בימים אלה ממש, ועדה משותפת של ועדות החינוך וזכויות הילד של הכנסת מכינה לקריאה ראשונה את "הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - שינוי חזקת הגיל הרך) התשע"ז-2017".

בדיון הבא, שנקבע ל-27.12, אמורים כבר להצביע על סעיפי ההצעה לקראת הבאתה לקריאה ראשונה במליאה.

כלפי חוץ, מדובר בניסיון לבטל או לצמצם את תחולתו של סעיף 25 בחוק הכשרות והאפוטרופסות, המכיל את "חזקת הגיל הרך", הקובעת כי ילדים עד גיל 6 ילכו עם אמם בגירושין. בעניין זה, ייתכן שישנה הסכמה קואליציונית להוריד את גיל החזקה לשנתיים.

מה שלא מספרים לציבור, זה שמישהו הלביש על הצעת החוק הזו סעיפים נוספים שישפיעו על חייהם של כל ההורים בישראל שיש להם ילדים קטינים – כולל הנשואים, הידועים בציבור והרווקים. החוק המוצע מקודם ע"י גורמים עלומים בתוך משרד המשפטים, בסיועה של ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) ובשיתוף פעולה של ח"כ יעקב מרגי, המנהל את ישיבות הוועדה המשותפת ביד רמה.

ילד יתבע את הוריו?

התיקונים נולדו לפני כ-20 שנה, בהמלצותיה של ועדה בראשותה של אשת השמאל הקיצוני, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, שנחשבת לדמות המובילה כיום בזרם "זכויות הילד" הניאו-מרקסיסטי. בגרסאותיו הקודמות קראו לו "חוק הורים וילדיהם".

החוק המוצע מערער על סעיפים 14 ו-15 בחוק הכשרות והאפוטרופסות, שמגדירים את ההורה הביולוגי בתור האפוטרופוס החוקי על ילדיו. סעיפים אלו מעניקים להורה מעמד שיש בו סמכות לקבל החלטות עבור הילד ולייצגו, וגם אחריות לדאוג לחינוכו. בנוסף, חוק הנוער קובע כי המדינה יכולה להתערב בהורותו של אדם מול ילדיו, אם הוא מזניח אותם או מתעלל בהם.

החוק המוצע מנסה להחליף את האפוטרופסות ההורית במושג אחר, "אחריות הורית". למעשה, הוא הופך את ההורים ל"קבלני זכויות" שמשרתים את ילדיהם בהתאם למגילת זכויות מעורפלת, כאשר העובדת הסוציאלית הופכת למעין שוטרת משפחתית, שיכולה לפנות לבית המשפט נגד ההורים אם מצאה שהפרו את אותן זכויות.

הוא קובע כי

"במימוש האחריות ההורית יביאו ההורים בחשבון את מכלול הזכויות של ילדיהם הקטינים, וכן את המאפיינים, הצרכים והאינטרסים של הקטינים, ובפרט אלה:

  • גילם, מינם, תכונותיהם, כישוריהם ויכולותיהם המשתנים בהתאם לגילם;
  • רצונם, רגשותיהם ודעותיהם..." ועוד.

זה נשמע מצויין. למה שההורים לא יביאו בחשבון את כישוריהם ויכולותיהם המשתנים של ילדיהם, בבואם לממש את זכויותיהם?

ובכן, גם חוק "כבוד האדם וחירותו" נשמע מצויין, בזמנו. אבל בדיעבד התברר שההגדרה הרחבה והאמורפית של "כבוד האדם וחירותו" כזכויות יסוד חוקתיות הופכת את הכל לשפיט, ומעניקה לבית המשפט כוח אינסופי לפסול חוקים כאוות נפשה. בצורה דומה, ההגדרה הרחבה של "זכויות הילד" תיתן לבית המשפט ולעו"ס כוח אינסופי להתערב בנעשה בין הורים לילדיהם ואף לקחת את הילדים מהוריהם. הם תמיד יוכלו להסביר שההורים לא הביאו בחשבון, בהחלטותיהם, את רצונם, רגשותיהם, כישוריהם ודעותיהם של הילדים.

בישיבת הוועדה בשבוע שעבר אף קראה רוטלוי להוסיף לחוק סעיפים שיבהירו כי לילדים יש גם זכות לתבוע פיצויים מהוריהם, אם לא דאגו כיאות לזכויותיהם. מכיוון שברור למדי שהילדים לא יגשו בעצמם לתבוע את הוריהם, הרי שאחד ההורים ייגש עם הילד לתבוע את ההורה השני, או שהעו"ס תלך איתו בכדי לתבוע את שני ההורים. ח"כ מרגי הסכים לדברים והורה למשרד המשפטים לבצעם.

בקטע הווידיאו הבא, הקול הנשמע הוא קולה של רוטלוי.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.