חניוני לילה עם עירוב, מקום לפלטה וספר תורה. שאול גולדשטיין
חניוני לילה עם עירוב, מקום לפלטה וספר תורה. שאול גולדשטייןצילום: קובי קלמנוביץ

רבבות מטיילים ייצאו במהלך חג הפסח לאתרי התיירות הרבים הפזורים ברחבי המדינה וימלאו אותם, כבכל שנה, עד אפס מקום.

מרבית האתרים קשורים בצורה זו או אחרת לרשות הטבע והגנים, שחולשת על הרוב המכריע של מסלולי הטיול בישראל. "אנחנו מעורבים כמעט בכל נופש של ישראלי או תייר שמגיע מבחוץ", מספר ל'בשבע' מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. "בשנה האחרונה כמעט תשעה מיליון ביקרו באתרים בתשלום, ועוד עשרה מיליון באתרים שאינם בתשלום.

"הרשות מעורבת כמעט בכל תחום בחיים שלנו. היא מעורבת מאוד בכל נושא התכנון במדינה, בשמירה על הקרקעות גם מפני פלישות. יש לנו קשרים בינלאומיים. עכשיו אנחנו מתחילים לאכוף את הדיג בים". גולדשטיין פותח בסוגיית האכיפה, ואנחנו מזכירים כי על כל שטחי מדינת ישראל אחראים בסך הכול 45 פקחים אזוריים.

האם לא עדיף שיהיו יותר פקחים, ולכל פקח יהיה שטח אחריות קטן יותר?

"זה ויכוח ודיון של שנים אצלנו, אם עדיף פקח אחד על שטח גדול שכמה אנשים יעזרו לו, או שעדיף להקטין את השטח לכל פקח. בינתיים רוב הפקחים מעדיפים להישאר עם שטח גדול, אבל עם זאת להתמקד במשימות מסוימות ולהגדיל את נפח העזרה שהם מקבלים. "ל‑45 הפקחים הקיימים הוספנו הרבה מאוד כוחות עזר. תחת הפקח האזורי פועלים פקחים לנזקי חקלאות, פקחים שאחראים על תשתיות, פקחים שאחראים להרחיק עובדים זרים מהחי. הפקח הוא כמו ריינג'ר אמריקני – הוא מנהל את השטח, ומסביבו יש אנשים שמפחיתים מעליו את העומס".

ואתא השוחט

אחד הנושאים המטרידים ביותר בעבור הפקחים הוא עברייני טבע. לא מדובר כאן באזרח הפשוט ששכח בשוגג עטיפה של חטיף על האדמה, אלא בעיקר בציידים בלתי חוקיים, בעיה שמדירה שינה מעיניו של גולדשטיין. "לדעתי מדובר על קצת יותר מ‑200 אנשים שעוסקים בזה באופן קבוע, מרביתם מהמגזר הערבי, הדרוזי והבדואי. יש גם כמות זניחה של יהודים שעוסקים בציד בלתי חוקי. צריך לומר שיש גם עבריינים ששופכים פסולת באופן אסור, כורים מחצבים אסורים, כורתים עצים ועוד".

המלחמה של הרשות בעברייני הטבע אינה פשוטה. ב‑2017 נרשמה ירידה של יותר מאלף תיקים שנפתחו נגד מפרי חוק – רק 2,349 תיקים חדשים בשנה שעברה, לעומת 3,289 בשנה שלפניה. גולדשטיין מודה שבנושא הזה הרשות לוקה בחסר. "אנחנו מעריכים שאנחנו מצליחים לתפוס כ‑10 אחוזים מהציידים הבלתי חוקיים. בשנתיים האחרונות הצלחנו לעלות במבצעים מסוימים גם ל‑15 אחוזים, ובמבצע שערכנו בצפון לאחרונה יחד עם המשטרה, אני חושב שלא רק שתפסנו אלא שאף הגברנו את ההרתעה. אנחנו פועלים כל הזמן, אבל גם אם נגיע ל‑20 אחוז תפיסות, זה עדיין יהיה חמישית, ו‑80 אחוזים יצליחו להתחמק".

