בדיון שקיימה הועדה לפניות הציבור בכנסת התברר כי סכום הפיקדונות שהצטבר עד היום בקופת בית המשפט בתיקים שכבר נסגרו עומד על 366 מיליון ₪ בשלוש השנים האחרונות, מתוכם 324 מיליון ₪ מגיעים בדין למפקידים על פי הנהלים.
נציגי הנהלת בתי המשפט שהשתתפו בדיון טענו שהמערכת מתקשה לאתר את המפקידים הזכאים, ובנוסף בית המשפט לא מחזיר פיקדונות למי שאין לו חשבון בנק: "אנחנו לא מסונכרנים עם מרשם האוכלוסין. לא קיבלנו אישור להיכנס לנתונים. אנחנו ניזונים מהצדדים עצמם. איתור אנשים זה לא חלק מהעבודה שלנו. אנחנו לא מחלקת חקירות".
ביומן ערוץ 7 מתייחס עורך הדין לירן זילברמן, מומחה לדין הפלילי ומי שצבר ניסיון רב בייצוג משוחררים בערבות, לתופעה ולדרכי הפתרון שניתן לנקוט בהן.
"זו בעיה ידועה ומוכרת, וגם מי שיודע שיש לו כסף שהופקד קשה לו לקבל את הכסף חזרה. זה תהליך ארוך וסיזיפי שבו מגישים בקשה, בית השמפט מעביר לבקשת תגובת המדינה ושם עד שמתקבלת החלטה ואז שלושים ימי עסקים עוברים, צריך לצלם צ'ק, לתת פרטים של חשבון בנק. זה לא תהליך פשוט".
להערכת עו"ד זילברמן גם אם הסכום נראה גדול הרי שהוא לא מפתיע ולהערכתו מדובר במשוחררים שהפקידו סכומים קטנים של כמה מאות או אלפי שקלים בודדים, וככאלה כאשר הם מגיעים לשלב בו הם משתחררים ויכולים לדרוש את כספים חזרה הם מעדיפים לזנוח את הסכום ולהתנתק מהפרוצדורה המשפטית. לעומתם עברייני צווארון לבן שנאשמו בסכומים גבוהים והפקידו עשרות או מאות אלפי שקלים דואגים לקבל את כספם חזרה ביום בו הדבר מתאפשר להם.
לטעמו של זילברמן מדובר במציאות אבסורדית שכן הוא כעורך דין רואה בתהליך עניין פעוט יחסית ושלב אחרון במסכת ארוכה של התדיינויות, וחלק בלתי נפרד מעבודתו השוטפת כעורך דין פלילי, אך עבור הלקוח מדובר במהלך מייגע ומיותר והוא מוותר עליו גם במחיר הפקרת כספו בקופת בית המשפט.
עוד הוא מעיר כי "בלא מעט מקרים הכספים האלה מגיעים לעיקול כזה או אחר. בעשרות מקרים קיבלתי מבית המשפט החלטה להחזיר את הכסף, אבל רשם ההוצאה לפועל קבע שהכספים מעוקלים למאן דהו. זאת מאחר וסיבוכים כלכליים מתקיימים במקביל".
על המניע המוביל למציאות הזו הוא אומר: "הבעיה היא פרקטית. מערכת בית המשפט לא מחוברת למרשם האוכלוסין ואין לה יכולת לשלוח התראה, כך מצד אחד. מצד שני המדינה שולחת כתבי אישום וכתבי בית דין על פי כתובות רשומות, אז ניתן היה לכל הפחות לנסות".
זילברמן מספר כי בימים אלה הוא עמל על הקמתו של אתר אינטרנט שינגיש את העניין לציבור, "ללא רצון להתפרנס מזה אלא ברמת העזרה לציבור, שבאתר יהיה טופס פשוט שיהפוך את העניין לנגיש ונוח, שכל אדם יוכל למלא פרטים וניתן יהיה להגיש זאת לבית המשפט".
לנו כעורכי דין יש בעיה. יכולתי לפנות על פי חוק חופש המידע ולקבל את רשימת מפקידי הכספים שלא קיבלו את כספיהם חזרה, לפנות אליהם ולהציע שכעורך דין אדאג להחזרת הכספים שלהם, אבל זה אסור לי על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. אסור לי לפנות ללקוחות ולהציע שירותים. נוצרת כאן בעיה אובייקטיבית".
את הפתרון למציאות הזו מוצא עו"ד זילברמן בחקיקה פשוטה יחסית. "אם המחוקק יקבע הוראה שעם הפקדת הערובה יינתן מספר חשבון בנק להשבת הכספים, ואם תוך 180 יום לא הוגש כתב אישום ולא התקבלה דרישה להארכה ל-180 יום נוספים שהכסף יחזור באופן אוטומאטי. גם אם לא נפתור את כל הבעיה נפתור את רובה. יהיו עדיין מקרים של אנשים ללא חשבון בנק ומקרים של אנשים שהכספים הוחזרו בשמם וכו' ותהיינה עדיין בעיה אבל כמחצית מהבעיה תיפתר".