החידוד הלאומי

הוועידה שערכו השבוע אנשי האיחוד הלאומי נראתה ונשמעה כמו הצהרת כוונות ברורה

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ג באלול תשע"ז

החידוד הלאומי          -ערוץ 7
100 מתוך 500 המשתתפים היו נציגי הבית היהודי. ועידת האיחוד הלאומי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הוועידה שערכו השבוע אנשי האיחוד הלאומי נראתה ונשמעה כמו הצהרת כוונות ברורה, שמפלגת האיחוד הלאומי כאן ולא הולכת להיעלם בתוך הבית היהודי.

ייתכן שראשי המפלגה יכחישו שזו הייתה מטרתם, אבל קשה היה לפרשה אחרת את מה שהיה שם.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' למשל מסתייג מהניסיונות לתייג את הוועידה כאתגור של הבית היהודי. "האיחוד הלאומי זו מפלגה שקיימת עשרים שנה, ומבחינה מסוימת היא קיימת אפילו לפני הבית היהודי בגירסה הנוכחית שלו. פעילי הבית היהודי מבינים שאנחנו מפלגות אחיות שצריכות להמשיך להיות ביחד. זאת לא ועידה ראשונה שלנו. בוועידה הקודמת השר בנט אפילו נאם, וחבל לי שהפעם הוא לא הגיע כי היינו שמחים לשמוע את דבריו. כל חברי הבית היהודי קיבלו הזמנה מסודרת, אני חבר טוב של כולם ומאוד רצינו שהם יבואו".

בפועל הח"כ היחיד מהבית היהודי שנכח באירוע היה, באופן לא מפתיע, מוטי יוגב. ח"כ אחר הסביר שהתכוון אף הוא להשתתף, אך היו לו התחייבויות קודמות. אולם יוגב לא היה הנציג היחיד של המפלגה בוועידה. לאירוע הוזמנו נציגים של הבית היהודי מכל רחבי הארץ, ורבים גם טרחו והגיעו. ההערכות הן שמתוך כ‑500 המשתתפים, לא פחות מ‑100 היו נציגים בכירים יותר או פחות של הבית היהודי. חדי העין שמו לב גם לנוכחותם של לא מעט מעסקניו המוכרים של המגזר הדתי-לאומי.

"אנחנו מאוד רוצים את ההליכה ביחד, אבל לא מוכנים לבטל את עצמנו", מסביר סמוטריץ' את המצב כפי שהוא רואה אותו. "נפתלי רוצה שניטמע במפלגה שלו, בחוקה שלו ובתנאים שלו. אנחנו מעוניינים לשבת בחדר, להגיע לסיכומים וללכת ביחד, אבל לא בדרך של היעלמות מהמפה. פנינו להמשך השותפות הזאת כדי להביא למיקסום ההישגים הפוליטיים. אנחנו לאורך כל התקופה האחרונה אומרים את זה, פועלים בכיוון הזה ורוצים את זה. אני מקווה ומתפלל שגם נפתלי ירצה את זה, ואם לא - יכול להיות שהציבור יצטרך לכפות עליו".

בהצגת תוכנית מדינית של האיחוד הלאומי אין ניסיון בידול או אמירה?

"בוודאי שיש לנו אמירה. אני עובד על התוכנית הזאת כבר חצי שנה. אחרי סידרה של דיונים היא אושרה במרכז שלנו, וזו התוכנית היחידה במפה הפוליטית שלא מוכנה לוותר על שטחי ארץ ישראל. זו אחת מההצדקות של האיחוד הלאומי, להוביל בעניין הזה, כמו גם בענייני דת ומדינה. זה הרי לא סוד שאנחנו הובלנו את המאבק לביטול מתווה הכותל, ואנחנו מובילים את המאבק על קדושתה של השבת".

אז למה לא להגיע כבר עכשיו להסכמות במקום לחדד את השונה?

