ספר חדש, 'איש כי יפליא' (ספריית בית אל), מגולל את סיפור חייו של הרב דוד הכהן, הנזיר, זצ"ל, מגדולי תלמידיו של הראי"ה קוק. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הילה וולברשטיין מחברת הספר המספרת על מלאכת איסוף הסיפורים והאירועים שליוו את חייו של הרב.
על המקורות מהם דלתה את סיפור חייו המפורט כל כך של הרב הנזיר היא מספרת כי נתונים רבים מאוד נלקחו מתוך כתביו של הרב הנזיר עצמו. "במשך למעלה מיובל שנים הוא כתב את זיכרונותיו. כאשר במשך מלחמת השחרור, בנו, הרב שאר ישוב, היה בשבי הירדני הרב הנזיר היה במתח גדול והלימוד היה קשה לו והוא כתב את זיכרונותיו בספרים שהוא קרא להם 'זיכרונות איש האלוקים'. זהו הבסיס המרכזי לספר שכתבתי יחד עם דברים נוספים שכתב וכתבו אודותיו וגם ראיונות עם תלמידיו".
בזיכרונות אלו מספר הרב הנזיר את קורותיו החל מימי ילדותו הצעירה ביותר, "הוא כתב זיכרונות מאז גיל שלוש ארבע וחמש והלאה לילדות ולבחרות. מאותם זיכרונות ילדות הוא התפתח והתקדם. הדברים לא התפרסמו בחייו, אלא הוא נתן הוראות מדויקות לבנו, הרב שאר ישוב, מתי יתפרסם כל חלק מהיומנים שלו". על שיקול הדעת סביב שאלת פרסומו של כל חלק אומרת וולברשטיין כי הדברים אינם ידועים.
בשיחה עמה נשאלה וולברשטיין אודות התחושה לפיה נותר הרב הנזיר בצל, אולי בשל היותו צמוד לרב קוק ולבנו הרב צבי יהודה קוק. "הדמות של הרב הנזיר היא דמות פלאית ממש, דמות לא מקובלת שלא היה כדוגמתה במאות השנים האחרונות ולא ידוע מתי תשוב להיות דמות כל כך ענקית, דמות שקשה לקלוט את עצמת הגדלות שלה. יכול להיות שדווקא הדור שלנו, דור שהמושגים המופשטים מדברים אליו, אהבת הבורא, התבוננות והתבודדות, מובנים יותר לדור הזה ואולי לכן היה עיכוב גדול בהיכרות עם הדמות שלו. אני מאמינה שהזמן שהספר יצא הוא הזמן שהקב"ה מצא כמתאימה לגילוי דמותו".
על דרך חייו הייחודית של הרב הנזיר היא מוסיפה ואומרת: "כל הרצון והכמיהה שלו הייתה להגיע לקרבת אלוקים ודבקות בקב"ה, ולכן הוא עשה הרבה מעשים שקשה לאדם הרגיל לקלוט אותם. כינו אותו 'הנזיר הירושלמי', נזיר זה דבר שלא ראינו מאות שנים, הוא לא שתה יין גם בשבת, הוא קידש על החלות, בפסח הוא קיבל הדרכה מרב קוק לשתיית מיץ תפוחים במקום ארבע כוסות, היה צמחוני, לא אכל בשר ולא נעל נעליים. הוא לא יצא מהבית ממלחמת השחרור עד שחרורה של ירושלים, כך הוא נדר, וגם כשחזרה להיות ירושלים הוא נשאר בביתו כי התרגל שלא לצאת מהבית. כשהוא היה צריך לצאת הוא קרא לשלושה תלמידי חכמים שיפרו את נדרו, כך היה לחתונת ילדיו ולחנוכת ספריית מרכז הרב. במלחמת ששת הימים הרב גורן, חתנו, ביקש להביא את הרב לכותל. הוא ידע על קיומו של הנדר הזה, והובאו שלושה תלמידי חכמים כדי להפר את הנדר וכשעלו על הקומנדקר בדרך לכותל רעייתו רצה אחריו שינעל נעלי בד כי נעלי עור לא נעל בהיותו נזיר".
הרב הנזיר היה גם איש אקדמיה, אך ה"קריירה" האקדמית שלו נגדעה בעקבות המפגש הרוחני הטעון עם הרב קוק. "הוא היה רגע לפני קבלת הדוקטורט שלו באוניברסיטה בברלין, אבל אז הוא זכה להכיר את הרב קוק, שיצא בתקופת מלחמת העולם השנייה להשתתף בכנסייה של אגודת ישראל ובעקבות מלחמת העולם הראשונה הוא נשאר הרבה שנים בגולה. בתקופה הזו הרב הנזיר, שהיה בתקופה מאוד מורכבת מבחינה נפשית אישית עם הרבה שאלות לגבי עתידו וייעודו, שמע על הרב קוק. הוא ביקש להיפגש אתו והרב קוק אמר שהוא יכול להיפגש אבל הוא מקווה שהנסיעה לא תהיה לחינם. הוא הגיע לבית הרב קוק שם למדו הרב והרב צבי יהודה הלכה. הם ישבו יחד ודיברו דברי פילוסופיה. הרב הנזיר התאכזב, כי פילוסופיה יש לו באוניברסיטה ומהרב הוא חיפש משהו אחר. ביומנו הוא מספר איך בלילה האחרון שמע את הרב קוק שר את שיר העקדה בקול שמימי ועליון ובאותו רגע "מצאתי לי רב", כתב, ומאז נדבק ברב קוק ונותר קשור אליו. הוא החליט להפסיק את הדוקטורט ולהתעמק בלימודיי הקודש".
עם זאת "ספריו הם פילוסופיה עמוקה שמתבססת על דברי קנט ואחרים", מציינת וולברשטיין.
בדבריה מעירה ומציינת וולברשטיין כי הרב הנזיר לא עסק בנזירות מטעמי סיגוף. "לרב הנזיר היה חשוב מאוד גם היופי. הבית שלו היה כגן פורח, בית פשוט בשכונת גאולה בירושלים אבל בית מלא חיים. הוא לא נדר לקבל נזירות אלא להתעלות, לזכות ולשמוע את דבר ה'. מאז ימי הבית הראשון אין לנו נבואה אבל ידוע שבעזרת ה' עם תחילת הגאולה כל מה שהיה בעבר יחזור ויהיה, וזו בעצם הייתה התקווה שלו. לכן כל מה שעשה לא נבע מדכדוך וסיגוף, אלא מתוך חיות ורצון לקרבת אלוקים. מתוך זה הוא נהג בכל אותם מנהגים שקשה להבין אותם, כמו תעניות דיבור שנבעו מרצון לשתיקה והתכנסות פנימית לקליטת התורה הגדולה והעיסוק בקודש. הרב קוק היה אומר עליו שבשתיקה אפשר לומר יותר מאשר מילים".
על התקופה בה החליט הרב הנזיר לקבל על עצמו נזירות היא מספרת כי הדברים התרחשו "בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא נעצר על ידי הגרמנים במחנה מעצר כי הוא היה נתין רוסי. שם הוא הכיר את הרב סנדומיר שהכניס אותו לתורת הקבלה".