חתן לשנה אחת - סיפור לשבת

רבי שרגא פייבל פרנק היה בעל נכסים רבים וברכת שמיים שרתה בכל מעשי ידיו.

עודד מזרחי , כ"ג באלול תשע"ז

חתן לשנה אחת - סיפור לשבת-ערוץ 7
סיפור לשבת
צילום: Mendy Hechtman/FLASH90

בחלק מדירותיו המיועדות להשכרה שיכן עניים וגבה מהם סכום מועט, ומחשש פן יצערם בעת הגבייה דאג להעביר להם בחשאי את הסכום הנדרש.

שמו יצא למרחוק לא רק בגלל חסדיו המופלגים, אלא גם בגלל יראת השמיים שלו. חלומו הגדול היה לחתן את בנותיו רק עם בחורים גדולים בתורה. אבל הוא לא זכה לכך בחייו. בגיל ארבעים וחמש בלבד הלך לבית עולמו.

גיסו, הרב זבולון בריט, רבה של העיירה הליטאית פלונגיאן, נטל על עצמו את משימת שידוך בנותיו. הוא חיתן את הבת הבכירה עם הרב משה מרדכי אפשטיין. כאשר הגיעה הבת השנייה ביילה הינדה לפרקה, ביקש למצוא גם בשבילה עילוי בתורה ונסע לוולוז'ין. לאחר ששטח את בקשתו בפני רבי חיים סולובייצ'יק ורבי נפתלי צבי יהודה - הנצי"ב מוולוז'ין, הם הציעו פה אחד את ר' איסר זלמן מלצר.

מצבו הכספי של ר' איסר היה בכי רע, אך הדבר לא נודע. לאחר האירוסין למד בראדין במשך תקופה, שם שכרה לו הישיבה חדר שהיה חלק מדירתו של רפתן שנקלע לקשיים כלכליים. בגלל מצוקתו החליט אותו רפתן לעבוד עם עורות שוורים שנשחטו. הוא שטחם ועיבדם כדי למוכרם. לצורך כך פרס את העורות על סף חלונו של ר' איסר, ולאחר שיבשו נהג לאכסנם בחדרו. הריחות היו נוראים והזיקו לבריאותו של הארוס, שהתאמץ לשקוד על לימודו, אולם הוא חשש לספר זאת להנהלת הישיבה פן יבולע לרפתן והוא יפסיד את מחייתו, והעדיף לסבול בשתיקה.

ר' איסר סבל מחולשה כללית, ואם לא די בכך לקה בשחפת עד שהוכרח לחזור לביתו. חייו היו נתונים בסכנה, מיום ליום החמיר מצבו ולא נראה פתרון באופק. לאחר מכן פרצה בעיירתו שריפה שפגעה גם בביתו, והוא פונה לחדר של איכר שנשכר בעבורו על ידי אנשי חסד. האיכר דאג לו לחלב מדי יום והאוויר המבריא הקל מעט על סבלו, אבל מחלתו נותרה בעינה.

ר' איסר שלח איגרת למשפחת פרנק, משפחת כלתו, והודיע להם אודות מחלתו בכותבו כי הם רשאים לבטל את השידוך ולא תהיה שום קפידה מצדו. כאשר נתקבל מכתבו השיבו לו מיד כי יבוא לקובנה, שיש בה רופאים מעולים, ואולי ימצא מזור. ר' איסר קיבל את המכתב ונסע לקובנה, שם טופל אצל הרופאים על חשבון משפחת פרנק, ובעצתם נשלח להבראה במקום נופש.

בינתיים ניסו לדבר על לב הנערה שתבטל את השידוך עם הבחור החולני. בתחילה היא סירבה בתוקף, אבל כאשר גברו הלחצים הלכה אל הרופאים שטיפלו בו לשאול אם חתנה יוכל להאריך ימים במצבו. הרופאים השיבו לה כי להערכתם יוכל לחיות שנה אחת לכל היותר.

כששמעה זאת הנערה אמרה לבני משפחתה כי זו זכות בעבורה לחיות עם תלמיד חכם כזה במשך שנה תמימה, והוסיפה כי תטפל בו במסירות, ובעזרת השם יאריך ימים בטוב ובנעימים.

בני המשפחה המשיכו ללחוץ על הנערה ולדבר על ליבה וטענו כי היא יכולה לזכות בבן תורה מצוין ובריא בגופו. הם הפצירו בה מאוד, עד שהחליטה לגשת אל רבי ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, כדי לשאול בעצתו.

היא נסעה לראדין ושטחה בפני החפץ חיים את העניין. כאשר רבי ישראל מאיר שמע על מצבו של החתן, אמר לה משפט אחד: "יש אנשים בריאים ויש אנשים שמאריכים ימים".

היא הבינה כי יש אנשים שבריאים כעת, אך לא מובטח להם שיאריכו ימים, ולעומת זאת יש כאלה שמאריכים ימים למרות שאינם בריאים.

המילים שיצאו מפי החפץ חיים גרמו לנערה לשוב לביתה ולעמוד על דעתה באיתנות, למרות התנגדותם הנחרצת של בני משפחתה.

בסופו של דבר נישאו ר' איסר זלמן מלצר וביילה הינדה. לאחר הנישואין התמנה הרב מלצר לראש ישיבת סלבודקה ולאחר מכן שימש כעשרים שנה כרבה של העיר סלוצק. לאחר מכן עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת 'עץ חיים'. הרב מלצר חיבר שבעה חיבורים גדולים בשם 'אבן האזל' על הרמב"ם. אשתו, הרבנית המלומדת ביילה הינדה, העתיקה בכתב ידה את כל הכתבים למוסרם לדפוס, והתעסקה בכל עבודת ההדפסה וההפצה. הרב עסק בהוראה ובצורכי ציבור, זכה לבנים וחתנים גדולי תורה והעמיד תלמידים, חלקם חרדים וחלקם דתיים לאומיים, שהיו לגדולי הדור. בי' בכסלו תשי"ד, בהיותו בן שמונים ושלוש, הלך לעולמו.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:orchozer@gmail.com