המערכת פגומה. ניסן סלומינסקי
המערכת פגומה. ניסן סלומינסקיצילום: הלל מאיר/TPS

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) לדיון מיוחד בדפוסי העבודה בין השופטים לבין גורמי אכיפת החוק, בעקבות פרשת המסרונים בין החוקר והשופטת שהתפוצצה בשבוע שעבר.

בדיון משתתפים השופט בדימוס אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס דוד רוזן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס צבי סגל, השופט מיכאל שפיצר מנהל בתי המשפט, פרקליט המדינה שי ניצן, ראש חטיבת החקירות במשטרה תנ"צ ערן קמין, הסניגור הארצי הראשי יואב ספיר, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה וראש לשכת עורכי הדין אפי נווה.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, כי על המשטרה והפרקליטות לקיים בדיקה-חקירה על הקשר בין שופטים לתובעים.

"כששופט ותובע מתואמים ביניהם זה סוף העולם", קבע סלומינסקי והוסיף, "חוק המעצרים הוא הפגיעה האנושה ביותר בחירות האדם ועליו להשתנות. או שהמערכת תשנה את השיטה או שאנחנו נחוקק".

השופט אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים, אמר בדיון, "מדובר על תלונה חריגה משותפת של הנשיאה והשרה. שני העדים המרכזיים נחקרו בנפרד ולא היה קשר ביניהם. הקשר הפסול בין התביעה לשופטת יצר פגם אסתטי בפמיליאריות שאינה ראויה ובאתיקה פגומה. זה יצר גם כשל מהותי בתחום של תיאום הליכים טרם משפט- הוצאת צווי חיפוש, צווי מעצר, בקשות להארכת מעצר חשובים בנושא חירותו של אדם כשחזקת החפות עומדת לו ויש צורך בהקפדה לבל ייווצר קשר פסול כזה".

"התברר שהדיון בבקשות להארכת מעצר מתנהל בחלקו בלשכה ובחלקו באולם. בשלבים הראשונים יש צורך לעיתים להסתיר את קיום ההליך ולעומת זאת לאחר מעצר בבקשת הארכה ההיגיון של הסתרת ההליך פוחת. הארכת מעצר צריכה להיות גלויה כמה שאפשר. התברר שבחלק המתקיים בלשכה מביעים דעתם שני הצדדים ומוגש חומר חסוי הפתוח רק לעיני השופט. הדיונים הבאים אצל השופט מסארווה נערכו כולם באולם, כולל הגשת חומר חסוי בו עיין בלשכתו לאחר מכן לבדו ללא נציגי התביעה והסנגורים. זו דרך יותר שקופה וראויה וחשוב שהסנגורים ידעו שהשופטת חושבת שראוי למתן את ימי המעצר", הוסיף.

השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, התייחס לסוגיית השעייתה של השופטת רונית פוזננסקי כ"ץ, "ביחס לסוגית ההשעיה, חו"י השפיטה קובע שבשעה שמוגשת קובלנה רשאי נשיא העליון להשעותה ומשתוגש בימים הקרובים תשקול זאת הנשיאה. הנציב הפנה זרקור לכשלים המהותיים והנשיאה הקימה צוות שידון בהם. מדובר בשופטים בכירים הבקיאים במשפט הפלילי על כל שלביו לרבות ההיבטים המנהליים. הצוות עתיד להגיש מסקנותיו עד 15 באפריל השנה. מערכת המשפט לומדת מתקלות ומיישמת את הלקחים באופן גלוי ושקוף".

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, סיפר כי חשיפת הפרשייה בערוץ 10 הדהימה אותו ואת חבריו, וכי "גם כשהתבררה התמונה המלאה אלמנט התדהמה לא פג. המקרה חריג ואני לא מכיר מקרה דומה. גם פרקליטי המחוזות לא מכירים, וצריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. חריגות יכולות לקרות בכל מערכת וצריך להיזהר מלכנות זאת נורמה. אני והיועמ"ש רואים את הדבר בחומרה ולכן כבר באותו לילה ביקשנו לפתוח בחקירת משמעת במקביל לבקשת הנשיאה והשרה. לשאלה מי מגן על העצור אומר כי הייתה התנהלות לא ראויה אבל לא נמצא שמץ לפגיעה בזכויות העצירים".

בהתייחסו לחוק המעצרים אמר ניצן, "החוק החדש נחקק ב-1996, ועדכן את הנורמות. שופט מעצר מעריך ככלל עד 30 יום וב99.9% אין מעצר מעל 30 יום אלא אם הוגש כתב אישום או בקשה למעצר עד תום ההליכים. הרוב נעצרים לימים בודדים. מעבר ל-30 יום צריך אישור מיוחד של פרקליט המדינה כדי לפנות לשופט שלום. אני מכיר מקרה אחד שעברו מעל 75 יום במקרה של מחבל. שופט שמאשר מעצר עושה זאת בגלל מסוכנות או חשד לשיבוש הליכים או הימלטות ממעצר".

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ציין כי המקרה שנחשף חמור במיוחד, "אני לא יכול להעלות על דעתי שיקרה דבר כזה ומרגע שקרה חייבים להתייחס לכך בחומרה רבה. יש לאסור על כל קשר שהוא בין טוען, חוקר ותובע לבין שופט גם בעניינים המנהליים. יש מזכירות בימ"ש, מזכירת בימ"ש, עוזר משפטי ומתמחה. אין דבר כזה לפנות ישירות לשופט. גם אצלי התקיימו דיונים במעמד צד אחד כשביקשו להאריך או לחתום על צווים בלשכה. לאור מה שקרה זה דבר שעדיף שלא יקרה. העדפתי את האולם על הלשכה כי היא הייתה קטנה ודלוחה אבל חייבים לקבוע שגם דיון במעמד צד אחד לחתימת צווים ייעשה באולם. כל הדו-שיח יירשם בפרוטוקול. גם דיונים חסויים אמורים להירשם ונרשמים בפרוטוקול".