כדי לנסות ולהגדיל את היכולות למאבק בפשיעת הטבע, מוקמת בימים אלה ברשות הטבע והגנים יחידת מודיעין. היא תעסוק בפעולות של איסוף מודיעין, הפעלת מקורות מחקר והערכה באמצעות משמר הגבול, במטרה לאפשר יותר מייעול של פעולות הפיקוח והאכיפה. המשטרה תתרום לצורך זה רכז מודיעין שטח ואיש מטה, שינתחו את המידע ויסייעו לרשות לתפוס את העבריינים. "יחידת מודיעין עם המשטרה תכלול את כל היכולות של יחידת מודיעין משטרתי מקצועית", מסביר גולדשטיין, "זה יהיה מהלך שעתיד להיות שובר שוויון. במקביל אנחנו פועלים יחד עם רשויות החוק האחרות, כדי להחריף את הענישה לא רק על ציידים אלא על כל עברייני הטבע".

שש שנים מכהן שאול גולדשטיין בתפקידו הנוכחי, לאחר שכיהן כיו"ר המועצה האזורית גוש עציון. בשנים הללו התמודד עם עברייני הטבע, והבין שהחמרת הטיפול בהם היא נגזרת של המצב בשטח. "השבוע סיימנו ספירת צבאים באזור ניצנים. המספרים הולכים ויורדים, ובקצב הזה אוכלוסיית הצבאים תיעלם משם. אין לנו ספק שהסיבה מספר אחת להתדרדרות הזאת היא הציידים, שפועלים בעיקר בסופי שבוע, ונגביר את המאמץ כדי לעצור את זה".

מה מצב הציד ביו"ש? לכאורה שם צריך להיות לפלשתינים הרבה יותר קל לפעול.

"יש לכך שני צדדים. מצד אחד יותר קל לערבים, כי קשה לפקחים לעבוד. הם חייבים לעבוד יחד עם המשטרה וכמעט אינם יכולים לפעול לבד. מצד שני, הערבים מבינים שלירי בנשק ביו"ש יש משמעויות נוספות מעבר לציד. הם יודעים שאם אתה לוקח נשק לשטח פתוח אתה מסתכן בחיים שלך, כי יכולים בקלות לחשוב שאתה מחבל. לכן יש נטייה פחותה באזור הזה להתעסק בציד בלתי חוקי. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה צמוד של המינהל האזרחי והמשטרה בכל רחבי יו"ש, בניסיון להפחית את התופעה ככל האפשר".

ירוקים, אבל ממשלתיים

דיברת על הירידה במספר הצבאים באזור ניצנים. מה המצב של הצבאים ומיני חיות אחרים ברחבי הארץ?

"אנחנו עורכים בין פעם לפעמיים בשנה סקירה של מינים נבחרים בכל אזור, והכנסנו בשנה האחרונה גם שימוש ברחפנים כדי לייעל את התהליך. באופן כללי, אפשר לומר שרואים התאוששות במספר הנשרים באזור הכרמל, בנגב ובמדבר יהודה. יש גם צמיחה יפה באזור גמלא".

"אצל הצבאים בסך הכול המספרים בסדר ונמצאים במגמת עלייה. לצערנו, מקורות המזון שלהם הולכים ופוחתים בגלל בנייה. בגוש עציון, לדוגמה, הייתה תקופה שראינו הרבה מאוד צבאים, והיום כבר לא רואים הרבה. דווקא בגולן יש צמיחה משמעותית במספר הצבאים".

גולדשטיין מסביר שהצבאים שונים מחיות אחרות. "לא תמיד אלו הציידים. לעיתים הבנייה והפיתוח הם שמגבילים את התנועה ואת ההתרבות של הצבאים. כשאין גשם ויש בצורת יש להם גם פחות אוכל. אצל חזירי הבר והדורבנים המצב הפוך: הם דווקא מסתדרים, מתרבים מעל ומעבר למה שאנחנו יכולים להכיל. הצבאים פחדנים וזקוקים גם לגשם. אנחנו רואים את ההשפעה והקשר לגשם באופן עקבי".

