ד"ר ארנון גרוס, מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון ומי שחוקר את התכנים בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית, היה חלק ממשלחת שנועדה באחרונה עם עוזרו של מזכ"ל האו"ם.
עיקרה של הפגישה היה דרישה ישראלית לחדול ממימון ספרי הלימוד של הרש"פ בהיותם כוללים דברי הסתה חמורים.
בראיון לערוץ 7 מספר ד"ר גרוס על המפגש ועל התכנים הבעייתיים שהועלו בפני עוזר המזכ"ל. יצוין כי המפגש כולו נולד בעקבות פגישה שקיים מזכ"ל האו"ם בעת ביקורו בישראל עם העיתונאי והתחקירן דוד בדין.
בדין הציג בפני המזכ"ל את עיקרי הטענה ולפיה ספרי הלימוד של ילדי הרש"פ נגועים בהסתה חמורה ויש להפסיק לממנם, והמזכ"ל ביקשו להציג את הדברים בהרחבה בפני עוזרו בהמשך, כפי שאכן קרה במפגש המשלחת בה היו שותפים בדין וד"ר גרוס.
הצגת הנתונים התרחשה עם השלמת כתיבתו של דו"ח בן למעלה מאלף עמודים אודות ספרי הלימוד. ד"ר גרוס, שבעברו היה במשך עשרות שנים עיתונאי בערבית וכיום חוקר את ספרי הלימוד בכלל המזרח התיכון, מספר כי ההבדל המשמעותי הוא ש"עד עכשיו לא התעניינו. מזכיר האו"ם החדש כן מתעניין בדברים", והתעניינות זו היא שהובילה למפגש.
ד"ר גרוס קובע כי יש להבין את המשמעות שמאחורי אופן ניסוח הדברים בספרי הרש"פ, כמשמעות המייצגת את עמדת מנסחי הספרים, בעיקר משום שלא מדובר בספר שהוציא לאור מורה כלשהו, אלא בספרים שיוצאים לאור כספרי חובה על ידי הרשות עצמה ומבטאים את הלכי הרוח של ההנהגה הפלשתינית.
"כשמפת ישראל לא מופיעה זה אומר דרשני", הוא אומר ומציין כי החל משנת 2016 חלה החרפה באופן ההתבטאות כלפי יהודים וישראל בספרי הלימוד הללו. "יש להבדיל בין הדפסת הספרים עד 2016 ומאז 2016. בשנה הזו התחילו לצאת ספרים הרבה יותר חמורים שמתארים גם מה ייעשה ביהודים. לדוגמא בספר לכיתה ג' נכתב 'אסלק את הגזלן, היהודי, ואשמיד את שרידיו. בספר לכיתה י"ב מתואר פיגוע בו נשרף אוטובוס כ'חגיגת צלי'".
מוסיף ד"ר גרוס ומתאר "מטלה באחד הספרים – מצויירת מפת פלשתין וצריך לציין בה ערים ולהבחין בין הערים שנכבשו בכיבוש של 48, אלו ערים שצריך לשחרר אותם".
באשר לסיבה האפשרית לשינוי שחל בספרי הלימוד של הרש"פ בשנת 2016 אומר גרוס כי הוא אינו בטוח במניע אך הוא יכול לשער. אחת האפשרויות היא צמצום המימון האירופי לאחר שמספר מדינות הפנימו את תכנם הבעייתי של הספרים, וממילא הפך עיקר המימון לכזה המגיע ממדינות כדוגמת קטאר ואחרות. אפשרות נוספת היא מאבקים פנים-פלשתיניים. "אולי זו הנשיפה בעורפו של אבו מאזן או ההתקרבות בין פתח' לחמאס".
במסמך שפרסם דוד בדין צוינו טענותיו של דובר אונר"א בעקבות הטענות שהועלו על ידי המשלחת. הדובר טען שהספרים שנבדקו ישנים ואינם מייצגים את המתרחש כעת.
מנגד משיב לו ד"ר גרוס ואומר: "אתה לא יכול להחזיר מקל בשני קצותיו. אתה אומר שהספרים מלפני 2016 כבר לא בשימוש, ועכשיו אתה אומר שהספרים של 2016 היו ניסיוניים. מה נשאר? רק הספרים של 2017? זה אמין? יש לכם 10 כיתות ורק שלושים הספרים של 2017?".
גרוס סבור כי על החברה בישראל להפנים את משמעות הדברים, את חומרתם ואת היקפם. להערכתו לא נעשה די כדי להבהיר את הדברים לישראלים, ובעוד דו"חות שונים ורבים פורסמו באנגלית היה צורך לפרסמם גם בעברית. "זה דורש התייחסות רצינית, להכיר את הפרטים. גם אם ההשפעה של ספרי הלימוד על התלמידים קטנה, הרי שהם מלמדים על מה שחושבים מנסחי הספרים ומי שעומד מאחוריהם".
"אף אחד באו"ם, בארה"ב או בפרלמנט האירופי יעשה משהו אם ממשלת ישראל לא תפעל ולא תהיה זעקה, והדו"ח הזה נועד לעורר את הזעקה הזו", הוא אומר בהתייחסו לדו"ח שפרסם עם ד"ר רוני שקד במסגרת מכון טרומן והיקפו מגיע לכ-1200 עמודים.
ולכל המנסים בישראל להשוות בין ספרי הלימוד הישראליים לאלה הפלשתיניים ולטעון שגם אצלנו המציאות לא מבשרת שלום, הוא מעיר: "בספרי הלימוד הישראלי לא מתייחסים לסיום סכסוך שלא בדרכי שלום, מתייחסים אליהם כיריב אבל בעל זהות לאומית, רואים את הפלשתינים כאינדבדואל דמוני ולא כישות אחת, יש גם ביקורת עצמית. אצלם אין את כל זה".