בית הדין לעבודה קבע היום (שלישי) כי כתב התביעה שהגישו עורכי דינה של העובדת במעון ראש הממשלה, שירה רבן, נגד אשת רה"מ שרה נתניהו, יתוקן.
השופט החליט כי התובעים יכולים בינתיים להשאיר את שמה של נתניהו בכתב התביעה אבל יחד עם זאת מתח ביקורת על התיאורים ה"ארוכים והמפורטים" בכתב התביעה וקבע כי על התובעת לתקנו.
עו"ד אלי נחום, מומחה בדיני עבודה, התייחס ביומן ערוץ 7 לתוכן התביעה ובעיקר לממדי הענק של הפיצוי שאותו נדרשת הגברת נתניהו לשלם.
את השיחה עם עו"ד נחום פתחנו בשאלה על עצם דרישת בית הדין, מדוע משנה כל כך הניסוח כאשר התיאורים המפורטים ממילא הפכו לנחלת הכלל דרך התקשורת. "צריך לערוך הפרדה בין המערכה שמתנהלת בתקשורת לבין האופי שבו חייבים עורכי דין לנסח כתבי טענות בפני בית המשפט", אומר נחום. "השופט אברהמי, נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, הביע בין השאר תרעומת על כך שבמקום להשתמש בתואר התובעת נכתב שהיא 'השפחה'. התיאורים בעיני הנשיא הם מוקצנים ונועדו ככל הנראה לאוזניים אחרות", הוא אומר ורומז למטרות יח"צניות שמסתתרות מאחורי אופן ניסוח כתב התביעה.
בדבריו מתייחס כאמור עו"ד נחום גם לגובה הפיצוי שאותו דורשת רבן. "צריך לשים דברים בפרופורציות כי ברור לחלוטין שעובדת שעבדה קצת פחות מחודש, והגם שהיא מתארת העסקה פוגענית, תובעת 225 אלף שקלים. זה פופוליסטי ואולי יח"צני ולא חלק מהאינטרס של התובעת, כי אם נשווה את המקרים המפורסמים של מני נפתלי או גיא אליהו שתבעו את משרד ראש הממשלה, גם להם נפסקו סכומים זעומים ביחס התביעה שלהם. לנפתלי נפסקו 80 אלף שקלים אחרי שנים ממושכות של עבודה"
ואולי, נשאל עו"ד נחום, דואגים פרקליטיה של רבן "להכניס עיזים" לכתב התביעה כדי שאם השופטים יבקשו לפסוק סכום פשרה עדיין יהיה מדובר בסכום גבוה. "בתי הדין לענייני עבודה מאוד מפוקחים בעניין הזה", הוא משיב ומציין כי עד כה לא נחקק חוק שמחייב את שיעור הפיצוי הכספי על העסקה פוגענית, "מדובר בפיצוי שהוא לחלוטין בשיקול דעתו של בית הדין בכל מקרה ספציפי. כך למשל למני נפתלי נפסקו פיצויים על עוגמת נפש ולא על העסקה פוגענית. המושג הזה לא מושרש בשום דין שנחקק. בכל הכבוד, כבוד הנשיא אברהמי הוא שופט מנוסה וחכם ולא צריך הגזמות או ניפוחים של כתב תביעה, והוא גם אמר את זה, שאותו מעניין מה קרה בעניינה של העובדת שתובעת".
"אני בהחלט יכול להאמין לדברים שאמרה התובעת בראיון אבל לא בטוח שזה מצדיק פיצוי בשיעורים המאוד מאוד קיצוניים הללו, לא כל שכן כשידוע שבית הדין לענייני עבודה לא פוסק סכומים כאלה בגין תקופה שכזו".
לנוכח כל זאת, מה בכל זאת הביא את עורכי הדין להתנסח כך ולדרוש פיצוי שכזה? "יכול להיות שצודק נשיא בית הדין כשאמר שהדברים שנאמרו ותוצאתם בתביעה של 225 אלף שקלים נועדו לאוזניים אחרות והשימוש בסכומים כאלה נועדו למטרות אחרות", משיב נחום הרואה במהלך צעד שנראה ככזה שמטרתו מהלך יחצני להכפשת שמה של הגברת נתניהו, "המהלך היח"צני נעשה כדי לנצל הזדמנות שנקרתה בפני באי כוחה של התובעת כדי לתת ביטוי לתביעה נוספת נגד הגברת נתניהו. כידוע זה גורם לרעש תקשורתי גדול והפן היח"צני בהחלט בתמונה".
סוגיה נוספת שאותה מזכיר עו"ד נחום היא סוגיית התביעה האישית: "העובדת עבדה במשרד ראש הממשלה באמצעות חברת כוח אדם, כלומר המעסיק הוא חברת כוח האדם. משרד ראש הממשלה מעסיק באמצעות חברת כוח אדם, ובמקרה הזה הגברת נתניהו היא לא צד בסכסוך ובהליך המשפטי. יכול להיות שהיא הייתה מעורבת בתקריות כלשהן, זה עוד יתברר, אבל בין העבודה הזו לבין קביעת זהותו של המעסיק המרחק רב. לכן לא היה מקום לכלול את שמה של הגברת נתניהו בכתב התביעה".
באשר להחלטת השופט לאפשר את השארת שמה של נתניהו בכתב התביעה, מזכיר עו"ד נחום כי מדובר בהחלטה בינתיים, כלומר יתכן ושמה יימחק מכתב התביעה בשלב שאחרי הגשת כתב ההגנה. "אני משוכנע לחלוטין שגם בהינתן פסק דין הוא לא יינתן כלפי הגברת נתניהו אלא כלפי המעסיק שהוא חברת כוח האדם".
עוד נשאל עו"ד נחום האם יש משמעות לעובדה שהעובדת יכולה הייתה להתפטר מעבודתה מיד לאחר התקרית הראשונה. נחום משיב ואומר: "עובד שמפנים כלפיו יחס כל כך קיצוני כפי שהעובדת תיארה, אני חושב שכל אדם סביר לא היה נשאר רגע אחד נוסף והיה עוזב. יכול להיות שלקח לה קצת יותר זמן. צריך לזכור שמדובר בחודש רווי ימי חגים שיש בו מינימום של ימי עבודה וחופשים רבים, כך שמדובר במרווחים גדולים בין ימי העבודה, ואולי אם היה זה חודש רציף זה היה לוקח פחות זמן. אבל עדיין מצופה מעובד שמופנה כלפיו יחס כזה לעשות את הבחירה החופשית ולא להישאר במקום כזה".
על טיעוני פרקליטיה של נתניהו ולפיהם קיים חוסר היגיון בתיאוריה של רבן, שכן לא ניתן בפרק זמן של חמש שעות משמרת לשטוף ידיים מאות פעמים ולהחליף בגדים עשרות פעמים, על כך אומר עו"ד נחום כי "אלו שאלות שבהחלט תצטרכנה להיבדק במסגרת ההוכחות המשפטיות על סמך עדויות התובעת ועדויות הצד השני. יהיה מאוד קל להכריע בהם. "יכול להיות שאלה פני הדברים בקומה השנייה של בית ראש הממשלה, אבל במקרה שכזה מצופה מעובד לקום וללכת כשתנאי העבודה לא מקובלים עליו, קל וחומר אם מדובר בתנאים קשים שכאלה".