"המכנה המשותף בינינו ובין הבית היהודי גדול מאוד. בסופו של דבר אנחנו יכולים וצריכים להיות בבית אחד שעל הדלת שלו יש שלט שעליו כתוב 'משפחת הציונות הדתית'. זו משפחה גדולה ורחבה, ולגיטימי שהעמדות יהיו רחבות. להערכתי יש אפשרות אחת בלבד שזה לא יקרה, וזה אם נפתלי יחליט להפוך את המפלגה לציונית אך לא ציונית דתית. זה התרחיש היחידי שלא נלך ביחד. מפלגה ציונית דתית זה לא סותר את האפשרות לפתוח את הדלתות גם לאחרים. איילת שקד למשל לא דתית, אבל עושה עבודה מצוינת ואפשר להביא עוד כמותה, ובתנאי שהשלט על הדלת נותר 'מפלגה ציונית דתית' שמחויבת לציבור הזה".

מזכ"ל הבית היהודי ניר אורבך הביט בוועידת האיחוד הלאומי מהצד. הוא לא נכח במקום, אך הוא דווקא הרגיש שיש כאן עניין של הצגת והדגשת השונה. "זו לא הייתה הוועידה שלנו אלא של האיחוד הלאומי. כרגע המהלך של האיחוד הלאומי הוא בעיקר כדי לחדד עמדות, להראות לכאורה את ההבדלים בין האיחוד הלאומי לבית היהודי, וברגע שבחרו בזה אין טעם לבלבל ולערבב. בעוד שבועיים אנחנו מקיימים את הוועידה הרעיונית שלנו עם סוגיות הליבה של הציונות הדתית, ולכן אני לא חושב שהיינו צריכים לבוא", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע'.

בסופו של דבר ברמת השטח, הייתה בוועידה נציגות לבית היהודי.

"הייתה פנייה של בצלאל לראשי סניפים ופעילים נוספים, וכשאני נשאלתי על ידי חברים אם ללכת לשם או לא, אמרתי שבוודאי שאפשר ללכת, במיוחד אם מדובר בפעילי שטח. אנחנו חברים וקיוויתי שהוועידה שלהם תצליח, אבל היה מדובר בהיערכות לקראת התקופה הבאה - והאיחוד הלאומי החל בקו מסוים של יצירת בידול רעיוני, ומהרגע שהם בחרו בכך אז מדובר בשתי מפלגות אחיות, וכל אחת עושה ועידה משלה".

בשנה שעברה נטלתם חלק משמעותי יותר בוועידה של האיחוד הלאומי. מה השתנה מבחינתך?

"בשנה שעברה האקלים הפוליטי היה אחר, ההתנהלות הייתה אחרת. עברה שנה שבכל הזדמנות שבה הם היו יכולים, הם הדגישו שהם משהו אחר. אני חושב שהשתתפות שלנו הייתה עלולה להתפרש בצורה לא נכונה, ולכן היא לא הייתה נדרשת. אני גם עדיין מקווה שאורי ובצלאל יבואו לוועידה שלנו", הוא אומר.

נראה שהחיכוך הנוכחי בקרב המוחות בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי מאחורינו, אך המערכה טרם הגיעה לסיומה. במבט מהצד אפשר להבין על מה הוויכוח, אבל קשה לקבל את חוסר יכולתם של הצדדים לשבת בחדר אחד עד שיצא עשן לבן ותושג נוסחת השיתוף המיוחלת. המשחק המתמשך הזה בסוגיית הכן או לא רצים ביחד, צריך להגיע כבר לידי הכרעה. אחרת גם הציבור עלול לאבד עניין בשאלה המהותית הזאת, של איחוד כל הציונות הדתית תחת מסגרת פוליטית אחת.

ניצחון תיירותי

הביקור של בנימין נתניהו בדרום אמריקה הוא בעל חשיבות היסטורית. ראש ממשלה ישראלי מעולם לא יצא למסע כזה, ואם נתעלה לרגע מעל הטיעונים שנתניהו מעוניין להתרחק מהארץ בגלל החקירות, מדובר בניסיון משמעותי נוסף לפרוץ את גבולות הגזרה של ישראל.

הביקורים הללו בסופו של דבר משיגים את מטרתם. כך למשל קרה השבוע עם הבקשה הפלשתינית להצטרף לארגון התיירות של האו"ם. כל הסיכויים היו נגד ישראל. נתוני הפתיחה היו גרועים במיוחד, בוודאי לאור העובדה שבאחרונה פרסם הארגון דו"ח שבו הוא קובע כי הרשות הפלשתינית נרשמה כמדינה הצומחת ביותר בעולם מבחינה תיירותית, ובארגון זיהו עלייה של 57.8 אחוזים במספר התיירים שביקרו בה. אגב, בישראל זיהה הארגון עלייה של 25.1 אחוזים בתיירות.

