לפעמים מה שנאמר בשיחות סגורות חזק הרבה יותר מהרבה דברים שנאמרים לציבור הרחב.
ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית ואולי היועץ הבכיר כיום בסביבתו, הודה השבוע בשיחה עם מתמחים בקונגרס כי האמריקנים כלל לא בטוחים שיש פתרון לסכסוך בין ישראל לפלשתינים.
קושנר לא מדבר באוויר. כשהוא קורא את המפה, ובעיקר כשהוא משוחח עם הפלשתינים, הוא מבין שהבעיה כאן גדולה ממה ששיער והעסקה שטראמפ טוען שאפשר לסגור קשה מאוד, אולי קשה מדי. משיחה שהגיעה לידי 'בשבע', ובה מצוטט גורם בכיר ברשות הפלשתינית, עולה כי ברשות מעריכים שאם טראמפ לא יצליח בקרוב להביא מתווה לחידוש המגעים שיהיה מקובל על שני הצדדים, הוא יחפש אשמים. "האמריקנים מסרבים להכיר במציאות שכל ניסיונותיהם לקרב את העמדה שלנו לזו של ישראל לא הצליחו", אומר הבכיר הפלשתיני, "אין ספק שהאמריקנים יאשימו אותנו בכישלון הצפוי, כשיגיע זמנו. עד אז הם יפזרו הצהרות אופטימיות באוויר, למרות שאנחנו יודעים ורואים שהם מנסים להוציא מישראל הבטחות, כדי לדחוק אותנו לפינה".
דברי הבכיר הפלשתיני לא פחות משמעותיים מאלה של קושנר. הפלשתינים מרגישים שהשליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט סבלני כלפיהם הרבה פחות מאשר כלפי ישראל. עצם העובדה שגרינבלט הוא יהודי דתי לא תורמת לאמון. אבל גם אם היה מדובר בשליח אחר, זה לא ממש היה משנה. מלכתחילה אבו-מאזן חושד שטראמפ מחזיק בעמדה פרו-ישראלית, שמטרתה להביא את הפלשתינים לשולחן המשא ומתן ולהוציא הסכם במינימום דרישות. זה, אגב, לא נכון. מאחורי הקלעים האמריקנים מבקשים מישראל שוב ושוב מחוות, ובימים האחרונים אף פורסם שראש הממשלה הציע לגרינבלט וקושנר כי במסגרת הסכם עתידי בין ישראל לפלשתינים, ישראל תעביר לפלשתינים את יישובי ואדי ערה בתמורה לסיפוח גושי ההתיישבות. גורם מדיני בכיר מאשר את הפרסום בשיחה איתנו, ומוסיף כי "הדברים עלו לפני כמה שבועות, לא כהצעה פרטנית אלא כחלק מהצעה להסדר כולל". השיחות נמשכות כל העת. ישראל מראה נכונות, אך עד גבול מסוים מאוד. דווקא בצד הפלשתיני מעדיפים להתמקד בדרישות ופחות בצעדים בוני אמון כלפי ישראל.
יותר מכך, הגורם הבכיר ברשות הפלשתינית מספר כי האנשים העוסקים במשא ומתן המדיני בצד שלו, מסמנים את העצרת הכללית של האו"ם בעוד כמה חודשים כנקודת הזמן האחרונה מבחינתם, לתחילת חידוש המגעים. לטענתו, אם עד אז לא יתקדם דבר עלולה לפרוץ תסיסה בשטח שתוביל לאלימות קשה, שלא בטוח שתהיה בשליטת הרשות. זה כבר איום, וללא ספק הרבה יותר מרמז.
האמריקנים שומעים גם הם את הקולות האלה בשיחותיהם ברמאללה. מבחינתם רגע ההכרעה קרוב, והם יצטרכו לבחור באחת משתי אופציות: ללחוץ על הצדדים להיפגש יחד בחסות אמריקנית עוד לפני העצרת הכללית, או לחילופין להבין שבנקודת הזמן הזאת, שבה לטראמפ יש כל כך הרבה בעיות מבית, הפתרון אינו בהישג יד וצריך לנהל את הסכסוך ולא לחתור לסיומו.
