השר גמליאל בביתו של אלי ויזל, ברומניה
השר גמליאל בביתו של אלי ויזל, ברומניהצילום: לשכת השרה

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל (הליכוד) מספרת בראיון לערוץ 7 על השתתפותה במצעד זיכרון ברומניה לזכרו של אלי ויזל במלאת שנה לפטירתו.

"הגעתי לרומניה על מנת להשתתף בצעדת הלפידים לזכרו של זוכה פרס נובל לשלום, אלי ויזל במלוא שנה למותו שנערך ביוזמת לימוד FSU. הצעדה יצאה מבית ילדותו בכפר סיגט והסתיימה בתחנת הרכבת היכן שעלה והועבר עם יהודים נוספים בטרנספורט למחנה ההשמדה אושוויץ. הביקור היה עוצמתי ומרגש בו זמנית והיתה זו זכות גדולה בשבילי לקחת בו חלק מרכזי".

מה למדת על אלי ויזל?

"ויזל הוא אדם שהקדיש את כל חייו כדי שהשואה וזוועותיה לא ישכחו לעולם. יהודי חם וציוני הדוק שפעל רבות לרווחתם של ניצולי שואה רבים בישראל ובעולם - ולהנצחתם של קורבנות השואה. הוא בעצם שימש להם כפה במשך עשרות שנים".

"אישיותו הייתה מודל לחיקוי והערצה ועל אף כל מה שעבר בשנות נעוריו הוא הצליח להינצל מזרועות הנאצים והחליט להקדיש את חייו למען מטרה אחת ויחידה - שכולם יזכרו את זוועות הנאצים ושדבר מעין זה לא ישנה לעולם - לא נגד העם היהודי ולא נגד האנושות בכלל. עצם זכייתו בפרס נובל לשלום מעידה יותר מהכל על האיש ומעשיו ועל האדם שהיה את אחד הקולות הבולטים של העם היהודי בשנות חייו".

ועם זאת, האנטישמיות לא רק שלא עברה מן העולם אלא ממשיכה להכות גלים.

"מדינת ישראל היא התשובה לכל אמירה ופעולה אנטישמית – אנחנו כאן, ואנחנו כדי להישאר. ישראל היא מדינה ריבונית, והישגיה, יציבותה ועצמתה בשבעים שנות קיום אין להם אח ורע בתולדות העידן המודרני. יש כאן קשר הפוך, ככל שהריבונות הישראלית תתחזק כך תיחלש האנטישמיות, וככל שחלילה, ריבונתינו תיחלש, כן תתחזק האנטישמיות ותתגבר".

"אנחנו מוכרחים להאמין בצדקת דרכנו ולפעול לפיה כמדינה ריבונית, עצמאית וחזקה. לא לחשוב מה יאמרו העמים. לחשוב מה האינטרס הישראלי ולפעול לפיו ורק לפיו. היום, כשיש לנו ב"ה מדינה משלנו, הדבר לא רק נכון הוא גם אפשרי.כלל נקוט הוא שכוח מכבד כוח. ברגע שאנחנו נעמוד איתן על האינטרס הישראלי, העולם יידע לכבד זאת, ובכלל זה גם האנטישמים. מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, ויש לה את האחריות המוסרית לגורלו של כל יהודי ויהודי בעולם. ככזו, היא צריכה להיאבק במלוא הכוח והמשאבים בגילויי אנטישמיות, לא משנה היכן הם מתרחשים. הסוד הוא בזקיפות הקומה".

איך אפשר להנציח את ניצולי השואה ביום שאחרי שהאחרון בהם יעזוב אותנו?

"עם ישראל הוא עם הזיכרון. רק עם שיש לו מסורת שימור וזיכרון מרשימה כל כך, יכול היה לחזור לארצו גם לאחר אלפיים שנות גלות. משימתנו היא לתעד כל כוחנו וכל שניתן, וזה צריך להיות אותו הדבר, על מנת להותיר לדורות הבאים את מורשת זיכרון השואה. דווקא לממשלה הנוכחית, הפועלת בדור האחרון של ניצולי השואה, יש חובה היסטורית גדולה הרבה יותר מקודמותיה. כשרה לשוויון חברתי, אני מפנה משאבים רבים בעבור חיזוק זיכרון השואה היהודית, בארצות אירופה כמו בארצות המזרח. כך נוהג המשרד לשוויון חברתי, כך נוהגת ממשלת ישראל".

השר מתייחסת גם לאירוע בו חסיד חב"ד נקנס בהרצליה על שהפעיל דוכן להנחת תפילין. "מדינת ישראל היא מדינת היהודים, וככזו לכל יהודי יש את הזכות להציע לרעהו להניח תפילין בכל אתר ואתר. מנגד, לכל יהודי באשר הוא יש את הזכות לבחור האם ברצונו לעצור ולהניח או שמא ברצונו לסרב ולהמשיך בדרכו. זה חופש הדת והחופש מדת שמייסדי המדינה כיוונו אליו, וזו החירות שעלינו כממשלה לאפשר לאזרחי המדינה היהודית. אוי לנו, אם ייאסר על יהודי להציע לאחיו להניח תפילין בישראל. באחרונה, במהלך ביקור דיפלומטי בצ'כיה נחשפתי לחסידי חב"ד מציעים ליהודים העוברים ושבים ברחובותיה של פראג להניח תפילין. כך הדעת והשכל הישר קובעים, זה אופייה הערכי הרצוי במדינה יהודית, ועלינו כממשלת ישראל להבטיח זאת".