חרדים שלובים

מגמת ההשתלבות של המגזר החרדי בשוק העבודה גוברת. מלבד המענה הכלכלי למשפחות החרדיות, גם המעסיקים מרוצים מכוח העבודה האיכותי.

שפרה ריפקין , י"ד באדר תשע"ח

חרדים שלובים          -ערוץ 7
פתיחות של המעסיקים לקלוט ידיים עובדות מהמגזר החרדי.
אירוע 'קמא-טק'. צילום: שוקה כהן

"אני זוכרת את עצמי מסיימת כל חודש עם דמעות בעיניים. עבדתי כל כך קשה והתמורה הייתה זעומה ממש, פשוט פרוטות", מספרת תמר (השם המלא שמור במערכת), אישה חרדית שהחליטה לעשות שינוי תעסוקתי דרמטי.

היא למדה בסמינר בית יעקב ולאחר מכן עבדה שלוש שנים כגננת במוסד פרטי, שאינו מפוקח על ידי משרד החינוך. המשכורת, לטענתה, הייתה נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למקבילותיה, שקיבלו תלוש שכר הולם.

בעקבות התסכול הרב היא החליטה לעזוב את עבודתה כגננת ונרשמה ללימודי תכנות באחד המכונים להכשרת סטודנטים חרדים. "תוך שנה וחצי סיימתי בגרויות ובהמשך גם למדתי לתואר ראשון בהנדסת תוכנה". הקושי נבע מהעובדה שכבר הייתה נשואה ואם לילדים. "הייתי מיטלטלת בשני אוטובוסים עד למכללה ולומדת עד הערב, חמישה ימים בשבוע, אבל הנחישות והרצון להצליח בערו בי".

לאחר שסיימה את לימודיה, חיפשה תמר מקום ראוי שבו תוכל לעבוד. החיפוש היה לדבריה מתיש, אבל בסופו מצאה עבודה בחברת הייטק קטנה שנתנה לה את ההזדמנות להתחיל מההתחלה. "במפגש הראשון היו הרבה חששות בינינו. המעסיק שלי לא ראה אף פעם חרדית בגודל טבעי", היא צוחקת, "אבל הוא היה אמיץ מספיק כדי לתת לי צ'אנס ולהכניס אותי לחברה. מאז, ברוך ה', יש לי סיפוק גדול מהתפקיד שלי וגם תלוש המשכורת עלה פלאים. הדרך לא קלה", היא מודה, "אבל שווה בהחלט את המאמץ".

"כולם נשכרים"

מזה כעשור מתרחשים שינויים מרחיקי לכת בכל הקשור לשילובם של חרדים בעולם התעסוקה. מספר החרדים שסיימו בשנים האחרונות קורסים מקצועיים מוערך בכ‑14 אלף, ורבים מתוכם משתלבים בהמשך דרכם במקצועות מגוונים במשק הישראלי. האם מדובר בתופעה שולית או במגמה מתרחבת? לדברי משה ליאון, חבר הנהלת מועצת העיר ירושלים ומחזיק תיק המינהלים הקהילתיים, מדובר ב"מהפכה של ממש, שמורגשת בכל תת-המגזרים של הציבור החרדי".

תסביר.

"עד לפני עשור, בחור חרדי שיצא לעבוד נחשב כסוג ב'. היום ישנם אלפי בחורים חרדים שעובדים במשרות גדולות ונחשקות במשק ותורמים תרומה עצומה לשוק העבודה הישראלי. חשוב לזכור שמדובר בבחורי ישיבה שלא למדו לימודי חול מימיהם. הם צריכים לגייס כוח רצון אדיר כדי לגבור על פערי המידע שחוצצים בינם ובין הסטודנטים בציבור הכללי".

ליאון, רואה חשבון בהכשרתו, מספר כי במשרד שבו היה שותף עבדו בחורים חרדים שהשלימו את לימודי הליב"ה ואת תעודת הבגרות במרכזים המיועדים לכך בירושלים. לטענתו, כולם עברו מסלול מייגע של השלמת תואר ראשון ובהמשך גם התמחות מעשית בראיית חשבון, ורק לאחר מכן קיבל אותם לעבודה במשרדו. "מדובר בחבר'ה מאוד חרוצים עם מוסר עבודה גבוה ומוטיבציה בשמיים. בסופו של דבר המעסיקים זוכים בעובדים מצטיינים והמשק זוכה בידיים עובדות כך שכולם יוצאים נשכרים".

מה לדעתך גרם לשינוי הזה?

