תלמידות באולפנת יב"ע כפר פינס
תלמידות באולפנת יב"ע כפר פינסצילום: דוברות יב"ע

משרד החינוך פרסם השבוע לראשונה את נתוני מערכת החינוך העל-יסודית בישראל, לכל בית ספר בנפרד, לערים השונות ולמערכת בכללותה. מדובר בצעד תקדימי, זאת לאחר שבעבר נמנע המשרד באופן עקבי מלפרסם את הנתונים הללו, מחשש שההשלכות החינוכיות של פרסום כזה תהיינה בעייתיות.

הנתונים שפורסמו כוללים את אחוזי הזכאות לבגרות בבתי הספר, את אחוזי ההצטיינות בבגרות, וכן שורה של נתונים אודות האקלים הבית-ספרי והחינוך הערכי בבתי הספר. בצמרת הרשימה בולטים שורה ארוכה של מוסדות חינוך דתיים, בעיקר אולפנות לבנות, אשר מציגים תוצאות גבוהות, הן באחוזי הזכאות לבגרות והן באחוזי ההצטיינות בבגרות. הישגיהם הגבוהים של מוסדות החינוך הדתיים לבנות לא נעצרים בצד הלימודי. שלושה מתוך ארבעת בתי הספר המצטיינים ביותר בעידוד מעורבות חברתית נמנים על קבוצה זו.

נתוני משרד החינוך מחדדים מציאות שהייתה מוכרת לעוסקים בתחום, אך כעת בולטת הרבה יותר. בעוד מוסדות החינוך לבנות דתיות כובשים את צמרת כל טבלאות הדירוג, מוסדות החינוך לבנים מציגים תוצאות מרשימות פחות. "עינינו הרואות שלמרות האג'נדה השוויונית, יש פערי אופי בולטים בין בנים לבנות, במקרה הזה במידה רבה לטובת הבנות", אומר בתגובה הרב ד"ר יונה גודמן, שלא מופתע מהפערים.

גודמן, אשר משמש כמנהל החינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא וכחבר מועצת החמ"ד, מסביר כי "אתגרי החינוך של בנים שונים מאתגרי החינוך של בנות, ובתקופת התיכון הדברים באים לידי ביטוי גם בתוצאות הלימודיות. בנים יותר מטיילים בהרים, יותר עוסקים בדברים שמחוץ ללימודים. הרבה יותר בנים מבנות עוברים את גיל ההתבגרות בצורה סוערת. זה לא שאין בעיות וסערות גם אצל בנות, וכשיש בעיות הן לא פעם קשות הרבה יותר, אבל במספרים הגדולים אין ספק שיש הבדלים. זה לא אומר שהבנים פחות טובים. יש בהם כוחות רבים, גם אם בגיל התיכון התוצאות אצלם קצת פחות טובות. וגם כאן צריך לדעת שכאשר צוללים למספרים רואים שהפערים אינם כה גדולים כפי שהם נראים בטבלאות הדירוג".

לא אליטיסטים

אחד המוסדות שבלטו בצמרת הרשימות הוא אולפנת בני עקיבא אבן שמואל. ראש האולפנה, הרב שלמה וייס, מבהיר כי לא מדובר במוסד אליטיסטי. "באולפנה יש בנות מסוגים שונים. יש פה הרבה פשטות וענווה והרבה רצון. האולפנה היא של הבנות ואנחנו צועדים איתן, בשיתוף פעולה אמיתי ובאווירה טובה. אין אצלנו מאבקים".

את סוד ההצלחה בתחום הלימודי מייחס הרב וייס למעקב ההדוק של הצוות אחר מצבן של התלמידות. "יש המון עבודה פרטנית. כל שבוע מתקיימת ישיבה על כל כיתה, בהשתתפות המחנכת והיועצת, שבה אנחנו רואים איפה נמצאת כל בת מבחינה רגשית, מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית. אם אנחנו רואים שמישהי 'בורחת' לנו, אנחנו ממקדים אליה את תשומת הלב. המטרה שלנו היא לדעת כל הזמן מה קורה עם כל בת. יש לנו גם מנהלת תיכון מעולה, עדנה גרוס, שמשקיעה בכך רבות. כאשר הבנות רואות שאנחנו לא מוותרים על אף אחת גם הן נרתמות למאמץ, והתוצאות הן בהתאם".

הרב יונה גודמן מציין כי בניגוד לרושם שהתקשורת ניסתה ליצור, מרבית האולפנות המצטיינות אינן אולפנות שממיינות את התלמידות המתקבלות אליהן. "הדימוי הזה הוא דימוי אנכרוניסטי. קח למשל את אולפנת בנ"ע ערד והאולפנה באבן שמואל, שבלטו ברשימת בתי הספר המצטיינים. שתיהן מוסדות הממוקמים בפריפריה וקולטים תלמידות מכל גוני האוכלוסייה. גם מוסדות נוספים שממוקמים במקומות מרכזיים יותר ובלטו ברשימה אינם ממיינים את התלמידות המתקבלות, ובכל זאת הגיעו למקומות גבוהים בצמרת. מצד שני צריך לומר שעצם קיומם של מוסדות למצטיינים איננו פסול, לא כשמדובר בחינוך הכללי ולא בחינוך הדתי. מדינת ישראל צריכה לטפח את דור העתיד של המדענים שלה, כמו גם את דור העתיד של המנהיגות שלה. אי אפשר בשם האינטגרציה לדכא את המחוננים".

בנוגע לעצם פרסומם של הנתונים מציג הרב גודמן עמדה מורכבת. "מצד אחד אנחנו בעידן של שקיפות בכל התחומים, והתחום החינוכי איננו חריג. מצד שני, עינינו הרואות את התוצאות הבעייתיות של הפרסום הזה. מה שקורה הוא שלוקחים בעיקר את הנתונים האקדמיים ויוצרים מעין 'טבלת ליגה' שנותנת רושם מוטעה מאוד. כך ייתכן שבאותה עיר יהיה מוסד אחד שממיין תלמידים, ולוקח רק את הטובים, ומוסד נוסף שמשקיע דווקא בתלמידים חלשים יותר ומקדם אותם באופן משמעותי הרבה יותר. מה יקרה בטבלה שתופיע בסוף השבוע במקומון באותה עיר? כמובן שהתיכון הממיין יעמוד בראש. זאת מציאות בעייתית מאוד. בעיה נוספת שנוצרת נובעת מעצם יצירת הדירוגים. לפעמים הפערים בין המוסדות הם קטנים, ממש שברי אחוזים, שאינם מעידים על פערים אמיתיים באיכות החינוך וההוראה. אבל מכיוון שבסוף הכול נכנס לטבלאות כאלה, אז מוסד אחד, באופן לגמרי מקרי, נמצא במקום הראשון, ומוסד אחר עם תוצאות לעיתים קרובות מאוד נדחק למקום השלישי, על כל המשמעויות הנלוות לכך".

להערכתו של הרב גודמן עברנו את נקודת האל-חזור בסוגיית פרסום הנתונים, ולדיון התיאורטי בנושא לא תהיה השפעה על עצם הפרסום. אך למרות זאת יש ערך בדיון בשאלת הפרסום, כדי לגרום לציבור להביט על טבלאות הדירוג בעיניים ביקורתיות יותר.