עו"ד אלעד מן:הרגולטור ממלא את תפקידו

הצעדים הרגולטוריים נגד ערוץ 20 – פיקוח ראוי או אכיפה סלקטיבית?

נעמה בן-חיים , כ"ג באלול תשע"ז

עו"ד אלעד מן:הרגולטור ממלא את תפקידו-ערוץ 7
עו"ד אלעד מן
צילום: יובל טבול

נתחיל הפעם במקום שבו ראוי להתחיל דיונים - בעובדות. ערוץ 20 אינו עומד לכאורה בתנאי הרישיון שניתן לו בכל הנוגע לתמהיל תוכן השידורים. החריגות מתנאי הרישיון אינן רגעיות, זניחות או פעוטות, אלא הן נמשכות, נרחבות ומשמעותיות. גם התבטאויות של קברניטי הערוץ לאורך תקופת הפעלתו, מעלות את התהייה והחשש שכבר מימיו הראשונים לא הייתה כוונה להפעילו בהתאם לתנאי הרישיון שניתנו לו והוראות המכרז שאליו ניגשו מפעיליו.

במציאות כזו, תפקידו של הרגולטור הייעודי לפעול ולוודא שתנאי הרישיון נשמרים ואין מהם חריגות משמעותיות. מדובר בפעולות שהן בגדר הגנת צרכן התקשורת ושמירה על האינטרס הציבורי ולאו דווקא כפי שמציגים אותן, כהתאכזרות צינית לחופש הביטוי והעיתונות על רקע בלתי ענייני. רגולטור שלא פועל לאכיפת כללי הרגולציה מעת שנקבעה מסגרת האסדרה, הוא רגולטור שמועל בתפקידו הציבורי. אומנם אכיפה צריכה להיות מידתית, עניינית ושוויונית, ואין ספק כי רגולטורים בתחום התקשורת חטאו לא פעם ברפיון וסלקטיביות. אלא שטיעון לפיו כישלון או מחדל של הרגולטור כלפי מפוקחים מסוימים צריך בהכרח להתיר הפרות מצד מפוקחים אחרים, הוא טיעון פגום ומסוכן.

ערוץ ייעודי למורשת ישראל הוא ערוץ שיש בו כדי למלא צורך בתוכן מסוים שאופיין כבעל עניין וחשיבות ציבורית, על ידי מי שהחליט על הענקת רישיון להפעלתו. הכוונה הייתה להעניק לציבור ערוץ שיעסוק בתכנים אלו. ככל שחפצו בעליו ומוביליו של הערוץ הזה ברישיון כללי לשידור מסחרי, יכלו להגיש בקשה כזו לרשות השנייה ולעמוד בתנאי רישיון השידורים הכללי המוסדר בחוק הרשות השנייה, על החובות הרגולטוריים שנקבעו שם בעניינים שונים. הסיבה שבחרו לא לעשות כך אלא למצוא לעצמם מסלול פעולה עוקף רגולציה, אינה קשורה בהכרח להגנה על חופש הביטוי, אלא אולי לשמירה על עיקרון ישראלי חשוב אחר, זכות הקומבינה.

עו"ד אלעד מן

יו"ר 'העין השביעית', מומחה ברגולציית תקשורת