בינתיים נשמע כאילו האמריקנים אופטימיים. גם קושנר ציין שלדעתו קיים פתרון אפשרי, אך לא בטוח שהוא ישים. הם שומרים על אופטימיות גם כדי להוריד את כל הטרמפיסטים האחרים שמנסים להשיג דריסת רגל במשא ומתן וישראל אינה מעוניינת בתיווכם, מהסינים ועד הצרפתים. האם האופטימיות תחזיק מעמד הרבה זמן? כמילות השיר: אחרי החגים יתחדש הכול.
אין תיאום
הפלשתינים נמצאים במלכוד מאז אירועי הר הבית. ג'ארד קושנר שדיבר על אירועי ההר, הזכיר באופן מפורש כי "הרשות הפלשתינית הסיתה נגד ישראל וטענה כי הצבת גלאי המתכות מהווה שינוי של הסטטוס קוו בהר הבית, ולא הסתפקה בכך אלא טענה שישראל כובשת מחדש את האתר".
הפלשתינים, שטענו כי לא עודכנו כלל במהלך המגעים ולכן הם מנתקים קשרים עם ישראל, ספגו השבוע מהלומה כפולה. גם האמריקנים וגם הירדנים הבהירו שהרשות והעומד בראשה עודכנו בכל סיכום שהושג בין הצדדים בהר הבית. יותר מכך, הרשות ניסתה להצית מהומות בשטחי יהודה ושומרון, שצה"ל הצליח להתמודד איתן ולמנוע מהן לגלוש למימדים משמעותיים. בכירים ברשות טענו שוב ושוב שכשהמגנומטרים יוסרו הם ישיבו את התיאום הביטחוני על כנו. בהר הבית אין גלאי מתכות כבר יותר משבוע, אבל התיאום הביטחוני לא חודש. אבו-מאזן עצמו עומד על העיקרון, ואף אושפז השבוע בבית חולים פלשתיני, למרות שהוא לא נוהג לקבל טיפולים בבתי חולים ברשות.
בירושלים לא מתרגשים מהצעדים של הפלשתינים. נתניהו לא מדבר בפומבי בנושא, אבל שר הביטחון אביגדור ליברמן הבהיר שאם הפלשתינים אינם מעוניינים בתיאום - שיסתדרו בלעדיו. ישראל, אמר, תסתדר כך או כך. מערכת הביטחון כמובן מנסה ללחוץ על השר ולהסביר שהתיאום הביטחוני הוא מעל לכול וצריך לדאוג לחדשו, אבל בסביבת ליברמן עונים שהצד השני צריך להבין שהוא יוצר בעיות לחינם. עד שזה לא יובן, כך טוענים, הפלשתינים לא ילמדו את הלקח ויעשו צעדים נמהרים ומיותרים.
תועלת מוטלת בספק
ראש הממשלה המשיך גם השבוע להצטדק ולנסות להסביר את המהלך להסרת המגנומטרים והמצלמות מהר הבית. "אני קשוב לרגשות הציבור. אני מבין את התחושות, ואני יודע שההחלטה שקיבלנו אינה החלטה קלה. עם זאת, כראש ממשלת ישראל, כמי שנושא על כתפיו את האחריות לביטחון ישראל – עליי לקבל את ההחלטות בקור רוח ובשיקול דעת. אני עושה זאת מתוך ראייה של המפה כולה – ראייה רחבה של האתגרים והאיומים שעומדים בפנינו. שחלקם אינם ידועים לציבור ומטבע הדברים אינני יכול לפרטם", אמר וסביר להניח שלא שכנע את מי שלא השתכנע עד כה.
