מיקומה של אסדת מאגר 'לווייתן' ממשיך להטריד ולהדאיג תושבים המתגוררים בסמוך לרצועת החוף שמולה צפויה האסדה להיות מוצבת.
האסדה צפויה להתמקם בנקודה קרובה יותר לחוף מאשר אסדת 'תמר' ולהיות גדולה יותר מ'תמר'. זאת על אף שלטעמם של מומחי המשרד להגנת הסביבה אסדת 'תמר' מהווה מקור זיהום אוויר שמגיע עד לחוף ומעבר לו. על פי הודעה שפרסם המשרד "כמויות הפליטה המעודכנות של חומרים אורגניים נדיפים, לרבות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים גבוהות פי 30 מהכמויות שדווחו בשנים קודמות ומגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים וכ-53 טון חומרים מסרטנים. מקור הפליטה המרכזי הוא בתהליך סילוק שאריות מים מהגז הטבעי באסדת תמר".
כאמור, למרות הנתונים המטרידים הללו מתכוונים במשרד האנרגיה למקם את האסדה הגדולה יותר 'לווייתן' במיקום קרוב יותר לחוף.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם משה ברק תושב זיכרון יעקב, ממובילי המאבק הקובע כבר בראשית השיחה עמו כי תחת הסכנה ממנה הוא מתריע חיים כמיליון מאזרחי ישראל, תושבי חיפה ודרומה עד נתניה.
כשהוא מסביר את מהותה של הסכנה ממנה הוא מתריע אומר ברק כי אמנם הגז הטבעי הוא חומר טוב וחשוב ומהווה בשורה גדולה עבור תושבי ישראל, אבל יחד עם הגז היוצא מעומק האדמה קיים גם הקונדנסט שהוא חומר המביא בכנפיו מחלות ותופעות בריאותיות קשות החל מבעיות כליות, נשימה וכלה במחלת הסרטן.
"יש דרך להביא את הגז בצורה בטוחה כמו הדרך שחברת 'נובל אנרג'י' הציעה בעצמה כשהציגה את התכניות בפני המשקיעים ועיקרה של הדרך הזו היא טיפול בגז על פי הבאר, אבל ברגע האחרון משום מה העבירו את האסדה למיקום קרוב יותר. המתווה עצמו מדבר על הקמת אסדה ראשונה מול חופי דור ומתקן איכסון לקונדנסט כביכול. התמ"א מדברת על עד שמונה מפעילים שכל אחד יוכל להקים עד ארבע אסדות. זה לא יקרה מחר, במובן. בנוסף מתקן במתחם מרץ בעמק חפר סמוך לנתניה".
"מדובר על כמיליון תושבים, אבל זה הרבה יותר מזה, כי אם ניקח בחשבון שיש מתקן התפלת מים באזור חדרה, ומאחר ונבחר מתווה שמציב את האסדה קרוב לחוף לא יכולים לעשות את מה שעושים בעולם כשמוציאים גז ויוצאים שלושה רכיבים ובהם גם 'מי תוצר' שמכילים מתכות כבדות ורעילות מקרקעית הים. בכל מקום תקין בעולם כשקודחים מטהרים על פי הבאר ומחזירים את המים לים לאחר שהופרדו מהגז. כאן צריך להסיע את זה מעל מאה קילומטר בצנרת אז לא עושים את זה ולכן קיבלו אישור לשפוך את זה לים, ומדובר במים מלאי מתכות בהיקף של 800 קוב בכל יום, אפשר לעשות מכפלות ולהגיע בשנה למאות אלפי קובים בכל שנה. מה יקרה במתקן ההתפלה למים שיגיעו לכולנו? מה יקרה לחקלאות שתקבל מים ממי התהום? וזה רק חלק קטן מהצרות שעומדות להתרגש עלינו".
מוסיף ברק ומציין שוב כי לבעיה שהוא מציג "יש פתרון פשוט, לטפל בגז על פי הבאר, במרחק של 120 קילומטר ויהיה גז לכולם ובשפע ויהיה גם קונדנסט בשפע שיגיע לכולם ולא רק לבז"ן כמונופול הוא יסופק לכל דורש גם במדינות שכנות". לדבריו קיימות מספר אמנות בינלאומיות שעוסקות בתיאום בין מדינות סביב קידוחים ימיים ומניעת זיהום במים שבהם אין גבולות וגדרות בין מדינה למדינה.
