מפקד חטיבת יהודה, אל"מ איציק כהן, מסביר בראיון לערוץ 7 כיצד פועלת החטיבה להפחתת מספר אירועי הטרור בגזרה, לאור הנתונים המצביעים על ירידה משמעותית בכמות הפיגועים בשטח הרחב בו פועלים לוחמי החטיבה.
"מדובר במגוון רחב של פעולות שהחטיבה מבצעת, שמשנות את פני המרחב", אומר אל"מ כהן ומונה חמש סיבות שלדעתו יוצרות את השינוי.
"הפעילות הראשונה היא לייצר עומק בהגנה. אי אפשר להגן על יישוב מתוך יישוב אלא יש לייצר עומק, וזה אחד העקרונות שאנחנו מנסים לדבוק בהם כל הזמן וזה מייצר דיבידנדים. כלומר, כשהמחבל רוצה לצאת לעשות פיגוע הוא פוגש את חיילי צה"ל בשטח שלו - ולא ליד בתי התושבים שלנו".
יש לנו 42 אירועים במהלך החודשים האחרונים של פלסטינים שנתפסו עם סכינים ולא ביצענו עליהם ירי של כדור אחד. זה דבר מאוד משמעותי
"הדבר השני הוא היכולת שלנו לבצע פעילות מדוייקת - כי אני יכול לעשות פעילות עומק ולפגוע בתושבים פלסטינים חפים מפשע - אבל אני לא מושך לשם. אנחנו מבינים שצריך להסתכל על האוכלוסייה הפלסטינית בצורה מדוייקת וחכמה.
''לא כולם רוצים לקום ולפגוע באזרחים שלנו. הדיוק הזה בא לידי ביטוי ביכולת מודיעינית טובה וביכולת לפעול באופן חכם. כשאני פועל בצד הפלסטיני אני לא רוצה ליצור מגבלה אלא לפעול באופן חכם".
גם ההתמודדות עם טרור הסכינאים שינתה משמעותית את פעילות החטיבה. הדבר השלישי שמציין המח''ט הוא המעבר מחסמים למעברים.
"כשאני הייתי מג"ד ב-2009 בחברון, עד לאירועי 'גודל השעה' במקומות שהפלסטינים נכנסו ליישוב היהודי, היו מכולות שבהם ישבו שני לוחמים. הפלסטיני הגיע ואמרנו לו אם הוא רשאי להיכנס או לא. אחרי אירועי 'גודל השעה' ותופעת הסכינאות, אותו פלסטיני שהגיע למכולה ופגש לוחם - שלף עליו סכין.
''אנחנו רוצים לעבור מעולם החסמים לעולם המעברים והיום כל המעברים ליישוב היהודי בחברון הם מעברים חכמים, שמאפשרים לנו לבדוק את הפלסטיני מבלי שהוא יכול להגיע למגע פיזי עם הלוחם, נשמרת הפרטיות שלו בתוך חדר סגור, ואם הוא שולף סכין או עושה צעד מחשיד, החייל לוחץ על כפתור והדלתות בחדר ננעלות".
"בעבר, המחבל שלף סכין על החייל מטווח אפס והחייל נאלץ לבצע ירי כדי לנטרל אותו - והניטרול יצר הזדהות ורצון לחזור על המעשה הזה. בעקבות המעבר למעברים, יש לנו 42 אירועים במהלך החודשים האחרונים של פלסטינים שנתפסו עם סכינים ולא ביצענו עליהם ירי של כדור אחד. זה דבר מאוד משמעותי", מוסיף אל"מ כהן.
"הדבר הרביעי הוא היכולת שלנו ללמוד - להפיק לקחים ולדעת איך להיות יותר טובים. זה אחד התהליכים הכי משמעותיים בעיני - והקמנו את מדרשת יהודה שאליה אנחנו מביאים כל שבוע מחלקה שלמה שבה הם עוברים יום שלם שבו אנחנו מייצרים איתם תהליך למידה והפקת לקחים.
''כשמסתכלים על כל המרכיבים ביחד - הם אלו שמרכיבים את שינוי המציאות באיזור. זה מחייב אותנו להמשיך וללמוד את השטח כל הזמן - כי הצד השני כל הזמן לומד אותנו", מסביר המח''ט.במהלך השנה האחרונה חטיבת יהודה עשתה שינוי דרמטי ביחס לצירים. הוספנו עמדות קצה מבצעיות קבועות על הצירים. אני חושב שהיכולת לשלוט על הצירים היא הרבה יותר טובה
שינוי משמעותי שאירע בגזרה שלך לאחרונה הוא הענקת מעמד מוניציפלי לחברון. האם אתם מרגישים בעקבות כך עלייה במוטיביציה של ארגוני הטרור לפגוע ביישוב היהודי?
