בין המסמכים היו גם עדויותיהם של שני הרופאים שבדקו את הגופות כדי לבחון אם אכן היה טבח ובעדותם זו "נקבע שלא היה דבר מכל זה".
"ראיתי את התיק, צילמתי במוחי ולא אמרתי דבר. היו שם נתונים חשובים", הוא מספר וממשיך: "חודשיים אחר כך הופיע במשרדי אל"מ מאיר פעיל ואמר לי 'אריק, סיימתי את תפקידי כמפקד בה"ד 1 ומוסא פלד הטיל עליי משימה שמחייבת עיון בארכיון שלך'. הוא ישב לידי במשך שלושה חודשים. שוחחנו רבות. הוא הכיר את משפחתי מימי הפלמ"ח, ושוחחנו בין השאר גם על דיר יאסין. סיפרתי לו שהדו"ח המקורי שלו נמצא בכספת הרמטכ"לים. הוא ביקש שהוציא לו את זה. אמרתי לו שללא אישור של אלזון והרמטכ"ל רבין לא אוכל להוציא לו את זה".
על שיחותיו עם פעיל מספר יצחקי: "אמרתי לו שאני לא מבין למה הוא ניפח את הקרב כטבח. 'אני הרי מכיר מעשי טבח של חבריך מהפלמ"ח בעין זיתון' הוא אמר לי 'סתום פיך, על הפורשים אפשר לדבר אבל על אנשינו הטובים אסור לדבר. זו הזדמנות להראות את אנשי הלח"י והאצ"ל כברברים וכמי שלא יכולים להילחם כמונו, הצבא המוסרי בעולם".
הדיבור החופשי עם יצחקי נבע מהיכרות מוקדמת שהייתה לפעיל עם בני משפחתו של יצחקי כאנשי פלמ"ח והגנה. עובדה שלא ידע פעיל הייתה הקשר של המשפחה גם לאצ"ל. גם דודיו של יצחקי היו לוחמים באצ"ל וגם אביו כך, "אבא שלי היה אמנם בש"י של ההגנה, אבל במקביל עבד בשירות המודיעין של האצ"ל, כך שלימים הוא קיבל אות הצטיינות משני הארגונים".
שש שנים מאוחר יותר פתח יצחקי את העיתון 'ידיעות אחרונות' ומצא בו "מאמר השמצה על האצ"ל והלח"י בדיר יאסין, דברים חמורים של מאיר פעיל. לא יכולתי לעבור בשתיקה על כך. לא הייתי אז במערכת הזו וכתבתי מאמר תגובה ב'ידיעות אחרונות' תחת הכותרת 'דיר יאסין לא בראי עקום', האשמתי את פעיל במוסר כפול ובהסתרת המידע על מעשים של חבריו לפלמ"ח.
"נוצרה מהומה שלמה. קיבלתי מכתב חודש אחרי זה מראש מחלקת היסטוריה, תא"ל אברהם אילון, שטען שמסרתי מידע מתוך דו"ח סודי וציין שדוח הרופאים לא הופיע בשום מקום. כתבתי לו שהוא מגלה בורות. הדו"ח הזה פורסם בכרוז לציבור על ידי מפקדת האצ"ל ופורסם אחר כך במאמרים שונים".
מי שנחלץ לעזרתו של יצחקי היה מנחם בגין שאליו שלח יצחקי צילום של המכתב שקיבל. בגין שיגר את המכתב הבא ובעקבותיו התקיימה בין השניים שיחה נוקבת:
יצחקי מציין כי הסתרת האמת ההסטורית נשמרת גם תחת שלטון הליכוד בידי בכירים בצבא. הוא מזכיר כי בספרו החדש כותב פרופ' אליעזר טאובר כי פנה לארכיון צה"ל בבקשה לחשוף בפניו את המסמכים שיש בהם כדי לטהר את האצ"ל והלח"י מאשמת הטבח, אולם "מנהלת הארכיון אמרה לו שהיא מצטערת אבל אי אפשר לפתוח את התיק הזה. כששאל למה נאמר לו שזה יכול לפגוע ביחסים הבינלאומיים של ישראל".
"צה"ל מגונן על הקליקה", אומר יצחקי הקובע כי צמרת הצבא נותרה כפי שהייתה עד שנות האלפיים, ובודדים נמצאים שם עד היום.