המהומות בהר הבית שככו באופן יחסי. יהודים עלו השבוע להר הבית די בקלות. גם בתשעה באב. נתניהו עצמו לא יודע אם זה טוב או רע, האם הוא רוצה להגביר את העלייה להר או שהיה שמח למתן אותה. חוסר ההחלטיות, שהוביל להצבת המגנומטרים ולהסרתם, עדיין מרחף באוויר. אז איך מסירים אותו? מעלים נושא חדש לסדר היום - סגירת רשת אל-ג'זירה.
נתניהו הצהיר כי מדובר ברשת שמסיתה ומתסיסה לאלימות, והוסיף כי אם משרד הרשת בירושלים לא ייסגרו על ידי גורמי אכיפת החוק בשל פרשנות משפטית, הוא ידאג לחוקק חוקים שיסלקו את אל ג'זירה מישראל. שר התקשורת, איוב קרא, שמע ואץ רץ להכריז שהוא יתייעץ עם הגורמים המקצועיים ויחל בחקיקה שתביא לסגירת המשרדים ולהפסקת פעילותה של הרשת הערבית בישראל.
אל-ג'זירה היא אכן רשת אנטי ישראלית מובהקת (אם כי נותנת במה לאישים ישראלים באופן מגוון), אבל האם הנזק שייגרם בסגירתה לא רב על התועלת? סגירת אמצעי תקשורת פלשתיני מסית היא דבר אחד. סגירת כלי תקשורת בינלאומי שמצוי בשליטת קטאר היא סוג של אמירה. גם ה‑BBC מפרסם חומרים שהם לפעמים בלתי נסבלים לעם היושב בציון. האם נסגור גם אותם כי הם מביאים את הקול הפלשתיני שעלול לגורם לתסיסה? ועוד לא דיברנו על הבעיות המשפטיות. רוב מוחלט מתוך 34 עובדי המשרד הם ערבים ישראלים. פיטורים שלהם יובילו לעתירות לבג"ץ שיציירו את ישראל באופן רע מאוד בזירה הבינלאומית. האם זה באמת נצרך? ספק גדול. עדיף להיות קשוב יותר לציבור ופחות לאל-ג'זירה.
מה הרו יודע?
מלים רבות כבר נכתבו על הניסיונות של הפרקליטות לגבש הסכם עד מדינה עם ראש הסגל של ראש הממשלה לשעבר ארי הרו. כבר הספיקו לכנות אותו "השולה זקן של נתניהו" ולהספיד את ראש הממשלה אם ההסכם יצא אל הפועל. בואו נאט את הקצב. קודם כול, הרו עוד לא חתם. שנית, אם יחתום, ככל הנראה המידע שיספק יהיה קשור לפרשה 2,000 - אותן שיחות בין ראש הממשלה למו"ל של עיתון 'ידיעות אחרונות' ארנון מוזס. היתר - ספקולציות.
הרו בכלל חשוד שגם לאחר כניסתו לתפקיד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה לא מכר חברה שהייתה בבעלותו, והציג לכאורה מצג שווא כדי להמשיך וליהנות מפרותיה, זאת כמובן בניגוד להסדר ניגוד עניינים שעליו חתם. במשטרה גם טענו שכבר גובשה תשתית ראייתית נגדו. במסגרת איסוף החומרים והעדויות בחקירה זו אותרו הקלטות השיחות בין מו"ל ידיעות ארנון (נוני) מוזס לנתניהו, שהובילו לפתיחת חקירת פרשה 2000. אז מה מחפשים כאן חוץ מראשו של נתניהו? לא ברור. אין לאף אחד אינדיקציה אמיתית למידע שאמור הרו למסור תמורת הסכם עד מדינה. למשטרה אין מסקנה חד משמעית בתיק זה, משום שנתניהו ומוזס העידו כי באותן שיחות מוקלטות היו אך ורק דיבורים באוויר.
האם הרו ילך בדרכה של שולה זקן? רק הוא יודע. אין ספק שהשבוע הזה נגמר בלשכת ראש הממשלה בדאגה, למרות שאנשיו ממשיכים לומר "לא יהיה כלום - כי לא היה כלום".
לתגובות: [email protected]