בית המכפלה בחברון
בית המכפלה בחברוןצילום: hadas Parush/FLASh90

המדינה הגישה היום (ראשון) לבג''ץ את תגובתה לעתירה שהגישו ערבים נגד כניסת המשפחות היהודיות לבית המכפלה בחברון בחודש שעבר.

בתגובת המדינה נאמר כי בהתייעצויות שנערכו בקרב גורמי המדינה הרלוונטיים, קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי על היהודים שנכנסו לבית לפנותו ולכן אין מקום לעתירה שהגישו הערבים.

בנוגע לטענת המשפחות ולפיה הן רכשו את הבית בכסף מלא, נכתב בתגובת המדינה כי ''החברה הישראלית הטוענת לזכויות בחלק מן המבנה, תוכל במסגרת ההליך המתנהל בפני הוועדה לרישום ראשון, לבקש סעד זמני בדמות קבלת זכות לחזקה בחלק מן המבנה''.

בית המכפלה: "באנו לכאן כדי להישאר לנצח"

המדינה מעדכנת בתגובתה לבג''ץ כי בימים האחרונים התנהלו מגעים שונים בין מערכת הביטחון לישראלים שנכנסו אל המבנה, על מנת להביא לפינוי מוסכם. ''נכון לכתיבת שורות אלה לא הושגה הסכמה במסגרת המגעים האמורים, לפיכך עמדת המדינה היא לאור הכרעות היועץ המשפטי לממשלה, כי יש מקום לפינוי המבנה מקבוצת הישראלים שנכנסה אליו''.

''ממערכת הביטחון נמסר כי דרוש לה שבוע ימים נוסף כדי למצות את המגעים המתקיימים עם נציגי המתיישבים שבמבנה. בעקבות זאת אישר היועץ המשפטי לממשלה מתן שבוע ימים נוסף לשם מינוי המגעים לפינוי המבנה בדרכי שלום'', נכתב.

המדינה הבהירה כי אם לא תהיה הסכמה בין הצדדים על פינוי מוסכם בדרכי שלום עד שבוע הבא, ''ייערכו גורמי הביטחון לביצוע הפינוי בעיתוי שייקבע בשים לב לכלל נסיבות העניין''.

לתגובת המדינה המלאה לחצו כאן

תנועת ''הרחיבי'' המאכלסת במשפחות יהודיות את בית המכפלה בחברון הגיבה לתגובה שהעבירה המדינה לבג"צ. ''עמדת המדינה אינה סבירה. אין כל דין המונע אכלוס נכס ששולמה עליו מלוא התמורה וקיים עליו היתר עסקה", אמרו בתנועה. ''אין כל דין, צו, תקנה או נוהג המתנים אכלוס נכס בסיומו של הליך רישום ראשון ואין כל דין, צו, תקנה או נוהג האוסרים שימוש בנכס שנרכש כדין ואשר ניתן בו אישור עסקה.

''היתר העסקה מאשר את כניסתה של החברה בנעליו של המוכר וכשם שאכלסו המוכרים את הנכס, כך גם זכותם של הרוכשים לאכלס את הנכס עליו שילמו את מלוא התמורה כדין. יש לציין כי כלל הבתים בחברון ובאיו"ש אינם רשומים בטאבו ולמרות זאת, הבתים מאוכלסים. כשם שבכל עסקת מכר בישראל ואיו"ש הקונה מקבל חזקה לאחר ששילם את התמורה ולאחר זמן, מעביר את הזכויות בנכס על שמו, כך צריך להיות גם בעסקה זו. לא ברור בעיננו מהו השוני בעסקה זו, למעט זהותם של רוכשי הנכס.

''אנו דוחים את עמדתה של המדינה היות ולא קיימת כל הוראה בדין התובעת הליך פרוצדורלי כהתניית אכלוס נכס ברישום ראשון. כמו כן, יש לזכור כי עמדתו של ראש הממשלה הייתה כי יש לאכלס את הנכס. עמדת המדינה היא עמדה שאין לה בסיס ולא היה לה בסיס בדין, נהפוך הוא הוראות הדין אינן מחייבות רישום ראשון לשם קבלת חזקה על הנכס", נמסר מתנועת הרחיבי.