גברי בנאי
גברי בנאיPhoto by Hadas Parush/Flash90

כוכב "הגשש החיוור" גברי בנאי התבטא בימים האחרונים נגד מפעל ההתיישבות בישראל וטען כי מדובר בשטח כבוש ועל כן לא יסכים להופיע שם.

"אנחנו לא מופיעים בשטחים. לא חשוב המרחק, אני לשטחים לא נכנס. אפילו לא לעיר העתיקה של ירושלים. ולמה? אני לא הולך למקומות שבהם לא אוהבים אותי. והערבים לא אוהבים אותי בצדק. כי אנחנו כובשים. בשום מקום בעולם לא אוהבים את הכובש. אז אני לא שם”.

בראיון ל''מעריב'' אמר בנאי כי ''בשביל שלום הייתי מוכן להחזיר אפילו את ירושלים המזרחית".

חיפוש ברשת מעלה כי בנאי עצמו מחזיק בית בכפר האמנים עין הוד. באתר אינטרנט של היישוב אין זכר לעברו ההיסטורי של המקום, "הכפר שוכן על שלוחה של הר הכרמל, מוקף מטעי עצי זית עתיקים וצופה אל הים התיכון.

''כל אלה הופכים את הכפר לסביבה ציורית מלאת אווירה שאין כמוה מתאימה לאכלס קהילה של אמנים. לא לחינם הפך הכפר לאבן שואבת לרבים מכל קצות הארץ ומחוצה לה הבאים להתבשם במראות הנוף היפים וליהנות מההיצע האמנותי של הגלריות וסדנאות האמנים של עין הוד".

אתר ויקיפדיה מגלה כי "במקום התקיים כפר ערבי בשם 'עין חוד', שתושביו הערביים ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

''לאחר המלחמה, הופקעו האדמות והבתים וחלק מהתושבים הערביים הקימו בסמוך כפר באותו השם - עין חוד. הממשלה הביאה למקום עולים מאלג'יריה, שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב צרופה. ב-1953 התיישבו בבתים קבוצת אמנים, ובהם מרסל ינקו והקימו כפר אמנים".

ארגון השמאל הקיצוני "זוכרות" יכול אף הוא לסייע לבנאי על מיקומו של ביתו, "עין חודֿ הוא ככל הנראה אחד מהכפרים מדרום לחיפה שנכבשו במבצע שנערך בעשרת הימים שבין שתי ההפוגות של המלחמה. אם כך, הוא נפל לידי כוחות ישראלים ב-15 ביולי 1948 במבצע שיחודו בהשתתפות כוחות ימיים, שסייעו לכוחות התוקפים הקרקעיים באמצעות ירי והפגזות על הכפרים, לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות'.

''יתכן שהתושבים סבלו מגורל דומה לזה של תושבי אל-טירה הסמוך, שגורשו דרומה או נשלחו למחנות שבויי מלחמה, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס", אמרו בארגון השמאל הקיצוני.