מגילת בראשית
מגילת בראשיתצילום: יחצ מוזיאון ישראל

לפני כ-70 שנה התרחשה רעידת אדמה בקנה מידה בינלאומי, כשהמגילות הגנוזות הראשונות ובהן העותקים העתיקים ביותר של התנ"ך התגלו במדבר יהודה.

אחת המגילות המסתוריות ביותר הייתה שיכתוב של ספר בראשית, שסיפר את סיפורי בראשית המוכרים באופן שונה, הוסיף עליהם פרטים חדשים וגרע מהם פרטים קיימים. המגילה שנקראת "חיצונית לבראשית" שברירית ומתפוררת, ועל כן לא הוצגה ב-50 השנים האחרונות.

כעת, לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, מוזיאון ישראל מעניק לציבור הזדמנות של פעם בחיים – לראות את המגילה הנדירה בטרם תשוב ותיגנז בכספת השמורה של היכל הספר בעשרות השנים הבאות

בכל שנה צופים מאות אלפי מבקרים מכל העולם במגילות הגנוזות ששמורות בהיכל הספר. יריעות הקלף שנכתבו בעברית, בארמית וביוונית ונמצאו במערות קומראן שבאזור ים המלח בחורף 1947 חשפו את העותקים הקדומים ביותר בעולם של התנ"ך וחיבורים משמעותיים נוספים מהימים שבהם פעל בית המקדש השני בירושלים.

מסתורין רב נקשר במגילות בנות האלפיים. אחת מהן שנמצאה באותו חורף הייתה במצב גרוע במיוחד: צידו האחד של גליל הקלף שלה, שהיה מונח זמן רב על קרקע המערה, נרקב, נסדק והתפרק לרסיסים זעירים ואלה נדבקו זה לזה. צידו האחר שהיה חשוף לאוויר המערה ניזוק פחות. בחינה מדוקדקת של המגילה הכתובה ארמית העלה כי מדובר בגרסה אחרת של ספר בראשית המוכר. המגילה הוצגה לקהל לפני 50 שנה לזמן קצר מאוד אך בשל מצב ההשתמרות הקשה שלה נגנזה לאחר מכן בכספת השמורה והמיוחדת של היכל הספר. כעת היא מוצגת מחדש, לשלושה חודשים בלבד, לטובת כל אלה שלא היו כאן לפני 50 שנה.

לאחר גילוי המגילה, חוקרי המכון האמריקני לחקר המזרח בירושלים היו הראשונים שבחנו וצילמו אותה, אך בשל מצבה השברירי החליטו שלא לפתוח אותה. בשנת 1955, המגילה נפתחה בזהירות רבה, אז התברר כי היא עשויה ארבע יריעות קלף דקות, שצידן השעיר הוכשר לכתיבה והן תפורות זו לזו בגידים. כבר ביריעה הראשונה היה אפשר לראות שהשורות הכתובות סדוקות ומחוררות ברובן, זאת בשל הרכב הדיו המכיל נחושת, שבחשיפה לאור התחמצן וצרב את הקלף.

על בסיס הכתב ובדיקות נוספות, תוארכה המגילה לסוף המאה ה-1 לפני הספירה, כחמש מאות שנה לאחר כתיבת סיפורי "בראשית". חלקי המגילה שנשתמרו כתובים ארמית ועוסקים בגיבורי העבר: למך, חנוך, נח ואברהם. הקטע ממנה שיוצג לציבור משכתב את המסופר בתורה על הקרבת הקורבנות בידי נח בתום המבול כפי שמסופר בספר בראשית. הטקסט נצמד לעיתים לנוסח שבתורה ולעיתים מרחיב אותו באמצעות מסורות חוץ–מקראיות ברוח מדרשי חז"ל המאוחרים. לכן הוחלט לכנותה "מגילה חיצונית לבראשית".

אוצרי המגילות,ד"ר אדולפו רויטמן וחגית מעוז,מניחים שהמגילה משתייכת לכלל הספרות היהודית משלהי תקופת הבית השני, ואלמלא גילויה הכמעט פלאי, הייתה נעלמת מתודעת הציבור ואובדת לנצח.

המגילה תוצג החל משבוע הבא במוזיאון ישראל בירושלים.