הפלשתינים עושים בשנים האחרונות מאמצים כבירים להילחם בישראל בזירת האו"ם, בין היתר באמצעות חברות בארגונים שונים, במטרה לפגוע בישראל באמצעותם. אחד המקרים הבולטים הוא הצטרפות הרשות לארגון התרבות של האו"ם, אונסק"ו, שבו מתקבלות מדי שנה החלטות אנטי-ישראליות, שמקורן בפלשתינים ובתומכיהם.

ערב ההצבעה הרגישו במשרד החוץ שהפעם, חרף מאמצים דיפלומטיים עצומים כולל הפעלת מכבש לחצים אמריקני, ישראל הולכת להפסיד, והפלשתינים יתקבלו לארגון. פקיד בכיר במשרד החוץ אמר לנו ביום שני בערב כי "נראה שהסיכויים שההחלטה תרד מהפרק נמוכים מאוד. למרבה הצער אנו צפויים לראות הפסד ישראלי בהצבעה הזאת". למרות הפסימיות הלחץ נגד ההחלטה נמשך, ואפילו ראש הממשלה התערב מארגנטינה והזכיר כנראה את מה שהיה צריך להזכיר למי שהיה צריך.

לכן כשמזכירות ארגון התיירות של האו"ם הודיעה כי הבקשה הפלשתינית תידחה לדיון הבא של הארגון שיתקיים בעוד כשנתיים, בירושלים קפצו משמחה. מדובר כאן בהישג יוצא דופן. הצבעה שכל הסימנים הראו שישראל עומדת להפסיד בה ירדה מעל סדר היום.

אז יש ביקורת על נתניהו שיוצא לא מעט לחו"ל כראש ממשלה, ויש ניסיונות להצמיד הכול לחקירות. אבל ברגע האמת, מתברר שהשינוי במוסדות הבינלאומיים שישראל לוחצת בכיוונו בהובלת ראש הממשלה, עשה את שלו.

שדולה מקסיקנית

ובעוד ראש הממשלה מבקר באמריקה הלטינית, מתברר שבמקסיקו כבר יש מי שמקדם את הנושאים הישראליים. יו"ר מפלגת PES המקומית, מפלגת ימין לא גדולה במיוחד, ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. השבוע, במקביל לביקורו של נתניהו, הוקמה במקסיקו שדולה שתפעל בין השאר לחיזוק קשרי המסחר בין המדינה הלטינית לאזורי התעשייה ביו"ש, כתשובה לתנועת החרם והדה לגיטימציה שנעשית למדינת ישראל.

בעקבות המהלך של מפלגת PES יש רוח גבית ממדינות אמריקה הלטינית, וכ‑120 חברי פרלמנט ממדינות אמריקה הלטינית חתמו על שיתוף פעולה עם ארגון 'פרלמנט למען ישראל', שהקמת שדולות למען יו"ש היא חלק מפעילותו. מדובר בעוד הישג להסברה הישראלית, שכן מקסיקו נחשבת למדינה שתומכת בדרך כלל בפלשתינים.

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, מסביר כי "אי אפשר לזלזל בחשיבותה של אמריקה הלטינית, שמצטרפת היום לעמים הנאורים הנלחמים באנטישמיות ובדה לגיטימציה שנעשית בעולם לישראל בכלל וליו"ש בפרט".

ראש הממשלה בנימין נתניהו שאף בביקורו ליותר משדולה. נתניהו היה רוצה לראות את האצבע המקסיקנית באו"ם תומכת בישראל, ואת המסר הזה הוא העביר לא רק במקסיקו אלא גם בארגנטינה, שאינה נחשבת תומכת או אוהדת של מדינת ישראל. את הפירות הוא לא מצפה לקצור מיד, אבל את הזרעים הוא זורע, בתקווה שינבטו ברגע הנכון.

לתגובות: nitsan@besheva.co.il