תקציר הלכות לקניית ארבעת המינים.
מאת הרב משה הררי.
ירושלים, תשע"ח. 32 עמ'
מאות העמודים בכרך ההוא מלאים וגדושים, אך לא כל כך מעשי ללכת איתם לשוק ארבעת המינים ולהכריע בעזרתם איזה לולב או איזה אתרוג כשרים, מהודרים, מאוד מהודרים, או אולי ח"ו אין תוכם כברם והם אפילו בחשש פסולים. את ספריו מוכר המחבר בפחות ממחיר הקרן, וכאן הכין הרב הררי, עם כל הלב, הפתעה לציבור: חוברת בת ל"ב עמודים צבעוניים, עם עשרות תרשימים תלת-ממדיים, ובהם תקציר הלכות ארבעת המינים כמדריך לקונה, ומי יודע, אולי גם כמדריך למוכר – בהפצה חינם, לא ייאמן. ההפניות הרבות בחוברת מפנות כמובן לספר הגדול, והתועלת שבה לא תסולא בפז.
***
חידוֹתוֹרה.
רחמים מלמד-כהן.
ירושלים, תשע"ז. 209 עמ'
(02-5664713)
איש הפלא עושה זאת שוב: לקראת הגיעוֹ לגבורות בימים אלו, מוציא לאור ד"ר רחמים מלמד ספר חדש ובו חידות כסדר פרשות השבוע וההפטרות, לתועלת בירורי עניינים בפרשה - ולא פחות מזה לצורך יצירת הנאה משפחתית משובחת ומשותפת סביב שולחן השבת.
היה מקום לשבח את רבי רחמים על חריצותו המופלגת והספקיו גם אם הימים היו עוברים אצלו כתיקונם. כעשרים ספרים ועוד מיזמים שונים הספיק להכין בשנים האחרונות, אבל כאשר כבר עשרים שנה הוא מוטל במיטתו ומשותק בכל גופו כאשר רק מוחו ועיניו מגיבים ופעילים. ובכל זאת הוא מחדש בטובו בכל כמה חודשים ספר פרוזה או עיון, ספר שירה או חידונים וגם לוחות שנה מעוצבים, מנהל אתר פעיל וקשרים בדוא"ל עם חצי המדינה – נדמה שאנחנו כבר עוברים מהפיזי למטאפיזי, לסיפור אגדה. אם האיש לא היה קיים מול עינינו ברחוב רמב"ן 18 בשכונת רחביה בירושלים, לא היינו מאמינים שהוא יכול היה להיות קיים.
בסרטון שזכה לפרסום רב, ניסה בראשית מחלתו פרופ' רכס, מומחה לאתיקה, לשכנע אותו להסכים שיפסיקו את חייו "חסרי הטעם", כשרחמים מתנגד לכך בתוקף. האם פעילותו הנמרצת בשנות מחלתו שכנעה את פרופ' רכס שהחיים הם ערך אינסופי ובלתי מדיד? מסופקני. נאחל עוד שנים רבות וטובות ופוריות לרבי רחמים היקר.
***
לוח דבר בעתו ה'תשע"ח.
הרב מרדכי גנוט. 1775 עמ'
(03-6111101)
שוב, בעתו ובזמנו, מופיע הלוח המיוחד הזה, שהכול בו – הלכות ומסורות, מנהגים ותזכורות, ימי זיכרון ומאורעות העבר, תקציר הלכות המקדש דבר יום ביומו ועדכוני מערכות השמיים, פשוט הכול. כבר אי אפשר לקרוא לו "ספר כיס" כאשר הוא מתקרב לאלפיים עמודים, אבל עדיין אפשר להכניסו לתיק הטלית למשל, או לאפסנו בנוחות בתא שבבית הכנסת או על שולחן הלימוד, וגם אם לא מקיימים כל יום את כל הכתוב בו לפי מנהגי כל העדות – לפחות יודעים שמשהו חשוב אירע היום לפני X שנים, ומה נוהגת בעקבות זה קהילה פלונית, והיום כולו נראה אחר.
תיקון חשוב עשה העורך בכרך זה, והוא הכנסת ימי הזיכרון גם של כמה רבנים משלנו שחסרו בכרכים הקודמים, כמו הרצי"ה זצ"ל בפורים ועוד, ולאו מילתא זוטרתא היא ללוח שרוצה לרצות את כולם.
לתגובות: [email protected]