"אין כסף, פשוט מאוד. יוקר המחייה מאמיר ותנאי הכלכלה מחייבים חיפוש אחר מקורות פרנסה נוספים. התמיכה מהמדינה לא מספיקה והמשכורות הזעומות שהכולל משלם לא מכסות את מרבית ההוצאות של משק הבית החרדי. הברירה היחידה היא לצאת לעבוד. אז נכון, עד עכשיו הנשים יצאו לעבוד והבעלים נשארו ללמוד בכולל, אבל כמה אישה אחת יכולה לשאת על גבה? מיום ליום שיעור התעסוקה במגזר החרדי עולה ואיתו ההבנה שכדי לראות עוד הייטקיסטים חרדים, מנהלים בתעשייה וגם נהגי אוטובוס, עלינו לאפשר להם ללמוד את העולם העסקי על פי הערכים שלהם ולא לנסות לחנך אותם".

ליאון נותן מענה גם לעובדה שלא כל החרדים מתאימים להשמה במקצועות ההייטק. "זה ברור, נכון? אני יודע שכאן בירושלים יש מחסור חמור בנהגי אוטובוס, ואני מניח שהמחסור מורגש גם בכל רחבי הארץ. אז מה עושים עם זה? מגייסים בחורים מהמגזר החרדי שלא מעוניינים להשקיע את זמנם באקדמיה ולכן מחסום ההשכלה לא עוצר בעדם והם מוכשרים להיות נהגי אוטובוס. המקצוע הזה מעלה את רמת החיים שלהם ומשפר את כל מערך התחבורה בעיר".

כוח עבודה איכותי

תהליך ההשמה של מאות חרדים בחברות ההייטק הגדולות, שזוכה לתמיכה כלכלית על ידי חלק ממשרדי הממשלה, הוא השלב הכמעט אחרון בשילובם של החרדים בשוק התעסוקה. קודם לו מהלך של המשרד למדע וטכנולוגיה לצמצום פערים דיגיטליים בין האוכלוסייה הכללית לאוכלוסייה החרדית. "המטרה הראשונה שלנו היא יצירת פעילות שמנגישה את המדע למגזר החרדי", אומר פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע, "הקמנו ארבעה מרכזי מדע בכמה ערים חרדיות, כדי לקרב בין המדע לקהילה שמעוניינת בכך. אנחנו מעודדים פעילות כזו, אך לעולם לא באים בכפייה. המרכזים פתוחים ונגישים למי רוצה לקחת חלק ולהכיר מקרוב את עולם המדע".

וזאן מספר כי לצד המרכזים הללו, הושק לפני כשנתיים פרויקט 'סל מדע', שבאמצעותו קיבלה כל רשות מקומית חרדית תקציב נאה לפעילות של חוגי מדע לנוער. "מדובר על היקף של שני מיליון שקלים בשנה, והביקוש לפעילות מדעית מהסוג הזה רק הולך וגובר". גם בתחום התעסוקתי משרד המדע לא טומן את ידו בצלחת, ובאמצעות החברה הכלכלית לירושלים ניתן מימון לקורסי תעסוקה לבני ובנות המגזר החרדי. "יש את נושא הסייבר שבחורים חרדים לומדים אותו ובהמשך גם משתלבים בשוק העבודה, ויש גם את הנשים החרדיות שלומדות את תחום הצילום והעיצוב ועושות דברים מדהימים עם הידע שרכשו. רבות מהן אמרו לי באופן אישי כי לאחר שתסיימנה להתמקצע בתחום, יש להן שאיפה לפתוח עסק עצמאי, וזו בשורה נהדרת בעיניי".

וזאן מזכיר את המושב שהתקיים בכנס ירושלים שנערך לאחרונה, שעסק בשילובם של חרדים בשוק העבודה. "מאוד הסכמתי עם התכנים שנאמרו שם", הוא מגלה, "העובדים החרדים הם כוח איכותי ומקצועי שיכול לרומם את המשק לגבהים שלא הכרנו. בתחילת הדרך היו מעסיקים שחששו לקחת אחריות על עובדים חרדים ולהעסיק אותם, אבל היום המצב הרבה יותר טוב. המעסיקים עצמם מבינים שזה יזניק את העסק שלהם קדימה ויש פתיחות גדולה מאוד מצידם לקלוט עוד ידיים עובדות דווקא מתוך המגזר החרדי". לסיום, קובע וזאן, מהלך כזה ילך ויתפתח רק אם לא נפריע לו לקרות.

כלומר?

"אסור לבוא בפטרונות או בהתנשאות שאנחנו יותר טובים מהם, שאנחנו יודעים מה טוב בשבילם ובאנו לחנך אותם. זו תפיסה מעוותת ושגויה מיסודה. יש לחרדים את עולם התוכן שלהם ואסור לפגוע בו. אנחנו יכולים להנגיש את עולם המדע, ליצור אקלים של שיח ולימוד, לייצר פעילויות ומיזמים חברתיים שיובילו בהמשך להשתלבותו של המגזר החרדי בכל תחומי החיים, אבל זה צריך לבוא עם המון אהבה וענווה".