השר לשעבר גדעון סער מציב בראיון לגיליון החדש של 'ריבונות' קווים עקרוניים לתכנית המדינית אותה לתפיסתו על מפלגתו, הליכוד, לראות כיעד מדיני.
"היעד שלנו הוא החלת הריבונות. התביעה צריכה להיות על כל השטח שנמצא בידינו, מה שמכונה שטח C. זו, לפי דעתי, צריכה להיות גם העמדה הפומבית הגלויה של הממשלה בראשות הליכוד", אומר סער.
באשר לשאר השטח הוא מוסיף: "יש מציאות של שלטון עצמי או אוטונומיה שמכונה רשות פלשתינית שקיימות בה ההגבלות הנחוצות גם ביטחונית וגם דמוגרפית לעתיד עם ישראל בארצו. אני לא חושב שאנחנו צריכים לתבוע סיפוח של השטח שמאוכלס באוכלוסייה הפלשתינית. אנחנו חייבים להתנגד וצריכים להתנגד למדינה פלשתינית ממערב לירדן".
"לצערי לא החלנו את הריבונות על השטחים שבידינו, למעט המהלך שבוצע בירושלים, המצב לא צריך להישאר כפי שהוא ועלינו לחתור לשינוי לטובתנו. הפיכת אותה רשות פלשתינית למדינה זה דבר מסוכן ביותר שאני מתנגד לו מטעמים רבים.
“ברור לחלוטין שמדינה כזו תגרור סיכונים ביטחוניים, ברור שמדינה כזו תכלול את אבדן השליטה על שער הכניסה לארץ ישראל, כי כל מדינה ריבונית יכולה להחליט על ההגירה לתחומה וזה דבר שישנה את המאזן הדמוגרפי בארץ ישראל, כלומר בדיוק הפוך ממה שטוענים אנשי השמאל. זה לא יפתור בעיה דמוגרפית אלא ייצור בעיה דמוגרפית".
אחרי שהורדת מסדר היום את האפשרות של הקמת מדינה פלשתינית, משפט העמים יכיר ומכיר במציאות שאינה מדינה כמציאות מדינית מקובלת?
"בוודאי, בעולם כולו יש דגמים שונים של שלטון עצמי שאינם מגיעים כדי מדינה ריבונית. מובן שבטווח הארוך יכולים להיות תרחישים שונים, למשל שתהיה זיקה בין תושבי יו"ש הפלשתינים לממלכה ההאשמית בירדן. איני שולל זאת. יכולים להיות פתרונות רבים. מה שאני שולל הוא הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן".
לדברי סער בדרך למימוש חזון הריבונות קיימים שלבי ביניים שניתן וצריך לבצעם כבר כעת, החלת הריבונות על הישובים למשל. "בשעה שהתביעה שלנו צריכה להיות ריבונות או תביעה מדינית על כל שטחי C, הדבר הדחוף יותר הוא החלת הריבונות על שטחי הישובים הישראליים ביהודה ושומרון. זה לא שטח גדול, אבל זה יאפשר לתת פתרונות להרבה בעיות, לנרמל את החיים של כמעט חצי מיליון אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון אחרי יותר מחמישים שנה מאז מלחמת ששת הימים ומאז ראשית מפעל ההתיישבות.
“כל אותן בעיות שמגיעות לבתי המשפט ואחר כך מתגלגלות להחלטות אבסורדיות כמו מה שאנחנו מתמודדים מולו בנתיב האבות, במציאות של חוק ישראלי על הישובים הדברים הללו לא יקרו. לכן לא צריך לדבר רק על חזון אלא יש צעד פרקטי חשוב שצריך לחתור אליו. לא צריך לעשות זאת תוך חיפוש הסכמה אמריקאית, זה גם לא ריאלי לבקש זאת, אבל בהחלט ארה"ב, כמי שמעניקה לישראל גם את רשת הביטחון במוסדות הבינלאומיים בעיקר במועצת הביטחון של האו"ם, צריכה לדעת שזה היעד שאליו אנחנו חותרים".