איך מתמודדים עם התופעה של כריתת עצים, שנפוצה בצפון ובדרום בעיקר?

"אחת המצוקות הקשות של כריתת עצים היא בצפון – כריתה של אלונים, בעיקר לצורכי הסקה. זה קורה בעיקר מצד המגזר הערבי, לפחות על פי מה שתפסנו. בדרום יש בעיה של כריתת עצי שיטה, שהבדואים כורתים אותם גם לצורכי הסקה. השבוע ביקרתי ביחידות צה"ליות דרומיות שעורכות תצפיות לתפיסת מחבלים, והם גם מסייעים לנו באיתור כריתות עצים שאנחנו פועלים נגדן".

רשות הטבע והגנים מעורבת במידה מסוימת גם בהליכי התכנון במדינה. גולדשטיין אומר כי מצד הציבור יש רצון לשמור על הטבע, אבל הוא לא משתלב תמיד עם הרצון של המערכת הפוליטית. "אני מרגיש שבשנים האחרונות מצד אחד יש חקיקה פוליטית שמנסה לקדם בנייה בשטחים פתוחים, ומצד שני יש הרבה מאוד מודעות לשמור על מה שיש פה. זה מגיע מלמטה ולפעמים אפילו דרך חברי כנסת. אנשים רוצים כלי לדווח לנו דרכו, ולכן יש לנו מוקד שפועל 24/7 ואפשר לדווח דרכו על בעיות. אנחנו מקבלים תמיכה רבה מהציבור הרחב.

"יש לנו גם מעורבות במועצה הארצית לתכנון ובנייה. אנחנו רוצים להצטרף לעוד כמה ועדות, אבל למרות ההבטחות – גם בכנסת זה עוד לא הסתייע. למרות שאנחנו נחשבים ירוקים, מסתכלים עלינו גם כממשלתיים, ואנחנו לא רק אומרים מה לא אלא גם אומרים מה כן. לא תמיד אוהבים את העמדה שלנו, ולעיתים היא גורמת להוצאה כספית נוספת, אבל כך גם בעוד 20 או 30 שנה תיסע בכביש ועדיין תראה את הטבע".

למה אין חניונים לדתיים

אחת השאלות המתבקשות, כנראה בשל הכיפה שעל ראשו של גולדשטיין, היא סוגיית השבת. אתרי הרשות פתוחים למטיילים בשבת, והיא אף מפרסמת באופן אינטנסיבי וקבוע אירועים שכרוכים בחילול שבת.

"כשהגעתי לרשות", מספר גולדשטיין, "חשבתי שאחרי ההתנתקות בגוש קטיף, אנחנו חייבים להיות מעורבים בחיי המדינה. באופן אישי קשה לי מאוד עם חילול שבת, אבל כשאתה מגיע לממלכתיות אתה מסתכל מעט אחרת על התמונה. חשוב לי שאנשים יעשו דברים מתוך הכרה. מי שלא רוצה לשמור שבת, אני לא זה שמפקח עליו. אם אדם רוצה בשבת לנסוע לטייל, אני לא אוהב את זה, אבל זו זכותו. מנכ"ל הרשות הוא אדם חשוב אבל הוא לא הרשות, כמו שנתניהו הוא לא כל מדינת ישראל. זה לא פשוט ואפילו קשה".

יש ניסיונות להציב בשבתות פקחים שאינם יהודים כדי למנוע עבודת יהודים בשבת?

"שומרים דרוזים אינם פתרון. מי שמכיר את השטח הכי טוב הוא אותו פקח שחי שם ביומיום. אני ניסיתי לפעול כך ולהחליף פקחים יהודים בשבתות, אבל הייתה התנגדות מצידם. הפקח היהודי בא ואומר לך: 'אני מכיר את השטח הכי טוב, לי יש את הסמכות ואל תגיד לי מה טוב'. הוא צודק בסופו של דבר. אם יבוא פקח אחר, הוא יכיר את השטח הרבה פחות טוב. פניתי בעבר לרבנים וביקשתי פתרון, אבל לא תוך העסקת לא יהודים. כל רב ששאלתי הסתכל על השמיים ואמר לי: מזל שאני לא מנכ"ל רשות הטבע והגנים".

