בפסק דין שפרסם בית המשפט הפדרלי בשוויץ נקבע כי אין כל מניעה חוקית להרחיק בכפייה מהגרת אריתראית שנדחתה בקשתה למקלט.
המהגרת, אישה נשואה בתחילת שנות השלושים לחייה, הגישה בקשת מקלט בשוויץ לאחר שלטענתה ערקה מהשירות צבאי בגיל 29.
בית המשפט קבע כי לאור סתירות בעדותה ניתן להסיק כי המהגרת לא ערקה, אלא עזבה את המדינה לאחר שסיימה את השרות הלאומי והשתחררה באופן סדור. עוד קבע בית המשפט כי למרות שהשרות הלאומי יכול בתאוריה להתארך ללא הגבלת זמן, בפועל ניתן להעריך כי הוא אורך בממוצע 5-10 שנים בלבד. יתירה מכך, על סמך מספר רב של דו"חות ומקורות, בית המשפט העריך כי נשים משתחררות לרוב לאחר שרות קצר עוד יותר, בדגש על נשים נשואות.
לאור ממצאים אלו נקבע כי ניתן להרחיק בכפייה מהגרים אריתראים שעזבו את המדינה לאחר שסיימו את השירות הלאומי, כיוון שלא נשקפת סכנה כללית באריתראה. פסק הדין מאמץ גם את הקביעה של בית הדין האירופאי לזכויות אדם, שהתפרסם ביוני השנה, הקובע כי אין מניעה עקרונית להרחיק מהגרים אריתראים שאין להם עילת מקלט.
פסק הדין האחרון מצטרף למספר פסקי דין דומים העוסקים בבקשות מקלט של אריתראים שיצאו מבתי משפט פדרליים בשוויץ בחודשים האחרונים. עם זאת, בית המשפט מאמץ לראשונה את עמדת מכון המחקר של האיחוד האירופי, ה-EASO, שקובע כי מהגרים אריתראים ששוהים מחוץ למדינה מספר שנים ואשר שילמו לשגרירות ארצם מס של 2% על הכנסתם, יכולים לשוב לארצם ללא חשש.
על אף שדו"חות ממשלתיים של מספר מדינות אירופאיות ובתוכן נורבגיה, בריטניה והולנד העלו מסקנות דומות בשנתיים האחרונות, זו הפעם הראשונה שבית משפט בכיר של מדינה אירופאיות מאמץ את המסקנות של דו"חות אלו. מדובר בפסק דין סופי ולא ניתן לערער עליו.
יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית אומר כי "בית המשפט בשוויץ מאמץ את העמדה שעולה ממספר רב של דו"חות שנכתבו על ידי ממשלות וגופים אירופאים בשנים האחרונות. הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל תתחיל ליישם מדיניות שתתבסס על המידע הרב שהצטבר על אריתראה, כמו גם על התקדימים המשפטיים שיוצאים בנושא מהאיחוד האירופי, ותפעל להרחקת מסתננים אריתראים שאין להם עילת מקלט ישירות למדינות מוצאם. לאור פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון בנוגע להרחקה למדינות שלישיות, זה לא רק אפשרי, אלא גם מתבקש ומחויב המציאות".