באשר לסיכויי ההקשבה של הקהילייה הבינלאומית לרעיון הריבונות לאחר שנדמה כי הקמת המדינה הפלשתינית הפכה לתכנית יחידה הניצבת על השולחן, אומר סער "אני סבור שגם הקהילייה הבינלאומית ספקנית יותר מבעבר. נכון שהפרדיגמה של שתי מדינות היא עדיין הרווחת בקהילייה הבינלאומית, אבל זה קורה גם משום שאנחנו, מדינת ישראל, לא מציגים משהו אחר. קצת קשה לדרוש מהעולם להתנער מרעיון שגם אנחנו באופן פורמאלי טרם התנערנו ממנו, אבל אני סבור שהשעה המדינית בשלה לכך".
האם ההצעה המדינית שלך, זו שאינה כוללת מדינה לפלשתינים, מצריכה פרטנר?
"בטווח הארוך רצוי שיהיו לנו פרטנרים לכל מיני פתרונות פרקטיים ולשיתופי פעולה שקורים וצריכים להיות בין שכנים. אם הצד השני יגיד שהוא ממשיך לנהל נגדנו מלחמה אנחנו צריכים להיות ערוכים להמשיך ולנהל מלחמה שהיא לעיתים מערכת מדינית ולא רק צבאית. אנחנו לא יכולים להתנות את קיום האינטרסים היסודיים והאסטרטגיים שלנו בהסכמה של הצד השני".
מהלך הריבונות, סבור סער, לא בהכרח יביא להסלמה הביטחונית ממנה חוששים רבים. "ההתנגדות למפעל ההתיישבות קיימת ולא תשתנה אם נחיל את החוק הישראלי, אולי להיפך, תהיה תובנה שאנחנו נחושים ומפעל ההתיישבות לא זמני, מדובר בחלק ממדינת ישראל לתמיד".
"תמיד אפשר לטעון לחשש מהסלמה ביטחונית. אנשים אומרים את הביטוי 'הסלמה ביטחונית' לא כי קיבלו מידע מודיעיני מלומד. אנחנו מפחידים את עצמנו כדי לא לעשות דברים מסוימים ולשם כך יש כמה מילות קוד כמו 'הסלמה ביטחונית' וכמו 'בידוד בינלאומי'. מה הוביל לגל הסכינאות ופיגועי הדריסה שעברנו לפני כשנתיים? גרמנו לזה במעשה כלשהו שעשינו? לא עשינו שום דבר, ובכל זאת זה קרה.
”אני לא אומר שלא צריכים בשעת קבלת החלטות לבחון את כל התרחישים ולקחת בחשבון את כל האפשרויות הביטחוניות והמדיניות, אבל זה לא גורם משתק שאמור להשאיר אותנו במצב שבו אנחנו לא יכולים לקבל החלטה".
האם יתכן והעובדה שהליכוד הוא מפלגת שלטון מחייבת אותו להתייחס לשיקולים מדיניים מורכבים, ומשום כך הוא אינו מציג עמדה אידאולוגית ברורה סביב עתיד יהודה ושומרון?
"ללא ספק יש אילוצים מדיניים, ואני מבין היטב מה הם אילוצים מדיניים. אני חושב שחילופי השלטון בארה"ב הרחיבו את מרחב הפעולה המדיני שלנו. אני לא סבור שהמרחב הזה הוא בלתי מוגבל. גם היום הוא מוגבל, אבל עלינו לסמן את הדברים כיעד ולדעת להסביר את הדברים בצורה הפשוטה ביותר לממשל האמריקאי ולנשיא ארה"ב, למה זה מימוש מחויבותנו כלפי אזרחים שלנו ואילו בעיות אנחנו פותרים בכך.
“ואגב, זה לא אומר שטורקים דלת בפני שיחות מדיניות, אבל איננו יכולים להימנע מלעשות את אותם דברים שאנחנו חושבים שהם חיוניים ונדרשים, קודם כל מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה".
את הדברים אמר סער בראיון לגיליון החדש של 'ריבונות' היוצא לאור על ידי תנועת הריבונות מיסודה של תנועת 'נשים בירוק' ומופץ בעשרות אלפי עותקים בעברית ובאנגלית.