"הים התיכון הוא לא ים גדול עם זרמים כמו באוקיינוסים. זה אגן סגור והולכים לזהם לנו בתוך תקופה של עשר או עשרים שנה את כל החלק המזרחי שלו. תהיה לזה השפעה. הולך להתבצע כאן ניסוי בקנה מידה ענק על תושבי המדינה. התוצאות לא יכולות להיות טובות. לא תשתפר בניסוי הזה איכות האוויר או המים ולא תהיינה תועלות כלשהן לתושבים, למעט אנשים ספורים. אם המדינה תרוויח משהו זה כסף שיבוזבז בטיפול במי שיחלה. בקונדנסט יש מספר חומרים מסוכנים. יש את הבנזן שטוענים שהוא כמו דלק, אבל זה לא מדויק. הוא פי עשרים נפיץ ודליק מדלק. הוא יהיה מיכלי האמוניה החדשים של האזור. הוא מסרטן באופן וודאי ויש עוד מרכיבים נוספים שהם מסוכנים וגורמים לשלל מחלות".
ברק שב ומדגיש כי יש פתרון חלופי "כפי שמשרד האנרגיה עצמו מהלל ומשבח בשם התחרות כשהציג את התכנית מול היוונים ואחרים, הפתרון שהציעו בהתחלה היה הפתרון של נובל אנרג'י כפתרון בטיחותי יותר. אבל מישהו הכריח אותם לעשות זאת קרוב יותר".
בדבריו ממשיך ברק ואוסף נתונים סביב ההתנהלות האנרגטית של ישראל: "באחרונה שמענו שהשר שטייניץ נסע לחתום על הנחת צינור שדרכו ניתן יהיה לספק גז לאירופה. המשמעות היא שהגז יעבור לייצוא ולמעט מתי מעט לא נהנה ממנו כלכלית, אבל הרעלים והפסולת יישארו פה. כלומר נהיה המאפרה והחצר האחורית של כל הצרכנים שלא נמצאים בארץ. אנחנו שוק קטן ולכן מחפשים היתכנות כלכלית בחוץ".
ברק נשאל בשיחה עמו אם הוא רואה במקבלי ההחלטות טיפשים, מושחתים או רשעים, שכן מדבריו עולה תמונה חמורה מאוד ובלתי מוסברת. "אנשים שומעים את הסיפור שלנו ואומרים שזה לא יכול להיות ושזה לא יקרה. אנחנו אומרים להם שהכול כתוב במסמכי התמ"א". הוא מוסיף ומתאר: "ישנו אתר 'חגית' שבו רוצים להקים מיכל ענק של קונדנסט. הם אומרים שזה רק לשעת חירום ורק מיכל אחד או שניים. למיכל אחד או שניים צריך כעשרה דונם, אז למה רוצים 230 דונם? אולי כי לא רוצים לגלות את האמת בהתחלה. יש בנו חוסר אמון לרגולטורים".
"שואלים למה הולכים לסכן אותנו. ההסברים אולי מהפסיכולוגיה ואולי מתחום הכספים. אין לנו יכולת להוכיח אבל ראינו מה קרה לרגולטורים שעזבו ונקלטו בחיקם החם והמפנק של אנשי החברות שבצד השני. אני לא יודע. הדברים לא גלויים לעין. אני לא חושב שיש אנשים רעים במשרדי הממשלה. יש שם הרבה אנשי מקצוע טובים, אבל מספיק בשכבה דקה של מנהלים שאולי גוזרים קופונים כדי שהעובדים יבינו את רוח המפקד".
"לא מדובר בספקולציה או בהפחדה. אל תאמינו לנו, פשוט שאו עיניכם למפרץ חיפה ותראו מה קורה שם עם כל התעשיות הפטרוכימיות ועליית התחלואה. לכו לאשדוד ואשקלון ותראו את אחוזי הבנזן שעלו בשבע מאות אחוז לפי דו"חות משרד להגנת הסביבה. כל אלה מטרידים ביותר. זה קו פרשת מים. זה לא שיום אחר כך יפלו אנשים ברחובות. זה יקרה בתהליך איטי ושיעורי התחלואה יעלו".