עם זאת, גולדשטיין מדגיש כי "ברגע שמגיע מנכ"ל דתי למקום כמו הרשות, מנסים לחפש פתרונות. לדוגמה, שאלתי למה אין אף חניון לילה שמותאם לציבור הדתי. אני מקווה שעד ל"ג בעומר נפתח ארבעה חניוני לילה שומרי שבת - שיהיה בהם עירוב, מקום לפלטה, ספר תורה. פתאום אתה מגלה שלא רק שאתה עושה משהו חשוב, אלא שגם הפוטנציאל השיווקי הוא גדול.

"גם לציבור הערבי אנחנו עושים פעילות ייעודית, ויש אתר מיוחד בשבילם ומבצעים מיוחדים להם. אנחנו ממלכתיים וצריכים לייצג את כל תושבי מדינת ישראל. השנה אנחנו הולכים להיכנס למגזר החרדי ולבדוק לעומק את הצרכים שלו, גם הם זקוקים לפתרונות. ברגע שאתה ממלכתי, אתה חייב להסתכל על כולם ולתת פתרונות לכולם".

לגולדשטיין יש גם קצת ביקורת על הציבור שלא בא בהמוניו לפעילויות שמתחשבות דווקא בשומרי השבת. "על כל פעילות בשבת דרשתי מהצוות לעשות גם פעילות אחת לפחות ביום שישי. הבעיה היא שביום שישי מגיעים 200 איש ובשבת שלאחר מכן מגיעים 2,000 איש", אומר גולדשטיין ומפנה קריאה לציבור: "בואו נהפוך את המשוואה. בטיולים של יום שישי בבוקר וחמישי בערב יהיו יותר אנשים מאשר בשבת. כך יהיה יותר אינטרס להפעיל יותר פעילויות שימנעו חילול שבת".

לטייל בלי לחשוש

לקראת העומס של המטיילים בחג הפסח, אחד הדגלים שהניפו ברשות הטבע והגנים הוא הנגישות לנכים. "יש לנו בפסח המון פעילויות מונגשות למוגבלים בתנועה ובשמיעה ללא תשלום נוסף, כל הפרטים נמצאים באתר שלנו. הנושא חשוב לנו מאוד, אנחנו בעיצומו של מבצע להנגשת כל האתרים שלנו ומושקעים בזה משאבים רבים. אני מקווה שעד סוף השנה האזרחית כל האתרים שלנו כבר יהיו מונגשים".

על מה אתם שמים דגש השנה?

"חניוני הלילה הפכו פופולריים מאוד בציבור, יש מקומות שיש בהם אפילו אוהלים להשכרה, מקרר וגם מקומות לעשות מנגל. אומנם יש אנשים שחוששים מזה, אבל אחרי פעם אחת הם חוזרים שוב ושוב. בנוסף לכך, הקמנו 80 עמדות הסברה ברחבי הארץ, ואם הציבור לא בטוח במשהו – הוא יכול להגיע לעמדות ולקבל את כל המידע הדרוש לכל טיול. יש השנה המון חשש בגלל התפרצויות של כלבת בצפון, אבל אנחנו מעריכים שאין ממה לחשוש. הפחדים מיותרים. החג הזה יהיה מהנה מאוד".

לקראת סיום מבקש גולדשטיין להעביר מסר למטיילים: חופשת הפסח היא אחת העונות הטובות ביותר לצאת בה אל הטבע. "מי שלא יוצא עכשיו יראה בעוד חודש-חודשיים את המדינה צהובה וחומה. עכשיו, באביב, היא ירוקה ובשיא הפריחה. זה הזמן הכי טוב של הטבע".