בכל שנה מקיימת ישיבת 'מרכז הרב' את אירוע ההקפות השניות בבית הרב קוק שבירושלים, אירוע שאליו מגיעים המונים מכל רחבי הארץ. האם השנה צפויים שיבושים בקיומו של האירוע?
על פי הספסלים והציוד שהונח בפתח הקומה השנייה בבית הרב כדי לחסום את הכניסה למקום בהחלט יתכן שכן.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר בית הרב, הרב יוחנן פריד, שתיאר את האירוע האחרון כפרק קטן בסאגה הנמשכת מאז השבוע בו נפטר הראי"ה קוק זצ"ל ועד ימינו אלה.
"אנשי הועד הכללי, נאמני הקדש בקומה הראשונה, הקדש דוד רייס, טוענים שהנדבן קנה את הזכות לבניית הקומה השנייה בשביל בית הרב, ושבית הרב שייך לרב קוק ולכן תוך כדי השבעה או מיד אחריה הרב צבי יהודה ומשפחתו צריכים לעזוב את המקום. מאז ועד היום יש ויכוח משמעותי מבחינה כספית. הטענה שלהם התרככה מעט לאחרונה. בעבר דיברו על פינוי או סגירה ובשנים האחרונות תובעים תשלום שכר דירה מתוך הכרה בבעלותם על המקום".
"הנושא נדון בכמה ערכאות. הערכאה האחרונה הייתה בבית הדין האזורי בירושלים, שם נפסק שיתקיים מוסד-על לתיאום רוח המקום, אבל העמותה 'וזאת לראיה', שמפעילה את בית הרב, תמשיך לפעול ולא דובר עוד על היחסים בין העמותות, תקום ועדה ותקבע את הצרכים השונים".
שלב זה היה אמור להיות מקובל על אנשי בית הרב, ואולם "הועד הכללי הגיש ערעור לבית הדין הגדול שפסק שלא כך, והפך את הקערה על פיה ולפיה הגורם הקובע הוא הוועד הכללי ותוקם ועדה ששניים מהם מהוועד ואחד מאנשי 'וזאת לראיה' והם שיקבעו את שכר הדירה וכו', אבל התברר שפסק הדין הזה פסול ולא תקף משום שהפוסק, הרב שרמן, שהיה אב בית הדין הגדול, כתב את הפסק אחרי שיצא לגמלאות ולכן נפסל פסק הדין הזה ונשאר המצב כפי שהיה קודם לכן".
הסאגה נמשכת כיוון שפסק הדין הרבני צריך לקבל אישור מבית המשפט המחוזי כדי לקבל תוקף חוקי, "בית המשפט המחוזי התבקש לאשר פסק הדין, הוא אכן אישר אבל אמרו שיש אפשרות לערער אבל אין בפני מי לערער כי אין גורם שנכנס לעניין למעט בג"ץ שלא הוכנס לעניין. כך המצב הוא שיש אישור לפסק הדין האזורי אבל מצד השני יש להם אפשרות להגיש ערעור על הפסק הזה".
כדי להבהיר את הדברים מסביר הרב פריד: "יש מושג משפטי של בקשת רשות ערעור, ניתן לערער על פסק דין גם ללא סמכות ערעור. במקרה זה הסמכות היחידה היא הבג"ץ שעד כה לא הוכנס לעניין כי לא הוגשה בפניו בקשה, אבל יש אפשרות לערוך בוררות לבירור העניין עד תומו, ואנחנו מעוניינים בכך, לבדוק את העניין עד תומו".
אם כן, כיצד כל הסאגה המשפטית הזו מגיעה לחסימת דלת הכניסה לקומה הראשונה? "הוועד הכללי החליט שבמקום להתעסק בענייני משפט וסדרי שלטון הוא יעשה מעשים. המעשה הראשון היה פינוי הדיירים ולהקים במקום ישיבה לבעלי תשובה. הוצאו משם הצייר שהגיע בברכת הרבי מלובביץ' ואישה שעסקה בריפוי על פי ההלכה. התלמידים שם אינם מהדגם המקובל של תלמידי ישיבה", אומר הרב פריד ומקפיד להתבטא בעדינות כשהוא ממשיך ומספר.
"הם עוסקים בנושאים נוספים כמו גידול שפנים ו"תרגילים מוסיקאליים", בטקס שקיימנו עם נשיא המדינה הם פתחו רמקולים כמו באיצטדיון טדי כדי להפריע. בין שאר ההפרעות כבר לפני שנה הם חסמו את הכניסה לבית הרב מכיוון החצר, הכיוון שממנו נכנסו הגברים. השער נפתח בכוח על ידינו לפני ההקפות של שנה שעברה, ניסרנו את המנעול ופרצנו את השער וגם היום זו המציאות".
הרב פריד מבהיר כי אנשי בית הרב ממשיכים להיות מעוניינים בהבנה ובהסכמה, אך אם לא תהיה הסכמה שכזו ייאלצו אנשי המקום לפרוץ את הכניסה בכוח על מנת לאפשר לרבנים ולחוגגים, בהם אישים חשובים, להגיע לאירוע ההקפות כמדי שנה בשנה.
כשנשאל אם יתכן ואנשי בית הרב "עדינים מדי" בתגובתם ואולי היחס הנכון הוא 'עם עיקש תתעקש'? הוא משיב ואומר: "ברור שאנחנו עדינים ומנומסים. הביטויים שקיבלנו מהתלמידים ומעורכי הדין זו לא השפה ולא השיטה של אנשי בית הרב".