בהמשך דבריו מציין ברק גם את העלויות העצומות של טיפול בחולים שצפויים להיות בעתיד. הוא גם מעלה את החשש מפגיעה בצינור הקונדנסט או תקלה אחרת שאחריתה פגיעה אנושה בים. "תקלה יכולה לקרות. פעם אחת טרקטור ירים צינור עם קונדנסט, מפתח שבדי ייפול וזה ייפתח, אנייה עם עוגן תגרום לקרע. תאונות תמיד קורות. יש מישהו שיכול לתת תשובות אם יהיה שפך קונדנסט אל הים? זה יהיה שפך לדורות של מתכות כבדות. יש צוותים שיטפלו? על איזה סדר גודל של אירועים הם התאמנו? במפרץ מקסיקו היה אירוע שנוקה בחצי שנה אבל אנחנו לא אוקיינוס. לא יוכלו להיכנס לים יותר".
ומה לגבי אירועי טבע כמו רעידת אדמה שקורית כאן אחת לכמאה שנה? תוהה ברק ומזכיר כי אנחנו רחוקים מרחק של עשר שנים מחלוף מאה שנה מהרעידה הקודמת, "אם רעידת אדמה תגזור עשרות קילומטרים של צינור. זו סכנה בלתי הפיכה. זה מתווה מטורף שאנשים לא מאמינים שמישהו יעשה לנו את זה. לכן אומרים שזה לא הגיוני, אבל זה כתוב בתמ"א".
אתמול (שלישי) העלה ברק את הסוגיה בפני יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, שהתחייב ללמוד את העניין יותר לעומק ולסייע. "נפגשנו אתו אתמול בזיכרון יעקב והנושא עלה בשלב השאלות והוא הבטיח לפעול בתחום הזה. יש לו רקורד כשר לשעבר לאיכות הסביבה והוא בקי בדברים הוא הבטיח ללמוד ולפעול. אין כאן עניין של ימין ושמאל. הקונדנסט לא מבדיל בין בני אדם ופוליטיקות. הולכים לפגוע בנו באופן בלתי הפיך, אולי כי הבינו שבחיפה הוגדשה הסאה".
במענה לדברים נמסר מדוברות משרד האנרגיה: "תוכנית הפיתוח של מאגר לוויתן כללה בניית אסדה קבועה במים הטריטוריאליים, כפי שאושר בהליכי התכנון. התוכנית הוגשה על ידי חברת נובל ב-2016 ואושרה ביוני באותה שנה על ידי משרד האנרגיה.
בהליכי התכנון של תוכנית תמ"א 37 ח', אשר קבעה את מיקום האסדה, נבחנו לעומק ההיבטים הרלוונטיים הקשורים למיקום והקמת מתקני הטיפול והקבלה של הגז הטבעי מתגליות. נערכו סקרים ובדיקות סביבתיות, נשמעו ההתנגדויות לנושא זה ונקבע המיקום המתאים בעבורם, במרחק הולם מהחוף. התמ"א נבחנה בפרוטרוט, קיבלה את כל האישורים הרלוונטיים, אומצה ואושרה על ידי הממשלה, כל גורמי התכנון ובג"צ ונמצא כי אין בה פגם ומיקומה של האסדה אינו מסכן את תושבי מדינת ישראל, ולפיכך היא תכנית מאושרת הנמצאת בהליך ביצוע.
השימוש בגז טבעי תורם להפחתת פליטת גזי החממה וזיהום אוויר, משרד האנרגיה מקדם שימושים רבים ומגוונים בגז טבעי: ייצור חשמל בתחנות הכוח, תחליף לדלקים בייצור תעשייתי והגדלת תמהיל הדלקים בתחבורה, כל זאת על מנת להפחית פליטות מדלקים מזהמים. פיתוח מאגר לוויתן יעצים את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בכך שיגדיל את יתירות מערכת אספקת הגז הטבעי ויאפשר גיבוי על ידי מפעיל נוסף ושונה מזה של תמר וכריש תנין.
כל העבודות נעשות בהקפדה יתרה על הוראות התכנית, מתוך מטרה ליצור תשתיות מיטביות ובטוחות ולהביא לישראל את בשורת הגז הטבעי במלואה בהקדם".
ברק אינו מקבל את ההסברים ורואה בהם לא יותר מאשר ניסיונות סרק להכשיר "מפלצת איומה ונוראה שתקום עלינו", כלשונו. הוא מציין כי "אין דרישה לסקר סיכונים בריאותיים, ולכן לא בוצע סקר כזה".
כעת נערכים ברק ואנשי המאבק לעליית מדרגה והגעה לירושלים שם בכוונתם להפגין מול משרדי הממשלה והכנסת. "נגיע לכנסת ונקים שם אוהל מחאה. לא ניתן להם להרוג אותנו. אני נלחם את מלחמת הדור הבא. זה לא מניפולציות והפחדות".