"חשוב לי להגיד שזו החלטה מדינית ואני עם החלטה מדינית מתמודד ולא מתווכח. אני לא מזהה שום דבר שונה. האם יכול להיות שיש מי שמתכננים בצד השני לפגע כל הזמן? חד משמעית כן.
''אני ממליץ לאותם גורמים לא לנסות לאתגר אותנו - כי מי שינסה לאתגר ולבחון אותנו - אנחנו נגיב בצורה חזקה ומשמעותית ביותר".
כזכור, המקרה של אלאור אזריה התרחש בחברון - שטח של חטיבת יהודה. החיילים הפועלים כיום בשטח מושפעים ממה שאנחנו נוהגים לקרוא לו 'אפקט אזריה'?
"החטיבה שלנו חוותה עשרות פיגועים לפני האירוע עם אלאור - וחוותה הרבה ניסיונות פיגוע אחרי האירוע. החטיבה ממשיכה קדימה. את מה שהיה צריך ללמוד - למדו. הלוחמים יודעים את משימתם, בטוחים במפקדים שלהם ובדרך שלהם".
לפני ימים אחדים פורסמו התחקירים של הטבח הקשה בנווה צוף. יש מסקנות ברמת החטיבה שאתה מאמין שישנו את התמונה הקיימת של האבטחה ביישובים השונים?
"אנחנו בעיצומו של תהליך הלמידה של האירוע. לבי עם המשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכל. אנחנו לומדים את האירוע הזה לעומק לרמת הפיקוד, האוגדה והחטיבה ועושים צעדים כדי לחזק את ההגנה על היישובים והצירים. בעזרת ה' נדע לעשות את הדברים בצורה טובה ולמנוע אירועים כאלה".
אחת מנקודות התורפה הביטחוניות באזור היו בעבר פיגועי הירי בכבישים. גם בתחום הזה פעלה החטיבה ליצור שינוי שיורגש בשטח.
"אנחנו איבדנו בשנתיים האחרונות את יעקב ונתנאל ליטמן על ציר 60 ואת הרב מיכי מרק גם על אותו ציר. אלו שני פיגועים קשים מאוד שחייבו אותנו כצבא ללמוד ולראות איך אנחנו יכולים להיות יותר טובים. במהלך השנה האחרונה חטיבת יהודה עשתה שינוי דרמטי ביחס שלה לצירים. הוספנו עמדות קצה מבצעיות קבועות על הצירים. אני חושב שהיכולת לשלוט על הצירים היא הרבה יותר טובה. חלק מהפעילות חשאית וחלק גלויה - ואנחנו מאמינים שיש בכוחנו למנוע פיגוע מסוג זה ונעשה הכל לשם כך".
תוך כדי השיחה, אנחנו מתבשרים על שני פלסטינים שנתפסו עם כלי נשק סמוך ליישוב עותניאל, על ציר 60 בדיוק באותה פעילות עליה דיבר המח"ט.
הזכרת את המשפחות השכולות - לצערנו משפחת השכול רק הולכת וגדלה, האם יש קשר סדור של החטיבה אל משפחות הנרצחים בפיגועי הטרור?
"חטיבת יהודה נמצאת בכל אזכרה של משפחות הנרצחים. אנחנו מחבקים איתן ונמצאים איתן. מלווים אותן יום יום, שעה שעה - באירועים משפחתיים ואחרים. סמוך ליום כיפור הייתי בעתניאל בברית של משפחת הרב מיכי מרק, לפני כחודש הייתי בחתונה של בתו - ואנחנו משתדלים להיות שם בשבילם. התושבים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו".
לקראת ימי חג הסוכות מצהיר אל"מ כהן כי עם ישראל יכול להרגיש הכי בטוח כשהוא מגיע לאזור. "אני מזמין את עם ישראל לבקר ולחגוג בדרום הר חברון ובמערת המכפלה. כשיסעו על הצירים ירגישו את השינוי בנוכחות שלנו. אנחנו נעמוד במשימה החשובה הזו".
את ימי החג הוא יעביר יחד עם חיילי ומפקדי החטיבה. "תקופת החגים היא תקופה שבה אנחנו נערכים עם כוחות מתוגברים - גם ביישובים וגם על הצירים. ההיערכות הזו מחייבת פיקוד קדמי, ניסיון, ואני שמח על הזכות להיות כאן עם הלוחמים כדי לעמוד במשימה הזאת".