שריפת חמץ
שריפת חמץצילום: ISTOCK

ארבעה בתי חולים, איכילוב, רמב"ם, וולפסון וברזילי הודיעו שאין בכוונתם להורות לגורמים מטעמם לוודא בתיקי המבקרים שאינם מכניסים חמץ. בכך יפרו בתי החולים הללו את נהלי הכשרות של הרבנות הראשית. המהלך מתרחש בעקבות עתירה שעתר הפורום החילוני ומספר חברי כנסת מהשמאל הקיצוני.

על חוקיות החלטתם של בתי החולים ועל הפיכתה של סוגיית החמץ למאבק ציבורי נוסף שוחחנו עם הפרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, הקובע כי מעשה שכזה הוא בוודאות מנוגד לחוק. "אדם יכול לחשוב שחוק מסוים לא לטעמו ואז הדרך היא בתי משפט והיועמ"ש. לא אדם ובוודאי לא בתי חולים ממשלתיים יכולים לעשות כהבנתם".

פרופ' הכהן קובע כי מעבר לשאלת התבונה שבהחלטה למנוע כניסת חמץ לבתי החולים, "כשכל אחד מחליט אם הוא מבצע את ההחלטה זו אנרכיה". הכהן מדגיש בדבריו כי לגבי שלושה מארבעת בתי החולים (למעט איכילוב) מדובר במוסדות ממשלתיים וככאלה הם מחויבים לשמירה על החוק וכלליו. "היועמ"ש הגן על מדיניות הרבנות הראשית וכעת הוא צריך לאכוף את החוק על בתי החולים".

"בביתו של אדם איש הישר בעיניו יעשה", מעיר פרופ' הכהן המבהיר כי אמנם ההוראה למניעת חמץ בבתי החולים מקשה על הבאים בשעריהם, אך מדובר בהחלטה ש"נועדה לאפשר לכל חלקי החברה לחיות יחד, והבעיה היא לא הכנסת האוכל אלא השימוש בכלי אוכל שישמשו אחרים שסבורים שהכלים כשרים, דבר מאוד בעייתי שיש להצר עליו במישור של הסובלנות".

"אין הרי מצווה לחילוני או דתי להכניס אוכל לא כשר או חמץ לבתי חולים. זה אכן לא נוח וצריך לעשות זאת בנימוס, אבל עובדה היא שעשרות שנים ביקשו מאנשים להשאיר את האוכל בחוץ. איש לא פוגע במזון הזה כשהוא שם".

באשר לעצם החקיקה הדתית ונחיצותה אומר פרופ' הכהן: ''באופן אישי אני לא מתלהב מחקיקה דתית כשלא צריכים אותה. יש שלוש מצוות שאין לגביהן חוק ושומרים אותן, ברית מילה, נסיעה בכיפור ומזוזה. אנשים מכבדים".

לעומת זאת, הוא סבור, כאשר קיים חוק אוכף "זה הופך להיות מאבק במקום סובלנות שהיא החופש האמתי. זו אנושיות פשוטה בין אנשים, מעבר ליחס לעוסקים בהכשרת בתי חולים שכל עבודתם יורדת לטמיון".

להערכתו של הכהן בג"ץ ידחה את העתירה, וכך יצאו העותרים נפסדים שכן הם עצמם מביאים לפסק דין שקובע שהדבר כשר לחלוטין.